מלחמה באירופה

מלחמה באוקראינה השופט בדימוס רובינשטיין: "העם היהודי מחויב מוסרית בסיוע לפליטים"

קליטה, ולו זמנית, של אלפים מן הפליטים מאוקראינה היא מעשה הוגן, נכון על פי המסורת היהודית ונכון גם מדינית ודיפלומטית | כבר אמר הנביא ישעיהו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

פרופסור אליקים רובינשטיין 13/03/22 16:56 י באדר ב'

השופט בדימוס רובינשטיין: "העם היהודי מחויב מוסרית בסיוע לפליטים"
אליקים רובינשטיין, צילום: Hadas Parush/Flash90

ימי הפורים, שאחת המצוות העיקריות בהם היא – ככתוב במגילת אסתר – מתנות לאביונים, פוגשים אותנו השנה באתגר של נתינה, אל מול הטרגדיה באוקראינה. המסורת היהודית מאופיינת בנתינה ובערבות הדדית. פשיטא שהערבות ההדדית נוהגת בין יהודים – כל ישראל ערבים זה לזה, ובאחד המובנים של הביטוי – ההתנדבות לרווחת הזולת. כך הוקמו ארגונים כמו הג'וינט, הדסה ועוד שבאו לסייע ליהודים הזקוקים לכך ברחבי תבל. אך מצוות הנתינה והערבות אינן מוגבלות לעם היהודי.

הצירוף המקראי של "הגר, היתום והאלמנה" או "העני והגר" כולל לא רק את גר הצדק שהתמזג עם העם היהודי, אלא גם את הגר התושב, הנכרי היושב בקרבנו. העם היהודי מאופיין כ"ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים". ההלכה מדברת בחיובים שונים כלפי הגויים, "מפני דרכי שלום". בין היתר נאמר במקורות חז"ל "מפרנסים עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, ומבקרים חולי גוים וחולי ישראל וקוברין מתי גוים ומתי ישראל ומנחמים אבלי גוים ואבלי ישראל... מפני דרכי שלום"; והדברים נאמרים, זו הדעה הרווחת, גם כשהגויים לעצמם ולאו דווקא בהיותם מעורבים עם יהודים.

הדברים חלים גם על טיפול רפואי והצלת נפשות. את ההלכה מסכם הרב אבישי בן דוד, שמותר, ויש הרואים אף חובה לסייע למדינות זרות שהוכו באסון טבע, ובמקרה של חשש איבה מן הגויים מותר לצאת לכך גם בשבת. לטעמי אפשר בהחלט להרחיב גישות אלה גם למדינה מוכת מלחמה ולשליטיה. הן בתחום הרפואי הן בתחום קליטת פליטים. הדבר ינבע, כגישת הרב אהרן ליכטנשטיין, הן מחובה הן מרגש מוסרי. המלה "מוסר" אינה בת בית מובנת מאליה במערכת הבינלאומית, ורבים יראו אותה אף בציניות. אך לא זו דרכה של המסורת היהודית, ולא זו צריכה להיות דרכה של מדינת ישראל.

פליטים אוקראינים

פליטים אוקראינים | צילום: Fotoreserg

"ראוי שלאורך כל השנה כולה ניתן דעתנו לתמיכה בזולת"

כך עתה לגבי המצב באוקראינה. צריך לברך על העזרה שמדינת ישראל מושיטה בתחום הרפואה. הוא הדין לגבי קליטת פליטים. מי כמונו, העם היהודי, שראה סבל ופליטות, מחויב מוסרית בסיוע לפליטים.  ברור מאליו שהדבר חל על זכאי שבות, הם אינם זקוקים לטובות מאיש, אך לא רק עליהם. קליטה, ולו זמנית, של אלפים מן הפליטים מאוקראינה היא מעשה הוגן, נכון על פי מסורתנו ונכון גם מדינית ודיפלומטית.

נשוב למתנות לאביונים. "לא יחדל אביון מקרב הארץ", אמרה תורה. החובה למתן צדקה, לגמילות חסדים, למתן מעשר כספים מן ההכנסה, היא חלק בלתי נפרד מן האתוס היהודי. חג הפורים מציף לתודעה את המתנות לאביונים ואת המצווה החביבה של משלוח מנות, אך ראוי שלאורך כל השנה כולה ניתן דעתנו לתמיכה בזולת. הערבות ההדדית איננה רק חובה דתית אלא מהווה גם חלק מערכי המדינה המגולמים בחוק השבות.

המגזר החברתי בישראל מציע שלל מנגנונים לשילוב תרומה וחסד בשגרת החיים שלנו להפיכת הנתינה לדרך חיים; החל מהוראות קבע של תרומה ישירה לעמותות, תרומות מקוונות ותמיכות במהלכי גיוס המונים, ועד לפלטפורמת 'עיגול לטובה', שאני שמח להיות חלק ממנה, המאפשרת לכל אדם לתרום את עודף האגורות בכל עסקה באשראי, ולהפוך סכומים זניחים, למרביתנו, המצטרפים לתרומה גדולה.  תהא אשר תהא הדרך בה נבחר ובלבד שנזכה לשלב את החסד והצדקה בשגרת יומנו - למען חברה טובה יותר, וכבר אמר הנביא ישעיהו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

פרופ' אליקים רובינשטיין, הוא שופט בית המשפט העליון (בדימוס) וכיום יו"ר הוועדה הציבורית של עמותת עיגול לטובה

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר