עיקר הסיבה בגללה אנו נאבקים נגד הגדלת התקציב למוכש"ר נעוצה בסיבות חברתיות אשר יובילו לפגיעה קשה בממ"ד. ואולם, אי אפשר להתעלם מעוד צד מרכזי שכרוך בהגדלת התקציב. כתושב לוד, ראיתי כיצד בי"ס ערבי קיצוני קיבל רישיון הודות לרישיון שקיבל לפניו תלמוד תורה פרטי הנמצא באותה הגדרה חוקית. האם כעת, בגלל התלמוד תורה, ניתן עוד כסף לאותו מוסד ערבי קיצוני?
חשוב להבין: מרבית המגזר הערבי בנוי על חינוך ממלכתי. לא חובבי ציון, אבל המוסדות נתונים תחת המדינה בסוג של פיקוח על תכנים ומורים. זהו החינוך הממלכתי הערבי ולתפיסתי שם נמצא העתיד של המדינה ושם חשוב להשקיע בחינוך, לצמצם פערים ולדאוג שכל ילד ערבי יזכה למקצוע מכובד. לעומת זאת, יש בתי ספר פרטיים שאינם רוצים להיות ממלכתיים. חלקם, משום שהם רוצים לסנן ולהיות אליטיסטיים (כמו כל מיני מוסדות כנסייתיים) וחלקם אינו מוכן לקבל את תכני המדינה, כמו מוסדות של התנועה האיסלאמית הצפונית, או כאלה במזרח ירושלים.
מתוך 755 מוסדות במגזר הערבי, קיימים 278 במעמד מוכר שאינו רשמי. 108 מבתי הספר המוכש"ר הללו פועלים בירושלים, רובם המוחלט במזרח ירושלים. במגזר הבדואי פועלים 200 בתי ספר, מתוכם 15 במעמד מוכר שאינו רשמי.
בחישוב גס, התקציב של כלל המוסדות הערביים הנמצאים בחינוך המוכש"ר עומד על כ-2,000,000,000 ש"ח, כ6,800,000 ש"ח לבית ספר בממוצע. יש לציין כי מוסדות המוכש"ר במזרח ירושלים שאינם מלמדים את תכנית הלימודים הישראלית מתוקצבים בדומה למוסדות מוכש"ר אחרים, אך אינם זכאים לכלל התמיכה של תכנית החומש במזרח ירושלים.
ההגדלה המוצעת כיום, לה דוחפים תלמודי התורה והמוסדות הפרטיים, היא בין 70% ל80%. הגדלה זו תעמיד את התקצוב הממוצע לבית ספר מוכש"ר במגזר הערבי על כ12,000,000 ש"ח, הגדלה שתעלה את כלל התקצוב לכדי 3,500,000,000 ש"ח. תוספת של מיליארד וחצי ש"ח.
המשמעויות של המהלך:
- הגדלת תקצוב מוסדות המוכש"ר בישראל צפויה להגדיל את תקצובם של מוסדות הקשורים לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ומוסדות במזרח ירושלים שבחלקם התקיימה בעבר הסתה ממשית לאלימות ואף הועסקו מורים שעסקו בכך בפועל.
- במערכת החינוך הערבית במזרח ירושלים מסתמנת בשנים האחרונות עליה במעבר לתכנית הלימודים הישראלית ולמסלול הבגרות הישראלי במזרח ירושלים . הגדלה משמעותית של תקצוב מוסדות המוכש"ר לא צפויה רק לעודד קולות קיצוניים קיימים אלא אף לפגוע במאמצים להכניס את תכנית הלימודים הישראלית בשל הגדלת כוחם של בתי הספר הלא רשמיים. מיותר לציין את ההשלכות הערכיות והביטחוניות של צעד זה, בו ממשלה שחורטת על דגלה סוגיות של חיזוק בטחון מדינת ישראל עתידה לתקצב חינוך ערבי-מוסלמי קיצוני.
- היתלות ביכולות האכיפה של משרד החינוך לשם טיפול בנושאים אלו אינה ריאלית נכון להיום - האגף נמצא בתת תקינה וסובל ממגבלות משמעותיות, כמו חוסר בתובע, שמקשות על פעילות האגף. כך למשל האגף כיום אינו יכול לנקוט בהליכים משפטיים כנגד הפרות שונות של תקנות משרד החינוך. גם אם נניח שתוגבר האכיפה, הרי שבמקרה הטוב ישללו תקציב ל- 5 מוסדות בשנה. שאר ה-200 יהנו גם יהנו. הממשלה הבאה קמה על רקע הקצנה במגזר הערבי. האם יתכן שדווקא היא זו שתחזק את המגמה?
שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה