אחרי ראש השנה, נהגו ישראל לומר איש לרעהו "גמר חתימה טובה". אחרי שמחת תורה יש אומרים "חורף טוב", ולפעמים "חורף בריא". אחרי פסח יש כאלה שמאחלים "קיץ טוב". ואחרי שבועות? זה בדיוק הזמן להגיד: "מה אתה עושה בשנה הבאה?"
החג האחרון בשנה העברית, גם אם הוא איננו מתכוון לזה, יוצר אווירה של סוף שנה, והיערכות לקראת השנה הבאה. גם מי שעד עכשיו התעלם מקיומה של השנה שתבוא, מתחיל להיכנס עכשיו לאטרף של הבירורים, הדילמות וההחלטות. אנו נמצאים בפתחה של עונת ה"מה אתה עושה בשנה הבאה", התקופה שבה השאלה הטורדנית נשאלת שוב ושוב, בכל הזדמנות אפשרית, ומכוונת מטבע הדברים בעיקר לדור הצעיר יותר. לנוחיותכם, על מנת להקל מעט את תחושת הסבל בתקופה זו של השנה, סיווגנו את השואלים על השנה הבאה לסוגיהם השונים. כך תזהו את הנימה שמאחורי השאלה שנשאלתם, תעלו על מה שעומד מאחוריה ואולי אפילו תצליחו להתמודד מולה.
"נו, אז מה אתה עושה בשנה הבאה?" כפי שניתן לזהות בנקל, מילת המפתח בשאלה היא ה"נו" שבתחילתה. מילה שמקומה איננו במשפט שבא לחדש לך דבר חדש, אלא לזרז אותך בעניין שכבר ידוע לך. "נו, מתי אתה מגיע הביתה?" פירושו שאתה צריך להגיע הביתה, כפי שאתה אמור לדעת בעצמך, השאלה היא מתי זה כבר יקרה. גם מי ששואל "נו, מה אתה עושה בשנה הבאה", הוא אחד שברור לו שהיה עליך להחליט כבר מה אתה עושה בשנה הבאה, ועכשיו אתה רק צריך ליידע את כל השאר.
"תזכיר לי מה אתה עושה בשנה הבאה?" השואל שלפניך לא באמת רוצה לדעת מה אתה עושה בשנה הבאה. הוא צריך לדעת מה אתה עושה בשנה הבאה, אחרת זה לא יהיה נעים. זה די מפדח לא לדעת מה אחיך / בן דודך / אח של כלתך / הבן של זה שיושב לידך בבית הכנסת עושה היום, ולכן כדאי למנוע את התקלה מבעוד מועד ולהתעדכן. השואל חושש שתגלה שהוא שכח מה אתה עושה, או במקרה הסביר יותר - הוא חושש שתגלה שמעולם הוא לא ידע מה אתה עושה, ולכן הוא מבקש ש"תזכיר" לו. אם זה ישעשע אותך, תוכל כמובן לפלוט באופן שרירותי תשובה כגון "אני הולך ללמוד הנדסת צפרדעים במכללת ראש הנקרה" ולראות אם הוא יגיד "אה, כן, עכשיו אני נזכר".
"מה אתה עושה שנה הבאה?" ככה, פשוט, בלי הקדמות ובלי תוספות. במקרה כזה קשה לדעת בדיוק את כוונתו של השואל, אבל סיכוי טוב שהוא פשוט מתעניין ורוצה לדעת מה איתך. בהמשך השיחה אולי תוכל לאמת זאת, אם הוא ישאל שאלות נוספות שאין בהן תועלת מיוחדת מלבד עצם ההתעניינות. לפעמים זה המניע הפשוט שמאחורי השאלה (לא תאמין, אבל לעיתים נדירות זה גם המניע מאחורי השאלה "מה שלומך").
"תגיד, התחלת כבר לחשוב על שנה הבאה?" זה השואל האידיאלי, אין ספק. הוא אמנם שואל את אותה שאלה מציקה, אבל בלי להציק, ובלי להציב לך לוח זמנים. מבחינתו, האפשרות שעדיין לא חשבת על השנה הבאה קיימת, ואפילו לגיטימית לגמרי. קח את הזמן.
"נו, החלטת כבר מה עם שנה הבאה?" ההפך הגמור מהשואל הקודם, וקרוב רחוק של השואל הראשון, זה עם ה"נו". אבל כאן מדובר ב"נו" מלחיץ, שדוחק בך. אתה חייב להחליט כבר מה אתה הולך לעשות עם עצמך, הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים. אתה עדיין לא סגור על זה? נו נו נו.
"נו, ומה אתה מתכוון לעשות בשנה הבאה?" זה השואל הרציני. זה שמבחינתו אתה לא רק מחליט מה לעשות בשנה הבאה, אתה צריך גם להתכוון. להציב שאיפות, לקבוע יעדים, לדעת בדיוק לאיפה אתה צועד. זהירות: אם אתה חושב לתת לו תשובה מגמגמת, מהוססת ונטולת החלטיות, אולי עדיף שלא תענה בכלל.
"ומה אשתך הולכת לעשות?" השואל הוא פקיד במשרד הפנים, או לפחות זה מה שהוא חושב שהוא. יש לו זכות לדרוש ממך למלא טופס עם כל הפרטים, כולל התכניות של בן/בת הזוג. אל תנסה להתחמק, כל השדות בשיחה הזאת הם שדות חובה.
"מה אתה עושה בשנה הבאה? ומה אתה אומר על מזג האוויר?" השואל בכלל אינו מעוניין לדעת מה אתה הולך לעשות. הוא פשוט נקלע לדו-שיח איתך, פגש אותך ברחוב או באוטובוס, ואין לו נושאים לשיחה - אז הוא שולף את הקלף המנצח. למעשה, הוא מעיק עליך בלי סיבה מוצדקת, סתם כי אין לו רעיונות מקוריים לדבר עליהם. תרגיש חופשי להחליף נושא.
"מה עם שנה הבאה? שמעתי ש..." הסוכן הסמוי. בניגוד גמור לכל אלה שהוזכרו לעיל, הוא דווקא ישמח אם תגיד שעוד לא החלטת - אבל הוא לא יהיה פחות נודניק מהם. ברגע שתגיד שאתה עדיין מתלבט, הוא יגיע לחלק העיקרי של השיחה מבחינתו: "שמעתי שבישיבת ... יש עכשיו תכנית חדשה לאברכים", "שמעתי שהולכים לפתוח מכינה ב..." או סתם "שמעתי דברים טובים על מכללת ..." את השיחה תסיים עם הפלאפון שלך ביד, כשאתה רושם מספר.
"ומה אחרי זה?" זה שדואג לעתידך. הרבה יותר ממך, כנראה. לא מעניין אותו מה אתה עושה ספציפית בשנה הבאה, אלא איך אתה מתכוון להסתדר בחיים. אם ענית שאתה נשאר בשנה הבאה בישיבה - הוא ישאל אותך מתי בדיוק אתה מתכוון לעזוב אותה, שהרי אי אפשר בלי תואר; אם ענית שאתה הולך ללמוד באוניברסיטה, הוא ישאל אם אתה מתכוון לעבוד בתחום הזה; אם אתה מספר שמצאת עבודה, הוא ישאל האם אתה מתכנן להתקדם משם, וכן הלאה. אם תרצה להרגיע אותו ולהשקיט את דאגותיך, ספר לו על תכניותיך למאה השנה הקרובות. אם תגיד לו שלהערכתך תהיה בגיל 120 במקום יציב, בטוח, נטול דאגות, שאפשר לנוח בו מנוחת עולמים, אולי הוא יירגע.
תקופת השאלות יוצאת לדרך, תלך ותתחזק בימים הקרובים, ותדעך לקראת סוף הקיץ. אז, פחות או יותר בחודש אלול, תישאר סוף סוף לבד עם עצמך, ותשאל את עצמך את השאלה המשמעותית לא פחות - מה עשית בשנה החולפת?