בבית היהודי הפיקו חוברת מרשימה ומעוצבת, ובה שו"ת על היחס של המפלגה לענייני דת ומדינה, נאמנות לרבנים וכיו"ב.
אלא שעיון בחוברת מעלה תהיות מטרידות בדבר היחס שבין תוכן החוברת לבין המציאות.
א. "בכל השנים הציונות הדתית ישבה בממשלה עם מפלגות חילוניות". אכן כן, אך מעולם לא עלה על הדעת לשבת בממשלה ולוותר מראש על הסטטוס-קוו, ועוד להמיר את זה בזכות וטו - כלי נשק בעייתי לשימוש, כיון שבסופו של דבר הוא יכול לשמש כחרב פיפיות. מדוע ההתעלמות מהקושיה החמורה הזאת על יוזמתו של בנט, באופן בלעדי, ב"הנחתה" על חבריו, ובוודאי מבלי להתייעץ עם רבנים, לוותר על הסטטוס-קוו ("הגיע הזמן שכל הגורמים והקבוצות במדינה יישבו יחד וידונו ביצירת מכלול חדש בתחום הדת והמדינה")? הרי זה העיד מראש בדיוק על מגמותיו ? ומי מיהר לברך על כך? "תנועת נאמני תורה ועבודה מברכת על כך שכפי שקראנו לעשות, לראשונה מאז קום המדינה המילים 'סטטוס קוו בענייני דת ומדינה' אינן רשומות בהסכם".
ב. אין ולא עבר שום חוק עד היום בכנסת ישראל בשנתיים האחרונות נגד התורה ונגד צביונה היהודי של המדינה ... הבית היהודי עצרה את כל החוקים הפוגעים בצביונה היהודי של המדינה"
האומנם? רוצים דוגמאות? בבקשה:
1. חוק הגיור מיסודו של אלעזר שטרן ונאמני תו"ע קודם גם על ידי הבית היהודי. משלא הגיעו לעמק השווה ובהתנגדות הרבנים, נסללה הדרך להצעת מחליטים של הממשלה. גם הצעת המחליטים היתה בניגוד לעמדת הרה"ר. הרב דרוקמן צוטט - "חשוב שבמדינת ישראל יהיה גיור אחד שמוכר על ידי כולם, ולכן חוק כזה חייב להיות מתואם ומוסכם עם הרבנות הראשית לישראל. לא יכול להיות שהכנסת תחוקק חוק בנושא שיש לו השקה לתחומים דתיים והלכתיים, ולא תתאם זאת עם הרבנות הראשית"
ישאל השואל - אז איך הרבנים תמכו בהצעת המחליטים? אולי בגלל שהעמידו אותם בסופו של דבר מול שתי אופציות - או חוק או הצעת מחליטים. אז הם בחרו בפחות נורא. אבל אפשר לומר שעל פי דעתם זה לא פוגע בצביון היהודי?
2. אושר בוועדת שרים הליך של פונדקאות לחד-מיניים. הבית היהודי התנגדו אך לא הטילו וטו.
3. נאסר על בלניות לשאול את הטובלת האם היא רווקה, בניגוד לעמדת הרה"ר.
4. הצבעה בוועדת שרים על הצעתו של חה"כ שטרן, לחייב את הרבנות לתת כשרות לבתי עסק מחללי שבת, כמובן בניגוד לעמדת הרה"ר כמקובל לאורך כל השנים. השר אורבך ז"ל תמך.
5. תיקון חוק אימוץ ילדים שמאפשר לגויים לאמץ ילד יהודי, כלומר, אישור חוקי להתבוללות. השרים אורבך ז"ל ובנט וחה"כ שקד תמכו.
6. מתן נקודות זיכוי במס לחד-מיניים, כלומר, הכרה ממלכתית במשכב זכור. בנט תומך. אף אחד מהבית היהודי לא מתנגד .
7. הצעת חוק למנוע כל הפלייה בקבורת חיילים בין יהודים לשאינם, בניגוד להלכה הפסוקה. גם הרב גורן זצ"ל עשה איזשהו הבדל צנוע בהר הרצל. חה"כ מועלם תומכת.
מספיק דוגמאות או שצריך עוד?
ג. "לא נעשה שום דבר בעניינים אלו ללא התייעצות ... כל חוק הנוגע בצורה זו או אחרת בענייני דת ומדינה שנתקל בהתנגדות משמעותית ומנומקת - הנהגת הבית היהודי הטילה עליו את זכות ה'וטו' ..." אם כן כיצד הרב ייתכן שהרב דרוקמן אמר ש"הפרסום על כך שהוא אישר למפלגת הבית היהודי שלא להטיל וטו על חוק הפונדקאות ובכך לתת לחוק לעבור בממשלה - שקרי"
האם גם ההחלטה לוותר לראשונה על הסטטוס-קוו בהסכמים הקואליציוניים נעשתה בהתייעצות עם רבנים? לא ממש.
לאחר הבחירות לרבנות הראשית פורסם ב- nana:
"רבני הבית היהודי כבר התכנסו והקימו ועדה שתבחר את אחד מהרבנים האלה (הרב אריאל, הרב שפירא, הרב איגרא, הרב מיכה הלוי), אולם בשלב זה התערב היו"ר בנט וכפה על המפלגה את מועמדותו של הרב דוד סתיו משהם. זאת למרות שרבני הציונות הדתית התנגדו לו. "השר בנט ויו"ר הסיעה איילת שקד כינסו את סיעת המפד"ל בחיפזון ובמחטף. הם לא הציגו בפנינו שום מועמד חוץ מהרב סתיו, וערכו הצבעה חשאית חפוזה שתוצאותיה לא נודעו לנו עד היום. איזה מן הליך דמוקרטי זה?", שאלו בבית היהודי." זה מה שנקרא התייעצות עם רבנים בענייני דת ומדינה?
ד. "אין אנו חושבים שישנו 'דתומטר' לבדיקת איכותו התורנית, גודל כיפתו ואורך ציציותיו של המתמודד והח"כ המכהן". האומנם כל כך קשה לבדוק?
אדם שמצטלם מחובק (או צמוד) עם נערות (בלשון חז"ל - אביזרייהו דעריות, כלומר, 'ייהרג ואל יעבור') ומעיד על עצמו שאינו מתפלל שלוש פעמים ביום מלמד על עצמו יותר מכל.
יו"ר שבהנהגתו נלחמים על כך, שחלילה לא תישמע גרסה של הג'ינגל המפלגתי ללא שותפות נערה. מה זה מעיד עליו?
ה. "הנה זכינו וחברת כנסת אחת, איילת שקד, הפכה להצלחה הגדולה של הציבור הדתי לאומי - תורני - ואף החרדי". איך הרב סולובייצ'יק זצ"ל לא הבין את הדבר הפשוט הזה, שיכולה להיות ח"כית שאינה דתייה, שתילחם יותר מכל ח"כ דתי, כשכתב (חמש דרשות) שכדי להילחם על ענייני התורה, חייבים דווקא נציגים שבשבילם התורה היא יסוד היסודות של קיומנו, ולא מספיק מישהו שרואה ביהדות דבר בעל ערך ותו לא? איך הרב שפירא זצ"ל לא הבין זאת, כשכתב "... ברור ופשוט שרק אנשים דתיים מאמינים בד' ובתורתו הק' ושומרי מצוות עליהם יש לסמוך שהם יגנו ככל האפשר על ענייני הדת והצביון של קדושת התורה בישראל כמדינה ... לא ייתכן שמי שאינו זהיר בשמירת שבת כהלכתה, בטהרת המשפחה, בכשרות, בחינוך שלם של תורה, באמונה בתורה מן השמים ובשמירת מצוות בכלל, הוא יהיה הנאמן שלנו לשמור על זה כנציג שלנו בכנסת ... מה שאני אומר כן אין זה חוות דעת, אין זה חידוש שהתחדש כעת, זוהי הדעה הכללית המקובלת מאז ומעולם אצל כל גדולי ישראל בלי הבדלי השקפות ..."
ו. "נוצר מצב פוליטי שאיפשר את חקיקת החוק (הגיור) בניגוד לעמדת הבית היהודי". מה זאת אומרת? הרי יש זכות וטו? איך יכול להיות שנוצרה מציאות שבה יכול להיות מקודם חוק כנגד עמדת הבית היהודי? האם מישהו נרדם בשמירה?
ז. "... הוקמה על ידי הרבנים הראשיים ועדה של רבנים שישבה עם ועדת ההיגוי וגיבשה בהסכמה איתם כללי דיון להרכבי הגיור של רבני הערים". אם כך, מדוע הרבנים הראשיים אמרו ש"אין שום הסכמה ולא היה כל חדש בנושא"?
ציבור תורני רחב, מחכה ומצפה להתייחסות מפורטת לקושיות על זהות הבית היהודי והתנהלותו, ולא רק לאמירות כלליות.