מליאת הכנסת הצביעה השבוע, בקריאה ראשונה, על הצעת חוק ממשלתית שנועדה להתחיל ליישם את "עסקת החבילה" - שנחתמה בתחילת נובמבר בידי משרד האוצר, ארגוני המעסיקים וההסתדרות - שכוללת שורה של שינויים ורפורמות בשוק העבודה בישראל. סעיף מרכזי בעסקת החבילה, הוא עדכון של שכר המינימום. לכולם ברור כבר שאת שכר המינימום הקיים אי אפשר להותיר בלי שינוי, בוודאי נוכח גל עליות המחירים במשק. בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות על התייקרות במחירי מוצרי המזון, הדלק, חומרי הניקוי, תעריפי החשמל והתחבורה הציבורית, וגם מחירי הדיור עלו ביותר מ-11% בשנה החולפת.
אבל מה שלא התעדכן אפילו לא באגורה אחת - מאז סוף שנת 2017 - זה שכר המינימום הנמוך שנהוג בישראל, שעומד על 29.12 ש"ח לשעה, שהם 5,300 שקלים לחודש במשרה מלאה. לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, קו העוני עבור משפחה בת חמש נפשות עומד על 10,780 ששקלים לחודש. כלומר, משפחה ששני ההורים בה מקבלים שכר מינימום ולהם שלושה ילדים (או יותר) - היא משפחה ענייה. אם מוסיפים ל-1.2 מיליון העובדים המשתכרים שכר מינימום את מאות אלפי השכירים שמקבלים שקלים בודדים מעל שכר מינימום - מגיעים לכשני מיליון עובדים שהכנסתם נמוכה ושמתקשים לגמור את החודש.
ההצעה של ליברמן היא פשוט מעט מדי ולאט מדי
זו הסיבה שמזה מספר חודשים מתנהל מאבק ציבורי להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה, שהם 7,280 שקלים לחודש במשרה מלאה. העלאה כזו תשפר ישירות את שכרם של כמחצית מהשכירים בישראל, ותשפר בעקיפין את שכר של מאות אלפי עובדים נוספים משכבות הביניים. הצעת חוק למינימום 40 מקודמת בכנסת, ולמעלה מ-45 ח"כים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, כבר חתמו עליה.
בשונה מהיוזמה למינימום 40, ההצעה של ליברמן היא פשוט מעט מדי ולאט מדי. סכום היעד של עסקת החבילה הוא סכום נמוך, של 6000 שקלים בלבד, ואילו מתווה הפעימות הכלול בו איטי מאוד, וכולל חמש פעימות שיתפרשו על-פני ארבע השנים הקרובות. לפי ליברמן ועסקת החבילה, הפעימה הראשונה - שמבחינתם אמורה לקרות כבר בחודש הבא - תעמוד על 100 שקלים בחודש למי שמשתכר משרה מלאה, שהם 54 אגורות לשעה בלבד. זה שינוי קטן ביותר, של 1.8% בלבד, שלא מצליח להדביק את קצב עליית המחירים. מדד המחירים לצרכן, שפורסם בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובע כי המחירים בשנה החולפת עלו בכמעט 3%, ולכן - התוספת של 54 אגורות עדיין משמרת את השחיקה של שכר המינימום, במקום להעלות אותו.
אנשי משרד האוצר עובדים עלינו בעיניים
לא רק אנחנו מצביעים על כך שעסקת החבילה שוחקת את שכר המינימום, אלא את זה אומרים גם ארגוני המעסיקים. במסמך שפרסמה נשיאות המגזר העסקי, היא התגאתה על חלקה בחתימה על עסקת החבילה, והציגה את ההישג המרכזי שלה: קצב עליית שכר המינימום הוא נמוך מהגידול באינפלציה, וכתוצאה מכך - יש "הוזלה בעלות ההעסקה"! במילים אחרות, ארגוני המעסיקים מתגאים ששכר המינימום עולה כל כך לאט, שבפועל המעסיקים ישלמו לעובדים פחות. חשוב גם לציין, שבנוסף לשחיקת שכר המינימום, עסקת החבילה כולל סעיפים רבים נוספים שמהווים פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים במשק: פגיעה בתשלום עבור שעות נוספות, הקפאת שכר עבור עובדי המגזר הציבורי, וצעדים בעייתיים נוספים.
אחד הצעדים הנוספים שמאפשר את הטריק של הפחתת שכר המינימום במסווה של העלאה שלו, הוא סעיף הכלול בעסקת החבילה, המבטל את העדכון האוטומטי של שכר המינימום. מאז שנת 1997 נקבע בחוק כי שכר המינימום לא יפחת מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, אם יש עלייה משמעותית בשכר הממוצע - אז גם שכר המינימום יעלה בהתאמה, כדי למנוע מצב של גידול חד בפערים החברתיים. מסתבר, שאלמלא הייתה נחתמת עסקת החבילה במשק, ואם היה עלינו להסתמך אך ורק על מנגנון העדכון האוטומטי של השכר - אז שכר המינימום בשנה הבאה היה עולה בכל מקרה ב-240 שקלים, יותר מהגידול שמציעה עסקת החבילה עצמה! שוב, אנשי משרד האוצר עובדים עלינו בעיניים, ומוכרים לנו פגיעה בפועל בשכר שלנו - בתור תוספת נדיבה כביכול.
ביוזמת מינימום 40 - שמובלת בידי תנועת "עומדים ביחד" - אנחנו מציעים לשמור על מנגנון העדכון האוטומטי, במקום לבטל אותו, ומציעים מתווה פעימות חלופי לזה של משרד האוצר: להתקדם לשכר מינימום חודשי של 6500 שקלים בתוך שנתיים, ולהמשיך ל-7280 שקלים (שהם מינימום 40 לשעה) בתוך שנה נוספת. מתווה כזה, שהוא מדורג ומאוזן, יאפשר העלאה אמיתית ומורגשת בשכר המינימום, במקום שחיקה שלו.
הלי מישאל היא חברת הנהגת תנועת "עומדים ביחד" ופעילה בקמפיין "מינימום 40"