תלמידי הרב קוק הפכו להיות מעכבי גאולה

בעקבות מאמרו של הרב יהושע שפירא שטען כי אין שום מצווה לעלות להר הבית, יו"ר הקרן למורשת הר הבית והמקדש שואל: איך נוצר העיוות בתורת הרב קוק כפי שהיא מובאת היום על ידי חלק גדול מתלמידיו, שבמקום להיות תלמידי גאולה הם הפכו להיות מעכבי גאולה? | דעה

יעקב הימן 07/11/19 13:19 ט בחשון התשפ

תלמידי הרב קוק הפכו להיות מעכבי גאולה
יהודים בהר הבית, צילום: חיים קרויזר, מטה ארגוני המקדש

המאמר של רב יהושע שפירא, "אין שום מצווה כיום לעלות להר הבית" מעורר תמיהה, אבל לפני שאתייחס באופן פרטני לתוכנו נשאלת שאלה כללית: איך זה שתלמיד חכם וראש ישיבה מהציונות הדתית במקום לחזק ולעודד את עם ישראל בנסיונם להרים קרן ישראל ולחזק את ריבונותנו על הר הבית נמצא שמחליש אותם במטרה זו? איך הרב יכול להפנות את גבו לשאיפותיהם של דורי דורות מעם ישראל, כולל מנהיגיהם הרוחניים, ולהניא את ישראל מלגאול את הר הבית, וכתוצאה מכך נמצא שמעכב את גאולתנו, כפי שכתב הרב מאיר אלדבי זצ"ל, הנכד של הרא"ש, בספרו "שבילי אמונה": "...וכאשר ירבו להתפלל בהר הקודש בירושלים ישמע הבורא את שוועתם ויקרב קץ הגאולה", ואת זה כתב הרב אלדבי מאות שנים לפני קום המדינה.

נשאלת גם השאלה: איך נוצרה העיוות הזאת בתורת הרב קוק כפי שהיא מובאת היום על ידי חלק גדול מתלמידיו, שבמקום להיות תלמידי גאולה הם הפכו להיות מעכבי גאולה מתוך הססנות, חששות, הקפדות והחמרות? לאן נעלמה התעוזה של הראי"ה קוק שאפיינה את תורתו ואת מעשיו?
בהתייחס לדברי הרב:

1.    לפי דעותיהם של תלמידי חכמים גדולים ורבים בהחלט מקיימים מצוות בעלייה להר הבית, ונפרט בהמשך. אבל קודם, גם לפי טענת הרב שאין מצווה לעלות, ברור העניין שבשוטף ובמשך כל השנה נוקטים בהרבה פעילויות שמיעודות להכין את התשתית עבור קיום מצוות. נהוג, למשל, ללבוש ציצית בבוקר, וזאת למרות שאין מצווה ללבוש בגד של ארבעה כנפות, אבל לובשים בגד כזה כדי לקיים מצוות ציצית. כמו כן, אין מצווה לבנות סוכה אלא רק ליישב בה, אבל איך נקיים מצוות ליישב בסוכה בלי לבנותה? למה שלא נחכה עד שהסוכה תרד מן השמים? כשמדובר על מצוות בניית המקדש שכורכת בתוכה שליש של תרי"ג המצוות אינו ברור העניין שחייבים לבנות תשתית רחבה כדי קיים את המצווה הזאת? אני מניח שהרב מסכים לדעת חז"ל שבניית בית המקדש היא מצווה לדורות, ושכל דור שלא בונה את בית המקדש כאילו החריבו, ואיך בדיוק נקדם מצוות בניית בית המקדש אם לא נתחיל בצעד הראשון והבסיסי ביותר של קירוב עם ישראל להר הבית?

בניגוד לדברי הרב אנחנו אכן כן מקיימים כיום מספר מצוות בעלייתנו להר הבית, ונפרטן.
 

מצוות מורא המקדש


הרמב"ם, עמוד התווך של הפסיקה ההלכתית, קובע בהלכות בית הבחירה ובהסתמך על דעת חז"ל שהר הבית עומד בקדושתו גם היום, וזאת למרות שבית המקדש נחרב. לכן, פוסק הרמב"ם, מצוות מורא המקדש קיימת גם היום, ובהמשך הרמב"ם אף מסביר איך לקיים מצוות מורא המקדש בתוך הר הבית, כי ברור הוא שאין אפשרות לקיים את מצוות מורא המקדש מחוץ להר הבית. אם הרב חש שאיננו בקיאים די במצוות מורא המקדש על מנת לקיימה כראוי, אז יואיל הרב להקדיש חלק מזמנו בהדרכת עולי ההר איך לדעתו יש לקיים את המצווה כראוי במקום לשלול עלייה להר הבית מיסודה. הגישה של הרב מזכירה את החקלאי היהודי בחו"ל שאינו עולה ארצה כדי לא להסתבך במצוות התלויות בארץ. כמו כן, בנוגע לדרישה להיטהר לפני הכניסה להר הבית יוכל הרב לתרום הרבה אם ילמד את תלמידיו איך להיטהר כראוי כפי שכבר נוהגים עשרות אלפי יהודים שעולים בטהרה להר הבית במשך כל השנה.
מחילה מכבוד הרב, אבל אין קידוש ה' בהתרחקות מהר הבית ואין בה ביטוי של מורא המקדש, אלא יש בה רק חילול ה' ח"ו והפקרת המקום לשונאי ישראל. אין כבוד למלך כשחצרותיו שוממות מבניו.

מצוות תפילה בהר הבית


אין לעם ישראל "מקומות קדושים", אלא רק מקום קדוש אחד והוא הר הבית. לפי הגדרה הלכתית בתי כנסת וקברות צדיקים אינם מקומות קדושים למרות שכמובן עלינו להתנהג בהם בכבוד הראוי. 
ידוע שיש לנו מצווה להתפלל, וכדי לעשות סדר בחיינו הציבוריים בונים בתי כנסת ומתאספים בהם כדי להתפלל, אבל לא קיימנו מצווה מיוחדת על ידי זה שקיימנו תפילה בתוך בית כנסת. לא כן הדבר בהר הבית. שם יש מצווה מיוחדת להתפלל כפי שהכריז שלמה המלך בחנוכת המקדש (מלכים א', ח'), כפי שמובא בספר המצוות של הרמב"ם "עבדהו במקדשו" (מצווה ה') וכפי שמובא במסכת שמחות על ריבוי המקרים שיהודים עלו דווקא להר הבית כדי שתפילותיהם יתקבלו ישר בשמים. לצערנו, "הסטטוס קוו" הארור על הר הבית מנסה למנוע מעם ישראל להתפלל שם, וגם המוסלמים מנסים למנוע תפילת יהודים כי הם בעצמם מבינים היטב את הכוח שיש בתפילותינו על ההר. לשמחתנו, עקב מספר הולך וגדל של העולים להר "האיסור" של תפילת יהודים על הר הבית הופך אט אט להיות בלתי ניתן לאכיפה.


מצוות כיבוש הר הבית


אין מקום בארץ ישראל שלא נדרש לכבשו. כיבוש הארץ נעשה ראשונה על ידי יהושע, ודוד המלך כבש את הר הבית. לכיבוש הר הבית יש מעלה אף גבוהה יותר מכיבוש שאר הארץ, ולפי המדרש ננזף דוד המלך עבור הליכתו לכיבוש מקומות רחוקים לפני שכבש "הפלטרין של המלך".

לצערנו, למדנו כבר על בשרנו שכיבוש צבאי בלבד אינו ממש כיבוש. עשרות אלפי דונמים נגנבים על ידי ערבים בירושלים, ביהודה, בשומרון, בגליל ובנגב למרות שנכבשו צבאית בתש"ח ובתשכ"ז. בלי נוכחות והתיישבות של יהודים במקומות שנכבשו שונאי ישראל גונבים אותם בחזרה. הרב טוען שיהודים "שמסתובבים על הר הבית" אינם מונעים נוכחותם של הערבים שם שמחללים את קדושת המקום, אבל הרב כנראה אינו בקי די במציאות. עקב המספר ההולך וגדל של יהודים שעולים להר הבית כוחות הביטחון כבר הוציאו משם קבוצות מוסלמים עוינות וגם נאלצים להגביל פעילותיהם העוינות עקב תלונות היהודים "שמסתובבים" שם. ברור שאנחנו רחוקים מאד ממצב תקין, אבל ככל שעוד ועוד יהודים יעלו להר ישתפר המצב בהתאם, וכאשר הר הבית יהיה בע"ה פתוח ליהודים 24/7 בדומה לרחבת הכותל ישתפר המצב לאין ערוך בהשוואה למצב הנוכחי. למצב כזה חייבים לחתור, ולא למצב שהר הבית יהיה "יודנריין" ח"ו.

כתוב בתורה נוסח הווידוי שאומר יהודי בהבאת ביכורים למקדש, ובתוכו "והביאנו אל מקום הזה [בית המקדש] ונתן לנו את הארץ הזאת." חז"ל היו רגישים לסדר "הלא נכון" לכאורה בפסוק, שהרי, קודם כל באנו לארץ ורק אחר כך בנינו ובאנו למקדש. אבל אמרו חז"ל שסידור הפסוק בא ללמדנו עיקרון חשוב ובסיסי: "בשכר ביאתנו למקום הזה [בית המקדש] נתן לנו את הארץ הזאת!" אין אפשרות להפריד בין התיישבות על הר הבית לבין התיישבות בשאר הארץ. ההיפך הוא נכון: כל מאמצינו להרחיב ולבסס את התיישבותנו בארץ חייבים להיות בנויים על אחיזה, נוכחות ופעילות ברצף על הר הבית, כי ברור הדבר שתפקידנו בעולם הזה הוא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", "קדושים תהיו, כי אני ה' אלוקיכם קדוש." איך נוכל להגיע לרמה של עם קדוש כאשר מרכז קדושתנו מופקר לשונאי ישראל? איך ההתיישבות בארץ ישראל תהיה בטוחה אם עצם סיבת קיומנו כאן מושבתת ומבוטלת?

יצא לי לדבר לא מזמן עם מוסלמי מיפו והוא שאל אותי שאלה שהיה לי קשה לענות עליה:
"איך אתם יכולים לטעון שהר הבית הוא שלכם אם אחרי 50 שנה לא הקמתם שם דבר ולא חצי דבר?"

2.    הרב טוען שהקביעה שרוב רבני אירופה התנגדו לציונות אינה נכונה, אלא רק "התלבטו". למען האמת, איני רואה בכך הבדל גדול. כשהסתערות היא צו השעה התוצאות העגומות של התלבטות והתנגדות הן זהות. ההתלבטויות האלו גרמו למצב ששה מיליון יהודים ניספו בשואה. ההתלבטויות של הרבנים אז לעלות לארץ וההתנגדויות של רוב רבני ישראל היום לעלות להר הבית נובעות מאותה השורש – דהיינו, חטא המרגלים. אין הסבר אחר.

הרב עוד שואל "בגלל שטעו [המתנגדים והמתלבטים לעלות לארץ] האם נעקור את כל תורתם [קרי התנגדותם לעלות להר הבית]?" התשובה היא כמובן שלא נעקור את כל תורתם, אבל יחד עם זה אין שום סיבה שנטעה פעמיים באותו מחדל, ולכן אין לשמוע היום לרבנים שמנסים להניא אותנו ממקום מקדשנו.

3.    בהתייחס לקביעת "רוב רבני ישראל", התורה אינה מקדשת את "הרוב" אלא את האמת. רוב המרגלים (83%) טעו וחטאו. כל העם נענש בגללם ואנחנו שילמנו וממשיכים לשלם מחיר יקר עבור החטא שלהם. רוב הרבנים באירופה טעו, ואיבדנו עקב כך שליש מעמנו. אפילו הסנהדרין יכול לטעות, אבל אם תלמיד חכם יחיד עומד על טעותם חובה על הסנהדרין לשמוע לו ולבטל את דעתם בפני דעתו.

לסיכום, שמעתי פעם הרצאה מרב בקהילה החרדית בבית שמש. אמר הרב שמי שטוען שאסור לעלות להר הבית טועה ומטעה. "נכון" אמר הרב, "חייבים להגיע להסכמות על הסוגיות השונות, אבל פתרנו בעיות מורכבות אף יותר, וזה רק עניין של רצון."

יתכן שנגזר עלינו שחזרתנו למקום מקדשנו תתגשם כאתערותא דלתתא. אם כן, הגידול הדרמטי בשנים האחרונות של מספר היהודים הפשוטים שעולים להר הבית, למרות התנגדותם של "רוב רבני ישראל", הוא עדות מכרעת לכך שההתעוררות הזאת מלמטה מתרקמת ומתרחשת כעת לנגד עינינו בהידור.

יעקב הימן, הוא יו"ר הקרן למורשת הר הבית והמקדש (ע"ר) עמותת ישי להקמת בתי כנסת על הר הקודש (ע"ר) ירושלים

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר