אולי הרב רפי טועה וצריך לוותר על יום פטירת רחל אימנו?

שר החינוך לשעבר דורש שיכניסו את יום הזיכרון של רחל אמנו למערכת החינוך. זה מקומם ולא בגלל שרחל פחות חשובה מרבין, אלא כי מנצלים אותה. הגיע הזמן שנפסיק ונגיע לי"ב בחשוון כשאנחנו מתמודדים עם החלק שלנו בו | דעה

עדיאל שביט עדיאל שביט, חדשות כיפה 30/10/20 09:00 יב בחשון התשפא

אולי הרב רפי טועה וצריך לוותר על יום פטירת רחל אימנו?
צילום: Moshe Shai& Nati Shohat/Flash90

כיליד שנות התשעים, יום הזיכרון לרחל אמנו היה מצוין בבית הספר כל שנה, ולמחרת יום הזיכרון ליצחק רבין. בתור אחד שהיה קטן מידי כדי להבין או לזכור את רבין ז"ל, מעולם לא הטריד אותי הצירוף הזה. אבל ככל שגדלתי הבנתי שבציבור שלי, ובמיוחד בבני גילי, י"ב בחשוון מעורר אצלם רגשות בין בושה לסלידה. בכל מקרה הרגשות הם מאוד שליליים, שלא נותנים מקום לצער וחשבון נפש.

חשוב לציין, כמעט כולם מסכימים שהרצח הוא נורא, ושכך לא פותרים מחלוקות. אבל איכשהו, עדיין ישנה הכחשה מסוימת ליום הזה וזה מתבטא לא מעט ביום שלפני. משנת 95 קם צורך פתאומי במגזר לציין את י"א בחשוון כיום פטירת רחל אמנו. צעד שלכאורה מבורך. יש הרבה מה ללמוד מהדמות הענקית של רחל. אבל מתי מתחילים לציין גם את פטירת יעקב אבינו? אברהם? שרה? אהרון? מרים? רבי עקיבא? ברוריה? מישהו יודע מתי התאריכים גם? אז למה רק רחל? מישהו שלמד במערכת החינוך משנות התשעים ומטה, זוכר שציינו את פטירת אמנו?

הדבר הגרוע ביותר שקורה כל שנה ביום הזיכרון ליצחק רבין, הוא שהוא מצוין רק פוליטית. וזה מתחיל כמובן בפוליטיקאים, ביבי יגיד כמה רוצים לרצוח אותו, לפיד יגיד שרבין היה מנהיג אחראי בניגוד למישהו. ומה המסקנה? האסון קרה בגלל פוליטיקה, אז נציין אותו בריב פוליטי. ולכן גרוע כל כך בעיניי שבסוף יום ציון רחל אמנו הוא גם ממניע פוליטי. איך היא אשמה בזה?

אפשר לדון את הסיבה לכף זכות, האשמה הייתה כל כך גדולה, שהיה צורך לזכור שיש צורך לתווך את האבל. אנחנו חצי יובל אחרי, יש דור שלם שלא היה שם ולא חווה את הרגשות הללו, וגם רגשות הרתיעה אצל המבוגרים כבר די שככו. ואז מגיע שר החינוך לשעבר ודורש שיכניסו את יום הזיכרון של רחל אמנו למערכת החינוך. זה פשוט מקומם, ולא בגלל שרחל פחות חשובה מרבין, אלא פשוט שעדיין מנצלים אותה כחיפוי. הגיע הזמן שנפסיק, ונגיע לי"ב בחשוון כשאנחנו מתמודדים עם החלק שלנו בו. 

משני צדי המפה הפוליטית, היום הזה מנוצל לרעה. אבל י"ב בחשוון הוא בכלל לא יום מורשת רבין, אלא יום חורבן של החברה הישראלית. בדיוק כמו צום גדליה, שהוא לא יום זיכרון לדמות, אלא להשלכות שבאו עם הרצח. עשו יפה גם בני משפחתו של ראש הממשלה לשעבר, שבניגוד למה שאנחנו חושבים הם הקימו את מרכז רבין - לא מורשת רבין. כי רבין הוא שם, לא משנה מה רגשותיכם אליו, העיקר הוא שראש ממשלה נרצח בגלל עמדותיו. על האיש עצמו יתאבלו אוהביו, העם יתאבל על אבדן האחדות.

נעשה חסד עם רחל אמנו, דווקא אם נציין את י"ב בחשוון ורק אותו. האם היקרה שבשביל כבוד אחותה הבודדה, תמחל על המתנה של שבע שנים לאהוב. אותה האם שתבקש רחמים על בני אחותה ממלכת יהודה בעת ירידתם לגלות. אותה האם שלא תקבר יחד עם בעלה, על מנת שהמסע של יתר המשפחה יושלם. כמה סולידריות באמא הזו, כמה ויתורים למרות שהצדק עמה תמיד, אבל האחדות יותר. י"ב בחשוון הוא היום בו עשינו ההפך, חשבנו שאנחנו צודקים ולא עניינה אותנו הדרך להוכיח את זה. התיקון הכי מתאים ליום הזה הוא שנזכור את רבין כמו שרחל הייתה זוכרת.