הבחירה של נשיא המדינה לבקר באמירויות עם זקן אבלות היא סמל לגאווה יהודית

גאווה יהודית נרשמה במחוזותינו עת נשיא המדינה יצחק הרצוג הנמצא בתקופת האבלות על מות אמו אורה, התייצב לסיור רשמי ראשון של נשיא מדינת היהודים באיחוד האמירויות, כאשר זקן מעטר את תוואי פניו החלקים

חדשות כיפה הרב אסף הר נוי 02/02/22 14:28 א באדר א'

הבחירה של נשיא המדינה לבקר באמירויות עם זקן אבלות היא סמל לגאווה יהודית
נשיא המדינה יצחק הרצוג בביקורו באמירויות, צילום: רועי אברהם

גאווה יהודית נרשמה במחוזותינו עת נשיא המדינה יצחק הרצוג הנמצא בתקופת האבלות עלמות אמו אורה, התייצב לסיור רשמי ראשון של נשיא מדינת היהודים באיחוד האמירויות, כאשר זקן מעטר את תוואי פניו החלקים לרוב, בניגוד לכאורה לגינוני הטקס הרשמיים. בניגוד לערכים שאולי היו חוששים או נבוכים אמר הנשיא ללא מילים – אין לנו במה להתבייש.

בפתחו של חודש אדר הראשון מבין שניים וכאשר פורים כבר מבצבץ באופק אפשר לשוב ולהיזכר במרדכי היהודי 'שלא יכרע ולא ישתחווה'. תופעה נדירה וייחודית בעולם בו יהודים כורעים ומשתחווים שהפכה לשם נפרד לגאווה יהודית אמיתית ובלתי מתפשרת, יהיה המחיר אשר יהיה. 

באופן אבסורדי נראה כי עקרונותיו של מרדכי היהודי אכן השתרשו בבני עמו לאחר אלפים שנות גלות, בכל הנוגע למציאות של ביטוי יהודי מול שלטון גוי, אך דווקא לאחר שזכו להגשים את החלום של מרדכי ובני דורו לשוב אל ארץ אבותיהם ממנה גורשו, לחיים תחת שלטון יהודי, התקשו לייבא את הגאווה היהודית לתוככי הממלכה שהוקמה מחדש.

יש משהו עצוב בכך שמקור לגאווה יהודית הוא משהו שהכי קשה למצוא דווקא בתוך חיי היום יום המלווים אותנו בתוך המדינה היהודית פנימה. יש האומרים כי במדינת ישראל יש את מספר התקריות האנטישמיות הגדול ביותר בעולם. שגם במדינות אירופה או ארה"ב לא סופרים כמות כה גדולה של מעשי טינה ופגיעה בגוף או בנפש כנגד יהודים, רק מתוקף היותם יהודים, כמו שנראה כאן במחוזותינו. 

יהודים חששו וחוששים להסתובב בערים מרכזיות, בנגב ובליבה של הארץ המובטחת בשומרון ויהודה. אתרים היסטוריים נהרסים ללא מחאה וצעקה ואף בירושלים ואולי במיוחד בה סממנים יהודיים הופכים לפרובוקציה והתרסה. רק השבוע בשכונת שמעון הצדיק נשרף רכבו של אחד התושבים בפעם התשיעית!  לכך ניתן גם להוסיף את המרחב שבין היהודים לבין עצמם שגם בו סממנים של יהדות הפכו במחוזות מסוימים לנושא השנוי במחלוקת, לכל הפחות. 

הפתרון והדרך לשנות זאת ולהוביל לגאווה יהודית לאומית אמיתית, שאינה מתקפלת ואינה מתפשרת על העקרונות והערכים, צריכה להתחיל לפני הכל מבית. מהבית של כל אחד ואחת, מהחינוך ומהאמונה הפנימית של אבא ואמא בכוחו של קדיש, בעוצמה של נרות השבת. להסתובב עם זקן וציצית, לחבוש תפילין ולהיות עטור בזקן כמנוע פנימי של גאווה יהודית שיש לקחת ולהפיץ. 

אנו יהודים ויש לנו דרך וחזון, יש לנו הרבה במה להתגאות ונתנו לעולם המחשבה והמעשה יותר מכל דת אחרת גם כאשר היינו בנקודות השפלות ביותר ברמה הלאומית. לקראת חג הפורים, חג הגאווה היהודית, מספק לנו הנשיא הרצוג הזדמנות לחדד את מה שבימים של יוקר מחייה וסבבים בלתי נגמרים של קורונה נשחק ונדחק - אין לנו במה להתבייש! 

כעת כאשר אנו יכולים ללמוד הלכות מדינה הלכה למעשה, עלינו לחזק את העוצמות הקיימות בנו ולהראות לעין כל כי גאווה יהודית לאומית יציבה קיימת בקרבנו, ולדאוג להפוך את מדינת היהודים למקום שראוי לשמו. 

הנשיא יצחק הרצוג, בנו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג, הוא גם נכדו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מי שהיה רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל טרום הקמת המדינה והמשיך להיות רבה של המדינה היהודית שהוקמה בארץ ישראל עד יום מותו. אדם שזקן ארוך מידות עיטר את פניו באופן תמידי ללא בושה.  

הרב הרצוג, שהיה גם רבה של יהדות אירלנד בטרם החליף את מזג האוויר הקר של האי הבריטי בשמש המזרח תיכונית, עבר למעשה את המסע ההיסטורי מלהיות יהודי בגלות מחוץ לארצו, להיותו יהודי בגלות בתוך ארצו תחת שלטון זר ובסופו של דבר לזכות ולראות בהקמתה של המדינה ולהיות יהודי הרואה בהתחלתה של גאולה. 

הנשיא הרצוג לא זכה כלל להכיר את סבו המעטיר שנפטר בטרם נולד, אך נראה כי למרות שהוריו לא היו שומרי תורה ומצוות גם הם זכו להכיר במסע המופלא שעבר העם היהודי מגלות לגאולה והשרישו זאת בצאצאיהם. אורה הרצוג זכרה לברכה זכתה להיות הקשר בין דור של יהודים בביתם לדור בו נשיא מדינה מסתובב עם סממנים יהודיים ואומר – אין לנו במה להתבייש.

הרב אסף הר נוי, רב קהילת "אדרת אליהו" וראש בית מדרש "מבקשי פניך", גילה, ירושלים