תנועות הנוער תקועות במאה הקודמת עם מסורות מטורללות, הקומונריות לא מחדשות כלום

יהודה פרוידגר קורא להתחדשות בתנועות הנוער. "קומנוריות לא מחדשות כלום ועושות את אותו הדבר בדיוק שעשו לפניהן. יש קושי בגיוס חניכים, כי החניכים עצמם לא יודעים לענות למה חשבו בכלל להגיע לסניף. ומה נסגר עם המסורת המטורללת של מלחמת גואש ב"לילה הלבן"?

יהודה פרוידיגר 24/11/21 13:06 כ בכסלו התשפב

לילה לבן בסניף, צילום: יחצ
לילה לבן בסניף, צילום: יחצ

עם סיומו המוצלח של שבוע תנועות הנוער בירושלים, לאחר סיומן של שבתות הארגון של תנועת הנוער "בני עקיבא" ,"עזרא" ו"אריאל", אני קורא להתחדשות. כשהייתי צעיר החליפו את השם של ארגון "עזרא" לתנועת "עזרא" כיוון שארגון משדר משהו יציב, מאורגן, עם תבנית עשייה קבועה ואנחנו רצינו תנועה, גוף הנע כל הזמן, המתקדם, המתאים עצמו לאתגרי הדור. נראה לי שהתנועות נתקעו אי שם במאה הקודמת.

הקומונריות לא מחדשות כלום, בחודש אירגון משקיעים בעיקר בקירות

אני מכהן כסמנכ"ל קרית חינוך שעלבים וחבר בוועדת הפרס הארצי של החמ"ד, אני חשוף ונחשף לחדשנות אדירה בתחום ההוראה. פדגוגיה חדשנית, שיח חדשני ומאתגר, התנהלות שונה מול תלמידים, חדר מורים אחר, בקיצור מערכת החינוך הפורמאלי מתחדשת, נעה קדימה, מאתגרת את עצמה מול הסביבה החדשנית בה היא פועלת ומחפשת כל הזמן עוד ועוד חידושים שינויים והתאמות.

לעומת זאת, מה יש לנו בתנועות הנוער? כל קומונרית/מרכזת מקבלת מחברת חפיפה מהקודמת לה ועושה בדיוק אותם דברים, אותו סיור סליחות, אותה פעילות בעשרת ימי תשובה, מסע בסוכות, חודש ארגון ואפילו את "חפש את המדריך" היא כבר יודעת איך ומתי תעשה.

הפעולות עדיין נעשות בכסאות/ספסלים במעגל מול מדריך המנסה לחפש מתודה שהיא ליבת הפעולה שבסופה שורה של מסר. בחודש ארגון משקיעים בעיקר בקירות ובהופעות ובקושי, אם בכלל, בתוכנו של החודש. כמה חניכים בבני עקיבא יודעים היום יותר על קמעא, קמעא וכמה חניכים ב"עזרא" יודעים על עילית?

קיבלתי תשובות מביכות מחניכים

אנחנו מתפלאים למה קשה לגייס חניכים, עברתי בין סניפים בחודש הזה. ביקשתי ממדריכים שעשו גיוס להסביר לי למה להגיע לסניף. קיבלתי תשובות מביכות ביותר. החל מ"כי כיף בסניף", "יש אחלה חבר'ה", ועד באמת אני לא יודע ואני גם לא רוצה שיגיעו אלי עוד חניכים. יש לי יחד עם המד"ש 18 וזה מספיק.

שום ידע להתמודד ולהסביר על מעלתו של סניף מול המחשב בבית, מול ההצעות והכיף שיש במתנ"סים או אפילו לא מול פעילות החברה שבתי הספר היום מציעים. מיותר לציין שאין לאף אחד הסבר סביר על למה דווקא לתנועה שהוא מדריך בה ולא באחותה הדומה לה ואפילו לא למה לא ב"צופים".

ניקח לדוגמא את ה"לילה לבן" מסורת של מלחמת צבעי גואש. מקיימים, רק כי כך המסורת המטורללת הזאת! למה? כי פעם באיזה סניף מרוב עייפות מישהו השפריץ צבע על מישהו ומאז נהייתה מסורת חדשה??? די בואו נחשוב מה באמת אנחנו רוצים מהנוער? בואו נחשוב על כל דבר שאנחנו עושים למה אנחנו עושים אותו בואו לא נקבל כתורה מסיני מסורות של שנים עברו.

בואו נדבר על אידיאולוגיה ועל אידיאלים

בואו נבחן מה מרגיז אותנו ומה אנחנו כנוער רוצים לשנות. בואו נדבר על אידיאולוגיה ועל אידיאלים קשה, נכון אבל חייבים לחפש דרך לעשות את זה מעניין. בואו נבחן את דרכי העברת הפעולות, איך הכי נכון לעשות אותם כך שתהיינה מאתגרות, מתמודדות נושכות ועוקצות.

כמחזיק תיק תנועות הנוער בעיריית ירושלים וכמחובר לעולמן של תנועות הנוער כבר מעל לחמישים שנה, דווקא מהמקום האוהב כל-כך את התנועות ומאמין בכוחם וביכולתם להוציא מקרבן נוער איכותי בוגר ואחראי, אני קורא להנהגות התנועות, חדשו! רעננו! החליפו את הדיסקט.

במוצאי שבת ארגון לאחר ששטחתי את מסקנתי העגומה מביקורי בסניפים, שמעתי מאדם שנשא בעבר תפקיד בכיר בתנועה, שאולי נכון להביא לראשות התנועה אנשים שלא כל חייהם היו בתנועה אלא אנשי תנועה שהשתלבו בעולם העשייה המודרני ועכשיו יביאו מניסיונם העשיר בחדשנות וביצירתיות חזרה לתנועה כדי ורענן, לנער ולחדש.

פתרון יצירתי כזה או אחר הכל טוב העיקר שנחזור להיות תנועה ונחדל להיות ארגון.

הכותב הוא מחזיק תיק תנועת הנוער בעיריית ירושלים מזכ"ל תנועת "עזרא" לשעבר וסמנכ"ל קרית חינוך שעלבים

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר