"האלימות נגד בחירתה של שירה איסקוב להשיא משואה מעידה כמה הדרך עוד ארוכה"

בשבוע שעבר התבשרנו בכך ששירה איסקוב ועדי גוזי שנפגעו ונלחמו כנגד האלימות הקשה, ישיאו משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות אך באותה העת החלו לצוץ קולות אלימים מנגד והשמצות קשות וחמורות. שירה ליבמן מנכלית מועצת בית אל בטור כאוב אך אופטימי

שירה ליבמן 05/04/21 18:42 כג בניסן התשפא

"האלימות נגד בחירתה של שירה איסקוב להשיא משואה מעידה כמה הדרך עוד ארוכה"
שירה ליבמן, צילום: יח"צ בית אל

לאחר שבחול המועד פסח שרת התחבורה מירי רגב ושר התרבות והספורט חילי טרופר הודיעו כי שירה איסקוב ושכנתה, עדי גוזי ישיאו משואה ביום העצמאות החלו לצאת בעיקר גברים במחול השדים כנגדן באמירות אלימות ומסוכנות כי לא מגיע לשתיים התענוג והכבוד ועוד חמור מזה, כי שירה אשמה בעצמה באירוע הקשה שחוותה מצד בעלה.

הבוקר נחשפתי למספר פוסטים קשים ומתועבים באשר להשמצת הדלקת המשואה של שירה איסקוב ועדי גוזי לאחר שהשתיים עברו אירוע קשה וטראומטי כאשר נלחמו כנגד חיית אדם שניסתה לשים סוף לחייה של שירה. לאחר האירוע הקשה שירה נאבקה על חייה ואף שיתפה בחייה ובתקרית האיומה את מדינת ישראל, וזאת בכדי לחשוף את הציבור לאירועי אלימות במשפחה ולהוציא נשים ממעגלי האלימות כאשר יתקלו ולו בסימן אחד.

טקס הדלקת המשואות בעיני הוא הבמה המתאימה ביותר לתת מוסר וביטוי לכל גווני האוכלוסיה הישראלית וכן!, יש בנו אנשים אלימים ואנו מרימים דגל נגדם!!. מצד אחד אנו מחבקים את הנשים שבתוכנו אשר סובלות מאלימות ומאידך מביאים אותן לחזית בראש מורם וללא הסתר ומציגים בכך את החוזקה והעוצמה שיש בהן ובו בזמן את ההשמצה והכיעור שיש באלימות. הבושה עבר צד.

במסגרת הפוסטים אליהם נחשפתי, פוסט אחד דיבר על כך שנשים יכולות לרצוח במילים, פוסט אחר דיבר על כך שאין לדעת מה הסיפור האמיתי שמסתתר לו שם מאחור. ואני אומרת: נכון, בני אדם יכולים להיות אלימים גם במילים. גברים ונשים כאחד. ונכון, אנחנו לא יודעים בדיוק את הסיפור של שירה לפרטי פרטים על דיוקם. אבל וזה אבל חשוב מאוד - שום דבר מאלו ובכלל, שום דבר בעולם לא מצדיק רצח, אלימות ושיח בוטה ומסיט. באלימות לא נלחמים באלימות.

בעיני זו הצדקה מספקת לתת במה ולעלות על נס את סיפורן של שירה ועדי הגיבורות, וזאת רק מעצם מלחמתן כנגד האלימות באופן קולקטיבי, ציבורי כאחריות אזרחית ולא רק כנגד הפוגע האישי שלהן, הפצת כוח לעוד נשים, לעוד גברים ולעוד אזרחים ובני אדם הסובלים מאלימות היא רק תחילתו של ריפוי עמוק מן האלימות המושרשת והכואבת.

שירה ועדי הפכו לסמל עוצמתי העומד מנגד לאלימות בתוך המשפחה, פיזית ומילולית. כמו כן שירה נלחמה נלחמה לחוקק חוק שישלול אפוטרופוסות מגברים מתעללים / רוצחים.

אמנם הקונצנזוס הישראלי אכן מאמץ את האידיאל, אך עצם קיומם של קומץ בוטה, אכזר ואלים שנלחם בכל מה שטוב ובלי משים לב מעודד אלימות, מזכיר לי שהדרך עוד ארוכה אך ניתן לראות שהאור בקצה המנהרה מתקרב.

לשמחתי בזכות אלו המוחים כנגד ובזכות הציבור הישראלי שתומך ואוהד - אותם קומץ אלימים לא ישפיעו על המציאות הגורפת של מדינת ישראל להילחם כנגד האלימות.

עם הרבה תפילות, כוחות נפש ומודעות ציבורית אנחנו נצליח בגאון להסיר כל נגע ופוגע מקרבנו.

 

שירה ליבמן היא מנכ"לית מועצת בית אל.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר