דין רודף

מצבנו לא טוב בהרבה מהמצב של החרדים והטקטיקות ששימשו את אנשי הפירוק מול החרדים מופנים גם כלפינו. כמו במקרה של הקצנת החרדים, הקיצוניות הלאומית בקרב הציבור הדתי הופכת ריסוס גרפיטי לטרור

חדשות כיפה עקיבא לם 25/02/14 19:28 כה באדר א'

דין רודף
zeevveez-cc-by, צילום: zeevveez-cc-by

האצבעות מופנות לכל עבר. נתניהו הפך להיות עמלק, הבית היהודי אינו נאמן לדרך התורה, יאיר לפיד הוא העתק של אבא שלו, אבל כמאמר האמרה הידועה - כשאתה מפנה אצבע אחת כלפי חוץ, אתה מפנה שלוש כלפי עצמך.

האשמים במצבו של המגזר החרדי הם רק אנשי המגזר החרדי. אני סקפטי לגבי החוק שגיבשה וועדת שקד, משום שהוא מיועד לתהליך ארוך טווח (חמש שנים), ומשום שיש כאן אבן בוחן אמיתית עבור הציבור החרדי. אם יצליחו להוציא מיליון אנשים לרחובות, החוק ייאלץ להיבחן מחדש.

האבסורד הוא החוק התאפשר משום שהחרדים הם ליברליים באופן מוגזם. "אני לא יכול להסביר למה אנחנו לא מסוגלים להתגייס", אמר פעם אחד הח"כים החרדיים. "אני אגיד את זה, אבל הם לא יבינו". "הם" זה הציבור החילוני, אלו שמשתוקקים יותר מכל לראות את הנטל נישא באופן שווה על כתפי הישראלי באשר הוא.

במקום להבין לליבם של החילונים, יכולים היו החרדים לומר בפשטות את האמת שלהם, ואפילו לתקוף בחזרה. החרדים, כמו גם הימין, אינו מבין כמה עמוקה השנאה כלפיו וכמה הדמות שלו הוכפשה במשך השנים. לא לשווא הצליח טומי לפיד לגרוף תמיכה של עשירית מהעם, ולא לשווא אחוז דומה תמך בבנו (שבעת המנדטים הנוספים הגיעו בגל הימים האחרונים לפני הבחירות)..

החרדים יכולים לקרוא לנתניהו בוגד, אורי אבנרי יכול לחלום על הצטרפות של החרדים אל השמאל האנטי-ציוני, והחרדים יכולים לקרוא לחרם על ההתנחלויות, אבל אלו שהותירו את הזירה ריקה אלו הם בעצמם, אם בגישה האנטי-ציונית במקרה הטוב או שמה בגישה שמסרבת להכיר בציונות במקרה הרע, אין לאיש סיבה לתמוך באידיאל של החרדים.

כשחרדי אומר "בזכותנו יש תורה", זה כמו שהשמאל אומר "אנחנו הקמנו את המדינה". עובדתית זה אולי נכון (עד לפני כמה מאות שנים לא הייתה חלוקה בין חרדים וקבוצות אחרות במקרה של החרדים, ובמקרה של השמאל הם בהחלט לא עשו זאת לבד), אבל זה לא מעניין אף אחד. בייחוד כשקבוצה כה גדולה דחקה את התורה מתחת לשטיח לכתחילה. כך שהטיעונים החרדים צפויים ליפול על אוזניים ערלות,

לכאורה. הבעיה היא שהציבור לא מטומטם, והציבור קשוב יותר ממה שנראה. לא לשווא בין 1999 ל-2009 מאתיים אלף ישראלים חזרו בתשובה. יש רצון להתחבר מחדש למסורת, ואף יותר מזה. אם החרדים היו משכילים לפעול לא רק בתחום ההחזרה בתשובה, אלא גם בזירה הפוליטית, להסביר את ההיגיון, תדמית החרדים לא יכולה הייתה להיות כזאת.

(צילום: צילום עצמי)

קמפיין נגד חרדים של מרצ. בקרוב אצל המתנחלים

מי שבוחר בבידול סופו שמבדלים אותו מן השיח. כמתנחלים, עלינו להיזהר. מצבנו לא טוב בהרבה מהמצב של החרדים. אמנם יש ניצנים של פריחה, אך הטקטיקות ששימשו את אנשי הפירוק מול החרדים מופנים גם כלפינו.

כפי שנאמר על החרדים שהם לא משרתים כמו כולם, כך נאמר על אנשי ההסדר. כפי שנאמר עליהם שהם חולבים קצבאות מהמדינה, כך נאמר גם על הבנייה בהתנחלויות. כפי שנאמר על החרדים שהם מדירי נשים, נאמר על מקפידי קול באשה מן הציבור שלנו. אצל החרדים זה הגיע למצב בו הם משווים אותם ל'איראן', ה'אמא המרעיבה' ונשות הטליבן, אל תתפלאו שבקרוב יימצאו גם מתנחלים כאלו, או במילים אחרות: נוער הגבעות ותג מחיר. אם ההקצנה הדתית של החרדים הובילו אותם למחוזות של דמוניזציה, הקיצוניות הלאומית בקרב הציבור הדתי הופכת ריסוס גרפיטי למעשה של טרור.

עקיבא לם הוא כתב ב'שביעי' ובעל הבלוג 'קצת על הרבה'.