למרות הכל - נבליג

זה לא מדליק. זה לא פופולארי. זה גם לא סוחף המונים. לא נקבל על כך מחיאת כף אחת. אבל זה מה שנכון עכשיו. להבליג ולא להגיב לחרדים

חדשות כיפה הרב עמיחי גורדין 12/03/14 10:49 י באדר ב'

למרות הכל - נבליג
פרטי, צילום: פרטי

שתקו הקירות של מערכת 'יתד נאמן'

'אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה. שנאמר - תולה ארץ על בלימה' (חולין פט.)

נבליג על הפגיעה בתורה

לפני הזכרת שמו של ראש ישיבה חרדי יקדימו הכותבים רכבת תארים ארוכה. כבוד התורה. במוצאי שבת פקודי, למרבה הצער, יצא כבוד התורה להפסקה.

שתקו הקירות של מערכת 'יתד נאמן', עת שמו של רב וותיק, המקובל על רבבות יהודים שומרי תורה ומצוות, הוזכר ללא תואר או בדל הערכה מקדימה. שתקה גם וועדת הצנזורה. שתקו כולם, עת נרמס כבודו של רב בישראל, עת נרמס כבוד התורה.

שתקו כולם גם כשח"כ גפני טען שישיבות ציוניות הן נטל. שתקו כולם כשאדם חבוש כיפה טען בלי למצמץ שישיבות שבהן יהודים לומדים תורה הן נטל.

אבל, נבליג על הפגיעה בתורה.

נבליג על הפגיעה ברחל

לפני ההפגנה הגדולה ההיא השתתפתי בשיחה בענייני השעה. דיברנו על רדיפת החרדים ועל השוויון בנטל. דיברנו על הרבנים המשתתפים בהפגנה ועל אלו שלא. דיברנו על הפגיעה בתורה ועל הזלזול בבחורי הישיבות. ואז אישה בשם רחל עמדה ושאלה: 'למה הם מזלזלים בצבא?'

לקח לי כמה שניות להבין, רחל מדברת על דברים אחרים. רחל מגיעה מהמקום ההוא, ולשם היא גם חוזרת. לפני ארבעים שנה נפרדה רחל מבעלה. ביום הקדוש יצא בעלה למלחמה, יצא ולא שב. רחל נתנה למדינה את כל מה שהיה לה לתת.

ארבעים שנה עומדת רחל כל בוקר מול המראה ומזכירה לעצמה בשביל מי היא הקריבה הכל. בשביל העם, ובשביל המדינה. רחל היקרה הייתה צריכה לשמוע את הביטויים, 'יושבי קרנות', ו'גזרת שמד', מופנים כלפי בעלה הי"ד וחבריו.

אבל, נבליג על הפגיעה ברחל.

נבליג על הפגיעה ביושבי הארץ

אמר ח"כ דרעי, אמר גם ח"כ גפני - מהיום לא נתנגד יותר להסכם מדיני. מדהים. חברי כנסת יקרים, אם לדעתכם ההסכם יגרום ליהודים לחיות בשקט ושלוה, מדוע התנגדתם לו עד היום? ואם ההסכם יביא חרב ומשכלה לארצנו, מדוע תתמכו בו החל ממחר?

האם אתם סוחרים בביטחון יושבי הארץ? האם חיי היהודים באדמת הקודש הם סחורה במשא ומתן? נקבל את מבוקשנו, נשמור על בטחון היהודים - לא נקבל, נפקיר אותם?

אבל, נבליג על הפגיעה ביושבי הארץ.

הטיח איוב דברים קשים ונוראים כלפי מעלה. אמרה השכינה, 'לא אכעס על איוב'. אין אדם נתפס בשעת צערו. אדם לא מתחייב על דברים קשים שאמר מחמת צער וייסורין. לימד אותנו הבורא שכשאדם בצרה גדולה אין דעתו מיושבת עליו. (ב"ב טז: ורש"י שם)

הציבור החרדי עומד בפני סכנה גדולה. לא סכנת הגיוס הקרב - החוק החדש רק הרחיק את הגיוס. סכנה אחרת.

בימים הקרובים יקבלו כ - 28,000 בחורים פטור משירות צבאי. אחוז ניכר מהם יעזוב את עולם הישיבות ויעבור לעולם התעסוקה. עשרות אלפי חרדים יעברו שינוי דרמטי בחייהם. הם ייצאו החוצה לעולם החול, עולם הישיבה לא יעטוף אותם יותר ולא ישמור עליהם.

הסכנה אינה בעצם העבודה בעולם החול, בארצות הברית רוב החרדים עובדים. הסכנה היא השינוי החברתי העצום והמהיר. החברה החרדית מבוססת על חומות חיצוניות של הגנה. חומות ששומרות על חבריה. שינויים חברתיים, מהירים ופתאומיים, עלולים לגרום לפגיעה משמעותית בחומות ההגנה, ולפגיעה במחויבות לתורה ולמצוותיה.

זה כבר קרה בימי מלחמת העולם הראשונה. השינויים החברתיים המהירים גרמו לעזיבה המונית ונוראית של התורה. כיום אמנם מדובר בשינויים פחות דרמטיים, אבל עדיין משמעותיים ביותר. אם הם יגרמו לעזיבה המונית של דת משה וישראל זה יהיה אסון גדול. צריך להתפלל חזק שאחינו החרדים יעמדו במשימה הקשה וישמרו על אמונתם ותורתם גם בעולם החול.

הסכנה והצער גדולים. אין אדם נתפס בשעת צערו. גם אנחנו בזמן ההתנתקות אמרנו מתוך צער דברים לא ראויים ולא מתאימים. כשזה קרה, רצינו שיבינו אותנו ולא יכעסו עלינו. היום אנחנו צריכים להבין את אחינו החרדים היקרים לנו מאוד.

'אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה.'

(המאמר יתפרסם בשבת בעלון 'שבת בשבתו')