לפעמים אני שואל את עצמי למה צריך 120 חברי כנסת וממשלה, כשיש כבר יועצים משפטיים שמנהלים כאן את המדינה?
פעילותן של המועצות הדתיות מוסדרת בחוק שירותי הדת היהודיים תשל"א. בסעיף 7 לחוק הדן בסמכויות המועצה הוסדרו סמכויות המועצה ונקבע כי "מועצה מוסמכת לטפל בסיפוק שירותי דת ולשם זה רשאית היא להתקשר בחוזים, להחזיק רכוש בדרך שכירות או חכירה ולרכוש מיטלטלין, הכל בהתאם לסעיפי תקציבה המאושר".
החוק לא הגביל מהם "שירותי הדת" בהם המועצה רשאית לעסוק. בג"ץ בכמה סוגיות נזקק לשאלה זו וקבע ששירותי הדת אינם מצטמצמים לשירותי קבורה, נישואין ופעילות תרבות תורנית וכד' בלבד.
וכך קבע בית המשפט מפורשות: "שירותים דתיים אלה אינם ענין של השקפה באופן שמהותם יכולה להשתנות מפעם לפעם לפי דעה סובייקטיבית של מי שחושב עצמו כבעל סמכא להביע את השקפתו שהוא קורא לה יהודית, אלא הם ענינים הקבועים באופן אובייקטיבי לפי דיני ישראל ומנהגיו מקדמת דנא וידועים בתור שכאלה כיהודיים דוקא המבדילים אותנו מכל דת אחרת".
לפני כשנתיים קבע היועץ המשפטי של המשרד לשירותי הדת שאסור למועצות הדתיות לתת חסות לבתי הדין לממונות שפועלים במסגרת חוק הבוררות בטענה שפסיקה בדיני ממונות אינה תחת סמכותן, אף כששני הצדדים מעוניינים דווקא בדין תורה.
היועמ"ש אסר על המועצות הדתיות להשתמש בכל סממן שלטוני בבתי הדין לממונות שפועלים ליד המועצות הדתיות, בטענה שסמיכות המועצה לבית הדין גורמת להטעיית הציבור ומציגה מצג שווא כאילו החוק מחייב לפנות דווקא לבית דין ולא לבית משפט.
טענה זו וחשש זה תמוהים במיוחד לאור העובדה שנדרשים הבאים בשערי בית הדין לחתום על שטר בוררות טרם הצגת הטענות בפני הבוררים, ואין כל הטעייה בדבר. לא מצינו בכל גוף שלטוני שהוקנו לו סמכויות מכח חוק, את הדרישה לחתום על שטר בוררות. לכן ברור כי עצם החתימה על שטר בוררות דייה בכדי להסיר את ה"חשש" אם שיקול הדעת של היועץ היה שיקול משפטי טהור.
בימים האחרונים פנה ארגון חותם לשרת המשפטים שקד בדרישה להסיר את ההגבלות המיותרות מהמועצות הדתיות. הפניה נעשתה בעקבות דרישתה המצודקת של השרה שקד, מבתי הדין השרעיים, לשיים את הדגל באולם הדיונים. הסוגיה עלתה על שלוחנו של היועץ המשפטי של משרד הדתות . עד כה לא התקבל אישור מיועמ"ש משרד הדתות המאפשר להניף את דגל הלאום בבתי הדין הפועלים במסגרת המועצות הדתיות. שוב באותה טענה ומכוח אותו נימוק ערטילאי שהימצאות הדגל עלולה לגרום להטעיית הציבור חלילה.
כך הופכים היועצים המשפטיים את לשון החוק ואף את פסיקות בית המשפט ל"אות מתה" והופכים הם עצמם להיות הרשות המחוקקת והרשות השופטת. לאקטיבזם שיפוטי של בתי המשפט שפוסל חוקים ומפרש חוקים כרצונו בניגוד לכוונת המחוקק, כבר התרגלנו בצער. כעת אנו מקבלים את הדור הבא של האקטיביזם - אקטיביזם ייעוצי!
הכותב הינו חבר ארגון 'חותם'