בעקבות בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא הגלבוע ב-6 בספטמבר 2021, אירועי הירי בימים האחרונים מרצועת עזה ופיגועי הסכינים באזור יהודה ושומרון ובירושלים, מסתמנת מגמה ברורה של הסלמה בגילויי האלימות והטרור הפלשתיניים נגד ישראל. בנסיבות הנוכחיות הידרדרות ביטחונית שתביא להתלקחות בלתי נשלטת אינה בגדר תרחיש בלתי נמנע. היא תלויה במידה רבה בנסיבות שיביאו למעצרם של שניים מן הבורחים מכלא גלבוע, מחבלי ארגון אל-ג'יהאד אל-אסלאמי שטרם נלכדו. זאת במיוחד אם ייפצעו או יהרגו, וכן בתוצאותיהם של העימותים המתרחשים בין פלשתינים לכוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון וברצועת עזה.
המתיחות הגוברת בימים האחרונים בזירת השטחים, לחלוטין אינה בגדר התפתחות מפתיעה. לאמיתו של דבר היא מתרחשת על רקע מציאות ביטחונית מעורערת המתאפיינת בעימותים אלימים בין פלשתינים לבין כוחות צה"ל ומתנחלים במקומות קבועים בדרך כלל באזור יהודה ושומרון.
-
עוד באותו נושאהבריחה מכלא גלבוע | 4 מחבלים נלכדו, החיפושים נמשכים
11/09/21 19:57
גם רצועת עזה נמצאת בתהליך מתגבר של הסלמה ביטחונית. זאת, על רקע קשיים של הרגע האחרון בהכנסת חלק מכספי הסיוע של קטר המועברים לרצועת עזה באמצעות הרשות הפלשתינית. זאת לצורך תשלום משכורותיהם של כשלושים אלף עובדים המועסקים במשרדי הממשלה של חמאס. המשבר בעניין זה התפתח נוכח עמדתה של הרשות הפלשתינית שחזרה בה מהסכמתה להעביר את הכספים בשל החשש מתביעות משפטיות אפשריות שיוגשו נגדה באשמת מימון ארגוני טרור. ראוי לציין, כי מתוקף הסכמה שהושגה באישור ישראלי מתאפשרת עתה הכנסתו של המענק הקטרי החודשי, בסדר גודל של עשרה מיליון דולר, המיועד למשפחות נזקקות ולמימון בסדר גודל של עשרה מיליון דולר נוספים עבור רכישת הדלק הדרוש לצורך הפעלתה של תחנת הכוח לייצור חשמל.
העברת הסיוע הכספי מקטר מתבצעת בעיתוי הנוכחי בעקבות שורה של הקלות ומחוות שנעשו מצידה של ישראל כלפי האוכלוסייה ברצועת עזה. זאת במטרה להביא לביסוס נוסף של רגיעה ויציבות באזור וגם כדי להגדיל עבור שלטון חמאס את "מחיר ההפסד" כתוצאה מהסלמה ביטחונית יזומה נגד ישראל. בפועל, הרחיבה ישראל לאחרונה את רשימת הסחורות והמוצרים המורשים להיכנס לרצועה דרך מעבר כרם שלום. בנוסף לכך, היא מאפשרת כניסה של אלפי סוחרים ואנשי עסקים שרבים מהם הינם פועלי בניין וחקלאים, וכן הגדילה שוב את המרחב המורשה בדיג לחמישה עשר מייל ימיים.
מרכיב נוסף שצפוי להשפיע במגמת הסלמה בשטחים מתייחס לצעדים שננקטו על ידי שירות בתי הסוהר בעקבות פרשת הבריחה מכלא גלבוע. זאת בכל הקשור לפיזורם של אסירים המשתייכים לארגון אל-ג'יהאד אל-אסלאמי בין בתי הסוהר השונים. בתגובה להחלטה זאת איימו הארגונים הפלשתינים לפתוח בשביתת רעב עד להחזרת התנאים בבתי הסוהר לקדמותם, כפי שהיו טרם אירוע הבריחה. בסופו של דבר בוטלה השביתה המתוכננת לאחר שלטענת האסירים נענתה הנהלת שירות בתי הסוהר לדרישותיהם.
-
עוד באותו נושאאיך ישראל יכולה לצאת מפלונטר הבחירות ברשות הפלשתינית?
12/04/21 12:43
המתיחות המאפיינת את המצב בשטחים התגברה בעקבות בריחת האסירים. היה זה ללא ספק אירוע נועז דרמטי ומתוחכם. אולם לפני שלושים וארבע שנים התרחשה בריחה לא פחות נועזת ודרמטית מבית כלא ישראלי. אני מתכוון לאירוע שהתרחש במאי 1987, שבעה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כאשר שישה מחבלים שהשתייכו ארגונית לאל-ג'האד אל-אסלאמי ברחו מבית הכלא בעזה. הוא היה ממוקם במתחם המפקדה של הממשל הצבאי הישראלי במבנה אופייני לתחנות המשטרה הבריטיות ("טיגרט") מתקופת המנדט. ששת הבורחים ניסרו את הסורגים בתאם והשתחלו אל מחוץ לכלא. הם ניצלו את חשכת הלילה ודילגו מעל החומה שהקיפה את המתחם. בעקבות הבריחה ניהלו כוחות צה"ל בסיוע מודיעיני צמוד של שירות הביטחון הכללי מצוד אחרי המחבלים הבורחים. חמישה חודשים לאחר הבריחה, ב-6 באוקטובר 1987, אותרו המחבלים בשכונת סג'עיה הממוקמת במזרחה של העיר עזה, ובמארב שהוטמן להם נהרגו ארבעה מפעילי אל-ג'האד אל-אסלאמי (שניים מתוכם נימנו על הבורחים מן הכלא). בחילופי האש שהתנהלו במקום נהרג איש המבצעים של שירות הביטחון הכללי, ויקטור ארג'ואן ז"ל.
בראייתו של ארגון אל-ג'האד אל-אסלאמי, האינתיפאדה הראשונה לא החלה ב-9 בדצמבר 1987 אלא חודשיים קודם לכן ב-6 באוקטובר 1987, היום שבו התרחש הקרב עם כוחות צה"ל. בהיסטוריה של המאבק הפלשתיני נגד ישראל זכה הקרב על ידי ארגון אל-ג'האד אל-אסלאמי לכינוי "קרב אל-סג'עיה".
אירוע הבריחה לפני שלושים וארבע שנים דומה מאוד במאפייניו לבריחה שהתרחשה לפני כשבוע מכלא גלבוע. בשני המקרים מדובר בבריחה נועזת מבית כלא ביטחוני מוגן, שבו התקיימו סדרי שמירה ואבטחה קפדניים. בשני האירועים התאפשרה הבריחה כתוצאה מכשל מבצעי-מודיעיני. באירוע שהתרחש במאי 1987 נהנו מחבלי ארגון אל-ג'האד אל-אסלאמי לאחר שנמלטו מבית הכלא, מסביבה תומכת ואוהדת והיה ביכולתם להיטמע בשטח ולמצוא בו בקלות מקומות מסתור.
בשני המקרים ניתן להצביע על נסיבות דומות. הבריחה לפני שלושים וארבע שנים הייתה חלק ממסכת של אירועים שתרמו במצטבר לפרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-9 בדצמבר 1987. הבריחה מכלא גלבוע מתרחשת על רקע גילויי אלימות ועימותים יום-יומיים במוקדי חיכוך קבועים באזור יהודה ושומרון, וגם פיגועי טרור שבאו לידי ביטוי בימים האחרונים בדקירות סכינים של אזרחים וחיילים.
אין ספק שבתמונת המצב הנוכחית בזירת השטחים ניכרת מגמה ברורה של הסלמה כאשר האווירה הקיימת בשטח רוויה באדי דלק. יחד עם זאת גילויי האלימות בעיתוי הנוכחי מוגבלים בהיקפם ובעוצמתם ואין ודאות שיובילו בסופו של דבר לעימות חדש בקנה מידה נרחב.
בכל מקרה, האופן שבו תגיע לכלל סיום פרשת הבריחה של ששת האסירים מכלא גלבוע, ובמיוחד אם ייהרגו או ייפצעו בניסיון מצד כוחות צה"ל ללכוד אותם, ישפיע במידה רבה על התפתחותם במעלה הדרך של תרחישי הסלמה אפשריים. מעבר לכך, המצב בזירה הפלשתינית עלה כפי שדווח בפגישה שקיים ס-13 בספטמבר בשארם אל-שייח', ראש הממשלה נפתלי בנט עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי. ניתן לצפות שבעקבות הפגישה תעצים מצרים את הלחץ שהיא מפעילה על שלטון חמאס ברצועת עזה להימנע מנקיטת פעולות שעלולות להביא להסלמה, וגם למנוע אותן מארגונים אחרים. סביר להניח שהצד המצרי יתייחס במגעים מול חמאס גם לכוונות אפשריות מצד ישראל לצאת למבצע צבאי נרחב ברצועת עזה. בהקשר זה, דווח כי משלחת מטעם מנגנון המודיעין הכללי המצרי צפויה להגיע בימים הקרובים לרצועה כדי להשפיע על הנהגת חמאס לשמור על רגיעה והפסקת האש.
אל"ם (במיל') דוד חכם שימש כיועץ לשרי ביטחון, עמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה והוא מחבר הספר "עזה בגובה העיניים" אודות האינתיפאדה הראשונה.