"עצם הקיום של ממשלה משמעו אי שוויון" (ג'יימס פנימור קופר)
1.
הדיון סביב נושא השוויון בנטל מתלהט יותר ויותר. החרדים מחריפים את הטון וכבר נשמע האיום ברצח הראשון, החילונים מצדם תוקפים כל בדל של אי שוויון גם כאשר ברור שחייבים ללכת מעט לכיוון של החרדים והדתיים הלאומיים נקרעים בינם לבין עצמם.
אין כמעט דיון בו רבני הציונות הדתית לא מביעים את דעתם. בעד, נגד, ימין, שמאל, לא משנה. העיקר הוא שדעת הרבנים מושמעת בקול רם. כבר שנים שמדברים על קריעה של הציונות הדתית לשניים כך סביר להניח שאף לא רב אחד חשב על העובדה שדווקא המגזר החרדי יהיה הקש האחרון שישבור את גב הציונות הדתית.
מאז יום רביעי בצהריים הציונות הדתית נקרעת, הלכה למעשה, בשאלה האם יש ללכת לעצרת ההמונים החרדית המתוכננת ליום ראשון. הרב אבינר, הרב אליהו ורבנים נוספים המזוהים עם הצד היותר 'חרד"לי' של המפה הדתית מתכוונים ללכת לעצרת ולמחות נגד הפגיעה בעולם התורה, הרב שרלו, הרב אמנון בזק ודומיהם המזוהים עם המיינסטרים הדתי קוראים שלא להצטרף להפגנה כנגד הגיוס, אם מכיוון ש"הרטוריקה מעוררת חלחלה", כדברי הרב שרלו ואם מכיוון שבסופו של דבר ישנה מצוות גיוס לתורה כחלק ממלחמת מצווה.
כך או כך, העולם הרבני קרוע ובעקבותיו הציבור שאינו יודע מה לעשות. מחד, הוא תומך בגיוס, מנגד, הוא תומך בעולם התורה. נדמה שדווקא הדיון הנוכחי, שאינו קשור בהכרח לציונות הדתית כלל, הוא זה שיהפוך את הקערה על פיה. מכאן והלאה החרד"לי יתקרב יותר ויותר למגזר החרדי, הצד השני, שאיני יודע בדיוק כיצד לכנותו, ימשיך לכיוון ישיבות הגוש, ישיבת פתח תקווה ואחרים והדת תינתן בשושן הבירה. שתי ציונות דתית וביניהם תהום פעורה.
2.
על המילה 'שוויון' יש במדינת ישראל בשנים האחרונות מעטה של קסם. 'הפראייר הישראלי' פינה את מקומו ל'שוויון בנטל. על נושא זה דנו, או יותר נכון התכסחו, אנשי הציונות הדתית והציבור הכללי. 750 תלמידי ישיבות הסדר עמדו בתווך בעוד החילוניים צועקים עד לב השמיים את המילים שוויון בנטל, הדתיים צרחו שהם למעשה השוויון בנטל האמיתי ושבכלל אין שוויון בנטל ולא יכול להיות שוויון שכזה מכיוון שחייל בגלי צה"ל אינו עושה שבריר ממה שעושים חיילי סיירת מטכ"ל.
השוויון מוערך הרבה יותר ממה שהוא צריך להיות. בתחילת הטור הבאתי את דבריו של ג'יימס פנימור קופר, מאבות הסופרים האמריקאים, שטען שבעצם קיומה של ממשלה אין שוויון בין העם. אוסיף לכך את מילטון פרידמן שאמר שחברה אשר מציבה שוויון לפני חופש לא תקבל אף אחד מהם ולעומת זאת חברה שמציבה חופש לפני שוויון תקבל במידה רבה את שניהם.
מבחינתי אין בשוויון בנטל כלום מלבד בכיינות. איני רוצה חיילים שכל רצונם הוא להימלט מהצבא, איני רוצה שבשם ה'פראייר הישראלי' ששואל למה הוא ולא אני, ניכנס למלחמת אחים, ולדעתי הדיון אודות השוויון בנטל בנושא הצבא אינו הנושא המרכזי כלל לעומת הכנסתם לשוק העבודה על מנת לחזק ולשפר את המשק הישראלי. זהו השוויון בנטל האמיתי.
3.
ואם בפילוגים עסקינן, אז דווקא בנושא תקיפות ישיבות ההסדר זכינו לחיבור, שוויון אם תרצו, במגזר הדתי לאומי. תומכי ישיבות ההסדר מקרב הציונות הדתית יחד עם מתנגדיה עמדו שכם לשכם וצעקו יחד בעד הישיבות.
איני מאוהדיה הגדולים של ישיבות ההסדר. לטעמי אין שום בעיה בהעלאת זמן שירותם ואני יודע שלצד תלמידים חרוצים רבים ישנם לא מעט אשר כל מטרתם הוא שירות קצרצר וקליל. איני בא להלעיז על ישיבת שדרות, שכן הדבר היה לפני שנים, אך בתקופת סיום לימודי הייתה שמועה כי הלימודים במקום קלים ונחמדים ושאפשר לבלות מחוץ למקום ככל שרוצים. עם זאת, עברו מאותם ימים שנים ואיני יודע אם הדבר היה נכון אף אז.
עם זאת, גם אני נתקפתי בולמוס של תמיכה בישיבות ההסדר, לאחר התקיפה הבלתי פרופורציונלית על המוסד בשבוע שעבר. גם אני הזדעזעתי מדברי ח"כ סתיו שפיר אודות הציונות הדתית וגם אני רצתי אצתי להגן על כבודם של הישיבות. כך, במקום להפיל את הישיבות, כפי שרצו בתחקיר המקור, הם רק הביאו לחיזוק המערכת. תומכים ולא תומכים יחד נגד אלו המבקשים להפיל את הציונות הדתית.
4.
הנושא שהפתיע אותי יותר מכל בנושא ישיבות ההסדר היה מספרם. מדובר ב-750 איש אשר מסיימים את מסלול ההסדר, היינו 5 שנים. 750 איש!!!. בסופו של יום הדיונים על החרדים מסכמים באלפים אשר יקבלו פטור משירות בהגדרתם כעילויים, 1800 ליתר דיוק. אלפים נוספים יאלצו להתגייס בסופו של דבר ויהפכו לחלק מהשירות הצבאי או האזרחי. ועל ישיבות ההסדר עושים רעש כשכל הסיפור מסתכם בפחות מאלף איש. זו ההגדרה הטובה ביותר מבחינתי לסערה בכוס תה. מהומה רבה על לא דבר.