ל"ג בעומר הוא יום סגולה לתורת הנסתר, לעולמות טמירין, מנצנצין וזוהרין, המאירין בלהבת תורתו של רשב"י ותלמידיו. תורת הנסתר מזוהה במידה רבה עם 'חכמת הקבלה' ועם מיסטיקה יהודית, ואלו זכו לחשיפה רבתי עם פרוץ החסידות והדיה הגיעו גם לארצות המזרח. תורת האר"י וגוריו, שוכני צפת והגלילות, נותרה חסויה ומעולפת-ספירים עד לגילויה בהמון ע"י הבעש"ט, מייסד החסידות, כפתח כניסה להיכלו של משיח. ועדין, גם בקרב עדת החסידים, רק יחידי סגולה עסקו בלימוד הקבלה, בקדושה ובטהרה, אם כי ציטטות מהזוהר נשזרו בדרשות חסידיות לרוב.
יהדות המזרח אף היא הצמיחה בתקופה זו מקובלים אמיתיים, צדיקים ואנשי מידות, ששיקעו עצמם בעולמות הנסתר. אגדות רבות נשזרות סביבם והם אופפות אותם באור מקיף, באור חוזר ובקרני הוד וזוהר. במקביל למה שהתרחש בקרב החסידים גם המוני עם-שבשדות בני עדות המזרח נשקו לתורת הסוד ע"י חבורות של קוראי זוהר, וכן שילוב קטעים רבים מספר זה בנוסח התפילות והפיוטים.
גם אישי תורה חובבי-ציון וחדורי-גאולה, תומכי המפעל הציוני-מעשי, תמכו יסודותיהם גם בספרות הנסתר, ובכללם הראי"ה קוק, אבי תורת הקוממיות הגאולתית. ואם הזכרנו לשבח את נצנוצי הגאולה יש להזכיר לגנאי את משיחי השקר לדורותיהם, ושבתי-צבי בראשם, אשר גייסו להבל משנתם את תורת הנסתר, וספרי קבלה נשרו מחיקם.
בדור האחרון חלה פריחה רבתי בנגישות הציבור לתורת הקבלה והמיסטיקה. הפעם נסחפים למחוזות אלו גם רבים ורבות שאינם שומרי תורה ומצוות, מחללי שבת, אוכלי טריפות ומתירנים בחיי האישות. מאמרים מלומדים רבים העלו הסברים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לתופעה זו של הטייה מן העולם הרציונאלי לעבר העולם הרוחני, ולמשיכה לעולם המיסטיקה, לרפואת הנפש והגוף, דוקא לעת הזאת - בצל מוראות הגרעין ובעקבות התפשטות המגמה הפוסטית.
התופעה מתבטאת בהצפת השוק בקורסי קבלה לעם, בחוגי קבלה, באתרי קבלה, בספרוני קבלה וכיו"ב. סחורה זו, כפי שמספרים, נצרכת ע"י חוגי המעמד הבינוני והגבוה, בעלי מקצועות חפשיים, אקדמאיים (כולל סטודנטים), אנשי עסקים, בוהמיינים, תקשורתנים וכיו"ב. יודעי דבר מציינים כי ראוי לקרוא רשימת צרכנים זו בלשון נקבה, שכן את הקבלה הפופולארית מאכלסות נשים לרוב. ה'טרנד' דילג אל מעבר לים וקנה אחיזה גם בקרב אינם-יהודים, כולל מן המעמד ההוליבודי הנוצץ.
במקביל לתופעת השיעורים והחוגים והקורסים והועידות והנוצצות חלה פריחה של צרכנות מיסטיקת-המונים בנהירה לקבל ברכות וסגולות מ'מקובלי כפר'. הללו הפכו להיות בעלי-שם באמצעות יחצנות ומסעות תקשורת בהדרכת יזמים, יועצים ו'מקורבים' אינטרסנטיים בעליל.
ואני עומד ונבוך כיצד להתייחס לתופעות אלו, כאשר שאלה אחת ומכרעת בפי ובלבבי; האם צרכני קבלה אלו הופכים באמצעותה להיות טובים יותר במידות, בהתנהגות שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו? אם אכן התשובה חיובית (ודומה כי אכן יש בה מן האמת) אזי למרות בקורתי הנוקבת, דלהלן, המאזן חיובי! כדאית היא ה'קבלה' - אפילו זו הממוסחרת והמזויפת - להישפך בראש כל חוצות, לאור מבחן התוצאה: אנשים טובים יותר. אבל האמנם?
שתים רעות-חולות כרוכות בעקבה של המיסטיקה לעם - מיסחור ושחיתות, והן מטילות צל כבד על כשרותה בכלל ועל מהימנותה בפרט. כל ארגוני הקבלה העממית וכל חצרות מקובלי-הכפר משופעים בממון רב, ומתנהלים בראוותנות ובפאר. זאת בהיפוך גמור לסגפנות ולבריחה מן הגשמיות הנדרשת מנושאי דגלה של הקבלה האמיתית, הטהורה. טבען של תורת הנסתר והמיסטיקה שמשיחתן בזהב מעמעמת את זוהרן ומעלה חשדות כבדים לזיוף ו'לעלמא דשיקרא'. אישית, קשה לי להאמין שניתן לשווק, בסגנון עסקי ותקשורתי - שיעורי תורה פנימית הלפופה בלבת אש שחורה על גבי אש לבנה.
אך עיקר חמסי וכעסי על חצרות המקובלים, על סובביהם ומאדיריהם, על משמשיהם ומשמשי-משמשיהם, ההופכים את המיסטיקה למכרה כלכלי משגשג. לא אחת הם מסתבכים בחשדות לפלילים ונלכדים באי-סדרים כספיים. גם תופעת השושלות, והורשת מעמד 'מקובל' לצאצאים, בלתי מקובל בעליל וריח זיוף נודף ממנה.
לפיכך, אם ראיתם 'מקובל' שסביבו חיי פאר והמולה תקשורתית ועסקית - התרחקו ממנו כמטחווי אש. אם שמעתם על מפיצי-קבלה מרושתים וממוסדים - התרחקו מהם כמטחווי קשת. אם ראיתם 'מקובל' בן 'מקובל', או חתנו וגיסו של 'מקובל', וכולם מכהנים אחר כבוד בממלכת הקבלה - כלך לך מהם; שאין התורה ירושה היא להם, על אחת כמה וכמה שלא התורה הפנימית.