להרחיב את פורום הרבנים שיבחר את הרב הראשי

מסקנת פורום שבעת הרבנים הבכירים אשר יגבש את המלצת "הבית היהודי" על מועמד לרב הראשי - ידועה מראש. דניאל סגרון מציע לשתף רבנים נוספים בבחירה ולא לשכוח: יש גם תורה אחרי הבחירות

חדשות כיפה דניאל סגרון 09/04/13 10:50 כט בניסן התשעג

להרחיב את פורום הרבנים שיבחר את הרב הראשי
כנס רמלה, צילום: כנס רמלה

בשבוע שעבר פורסם ב“כיפה“ על הקמת פורום של שבעה רבנים על מנת לקבוע מועמד מוסכם של הציונות הדתית לבחירות לרבנות הראשית לישראל. הרבנים הם: הרב אריאל, הרב דרוקמן, הרב דרורי, הרב ליאור, הרב ליכטנשטיין, הרב מלמד, והרב רבינוביץ'. בחירת פורום כה מצומצם נראית מעט תמוהה, וזאת משתי סיבות:

ראשית, הקמת פורום נרחב יותר של כעשרים רבנים תיתן תחושה של ייצוג מקיף יותר. דעתם של רבנים כמו הרב אבינר, הרב אליקים לבנון, הרב יהושע שפירא, הרב גרינברג מכרם ביבנה, הרב ויצמן ממעלות, הרב שמואל אליהו (בהנחה שהוא לא מתמודד בעצמו), הרב שרקי ממכון מאיר, הרב זיני מחיפה, הרב רוזן, הרב אריה שטרן ועוד, חשובה להרבה מאד אנשים. אם רוצים מועמד מוסכם, בלי פיצולים של הרגע האחרון, כדאי לשתף כמה שיותר. אולי אפשר גם להוסיף כמה רבנים צעירים, פופולאריים בתחומם, שמייצגים לא מעט דתיים לאומיים.

שנית, בשולי הכתבה דיווח פולק ש"שניים מהרבנים החברים בפורום, הרב ליכטנשטיין והרב רבינוביץ', כבר הודיעו על תמיכה פומבית ברב סתיו. הרב ליאור והרב מלמד כנראה יתמכו ברב אליעזר איגרא או ברב יעקב שפירא - כך שלשון המאזניים תהיה החלטתם של הרבנים דרוקמן ואריאל". וכאן הבן שואל - מה ההיגיון להקים ועדה שדעת רובה ידוע מראש? ששני רבנים מכריעם את כל הכף? הרי זה בעצם קביעת מועמד מוסכם לציונות הדתית על פי שני רבנים בלבד. אם ירחיבו את הפורום לרבנים שאינם מזוהים במובהק, תהיה כאן בחירה אמיתית. לא מצג שווא של אחדות קוסמטית.

ונקודה למחשבה לסיום. בואו ננסה להיכנס לרגע לנעליהם הגדולות של הרב אריאל והרב דרוקמן. הרי מה שמייחד את שניהם, הוא החיבור שלהם לכל המחנות בציבור הדתי לאומי. שניהם מתוייגים כמקורבים לזרם החרדל''י, ומאידך זוכים לתמיכה והערכה גם בקרב הציבור המתון יותר. הרב דרוקמן בגלל הממלכתיות המאירה והמחבקת שלו, והרב אריאל בגלל יכולתו המופלאה להלך בין הטיפות ולא להיכנס לפינות פוליטיות צרות וצוררות. שניהם למדו ב'מרכז' אך מחוברים לרוב הבוחרים של בנט. הרב דרוקמן כמדריך מיתולוגי של בני עקיבא הקלאסית, והרב אריאל כנשיא 'צהר'.

לתת לשניהם להכריע בין הרב סתיו לבין הרבנים איגרא ושפירא, לא חבל? חוץ מהקושי האישי שלהם בהכרעה הגורלית, זה יגרום לציבור שלם להתמרמר כנגדם. בואו נשאיר לנו שני רבנים א-פוליטיים, שני רבנים שיאחדו את המגזר השסוע שלנו, שלא יתוייגו אוטומטית כסקטוריאליים. יש חיים אחרי הבחירות, יש תורה אחרי הבחירות, ואנו רוצים אותה נקייה מפוליטיקה.