שרי הממשלה אישרו את התכנית הכלכלית של שר האוצר אביגדור ליברמן, אחרי שהעבירו ביקורת רבה על התכנית, שרי העבודה ומרצ הצביעו נגד. שר האוצר חושש משינויים דרמטיים בתכנית עם הגעתה לכנסת ומאיים למשוך את התכנית במידה ויבוצעו שינויים.
במפלגת העבודה מסרו כי השרה מרב מיכאלי, והשרים עמר בר לב ונחמן שי הצביעו נגד עסקת החבילה כפי שהוצגה בממשלה, "תוך דרישה חד משמעית לבצע שינויים ותיקונים בעסקה כך שתמנע פגיעה בעובדות ובעובדי שכר המינימום".
(ליברמן בפתח ישיבת הקבינט החברתי-כלכלי).
בסיעת מרצ פרסמו לאחרונה לצד ההתנגדות מכתב עם הצעות מעשיות לשינוי התכנית, במכתב מוצגים שורה של צעדים אותם מציעה מרצ לממשלה לאמץ, ביניהם: העלאת שכר המינימום, הבטחת ההטבות באופן אוטומטי (ללא צורך בדרישה אקטיבית של הזכאים), הגדלת מענקי העבודה, סבסוד החינוך לגיל הרך, הורדת המע"מ והגדלת מלאי הדיור הציבורי.
-
עוד באותו נושא"בניגוד לכל השמועות": מה יאיר לפיד חושב על התכנית הכלכלית של ליברמן?
16/02/22 11:33
ליברמן הודיע כי אם ינסו חברי הכנסת משמאל לבצע שינויים בתכנית הוא ימשוך את התכנית, למעשה ליברמן מאיים על חברי הכנסת כי אם לא יאשרו את התכנית, לא תהיה שום תכנית. חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה, שמובילה את המאבק בתכנית כתבה בתגובה להודעה של ליברמן: "מספיק חברי וחברות כנסת ואני ביניהן, הודענו בצדק על זה שהעסקה הזו לא תצא מהכנסת כפי שנכנסה אלינו. העסקה הזו כמו שהיא היום מזיקה! משחיקת שכר המינימום ועד לפגיעה בעובדים דרך ניוד שעות ופגיעה בחוק שעות עבודה ומנוחה. כנסת מתפקדת שלא רואה בעצמה חותמת גומי היא לא בעיה, אלא חובה".
אלו השינויים שאושרו בממשלה:
במשרד האוצר הודיעו הבוקר: "העלאת שכר המינימום במשק תוך התחשבות במצב שוק העבודה והאילוצים התקציבים. שכר המינימום יעלה בצורה מדורגת ואחראית, תוך דגש על צמצום פערים וחיזוק מעמדם של העובדים בעלי השכר הנמוך וזאת עד ל-6,000 ש"ח".
עליית שכר המינימום לפי חודשים:
- *אפריל 2022- 5,400 שקלים
- *אפריל 2023- 5,500 שקלים
- *אפריל 2024- 5,700 שקלים
- *אפריל 2025- 5,800 שקלים
- *דצמבר 2025- 6,000 שקלים
החלטות נוספות:
- תיקון חוק חופשה שנתית - תוספת יום חופשה לעובד המועסק עד 5 שנים במקום העבודה.
- תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה- תיקון חישוב השעות הנוספות שמטרתו העסקה גמישה של עובדים עבור המעסיק ואיזון בית-עבודה טוב יותר עבור העובד. כמקובל במרבית מדינות ה-OECD, הצדדים סיכמו על חישוב שעות נוספות המביא לידי ביטוי את הגמישות הנדרשת לצורך איזון בין עבודה ופנאי ומתן מענה לתקופה המאתגרת שבפניה אנחנו ניצבים.