פרשת המשפטנים: איפה הבעיה?

דיבור על חשדות לשוחד בתהליך מינוי, שוחד מיני, מעורבות אנשי משפט בכירים, כל אלו גורמים לי לצאת כבר בשלב הזה באנחה ובצעקה.

חדשות כיפה ד"ר לאה ויזל 16/01/19 22:10 י בשבט התשעט

פרשת המשפטנים: איפה הבעיה?
לאה ויזל, צילום: באדיבות המצלם

"וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה" : דברי ישעיה הנביא  מהדהדים כרלבנטיים מאי פעם, עם הישמע הפרשיה הנוראית בתוך מערכת המשפט. הנסתר רב על הגלוי, אך ברשתות רצים חלקיקי מידע, שדי בהם כדי להרעיד את אמות הסיפים.
כבר נשמעו קולות לפיהם עיתוי החשיפה קשור למערכת הבחירות. תהא אשר תהא סיבת החשיפה, טוב שתצא הפרשייה לאור השמש.

אינני מצויה בעובדות, כמו כולם. אך, דיבור על חשדות לשוחד בתהליך מינוי, שוחד מיני, מעורבות אנשי משפט בכירים, כל אלו גורמים לי לצאת כבר בשלב הזה באנחה ובצעקה.
נכון שמדובר באנשים פרטיים בסופו של דבר, ואלו יכולים להיות מושחתים בכל זירה. אך, כשמדובר בזירה השופטת אחרים וקובעת אמות מוסר- אנחנו בבעיה.

הרהורים ראשוניים בלבד:
שמא הדבר קשור להתרחקות וההתערטלות של החברה מכל ערכים מוחלטים לטובת מוסריות יחסית וערך אחד בודד של בחירה חופשית? במילים אחרות: מעבר לשוחד שמעוור גם עיני צדיקים, וקל וחומר צדיקים פחות: בהנחה שניתנה טובת הנאה מינית (לכאורה) על ידי אישה נשואה בהסכמת כל המעורבים, ונניח שאין כאן פגיעה בציבור, האם אין לנו בעיה עם המעשה? לכאורה, בתפיסה ליברלית "ניטראלית"  המעשה אינו אסור כל עוד נעשה בהסכמה. האם זה תואם את האינטואיציה המוסרית שלנו? האם לא הגיעה העת להסכים על ערכי יסוד מעבר לחירות הפרט? חושבת שנקודה זאת מצטרפת לעוד שורה של "נורות אדומות" מהעת האחרונה המהבהבות לנו ומאותתות שהלכנו רחוק מדי עם הליברליות.

נקודה שניה: שמא האופן שבו ממנים שופטים  בחשאיות יתרה הוא המקור לבעיה? מקומות אפופי סוד הם אזורים שמזמינים בעיות. זה נכון בכל הקשר. בהחלט משימה חשובה לקדנציה הבאה של הכנסת היא לבחון לעומק , בצורה מקצועית וישרה את דרכי מינוי שופטים ודיינים.

נקודה נוספת: מקרה הקצה הזה מחזק את  החשיבות שבפיזור הכוח והשליטה במערכת המשפטית בין קבוצות שונות באוכלוסיה, בין זרמים שונים וגוונים וכו'. זאת במטרה למנוע כוח גדול מדי בידי קליקה אחת. אודה ביושר, שכיוון זה הורגש בממשלה האחרונה.

ואחרון חביב, חזרתי לקרוא את תיאור התכונות  הנדרשות לשופט במשפט העברי: "אַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע". לפי הפרשנות מדובר באנשים מיוחדים שאינם אוהבים אפילו את ממון עצמם, גם הגיע אליהם להם בדין. בבחירה צריך לאתר אנשים צנועים, לא ראוותנים ולא שחצנים, לא אוהבי ממון, לא חנפנים ולא רודפי כבוד. כאלה שקיימת אצלם "יראת אלוקים", סרגל ערכים פנימי שאינו מושפע מיח"צ. כאלה שיוצאים לאתר אותם: "אתה תחזה", ולא כאלה שמביאים את עצמם. בהתאם ל"דרישות התפקיד", יש לחפש את מנגנון הבחירה המתאים. 
אם זה לא היה עצוב, זה וודאי היה מצחיק: הרב מימון, מראשי תנועת "המזרחי" ושר הדתות הראשון, אשר קרא לחדש את הסנהדרין עם קום המדינה, התבדח פעם ואמר: מילא, מועמדים אנשי חיל המתאימים להיות חברי הסנהדרין אוכל למצוא, וכן גם יראי א-להים, וכן גם אנשי אמת, אבל "שנאי בצע", היכן אפשר למצוא מועמדים שהם שונאי בצע? והשיב בחיוך: עם משכורות אטרקטיביות, נוכל למצוא גם דיינים שונאי בצע...

לחיתום, יש להמתין עד להתבהרות התמונה מבלי להפריע לחקירות שמן הסתם אינן פשוטות. אך, כבר כעת יש מקום להבעת זעזוע והעלאת הרהורים שיולידו תיקון עתידי.


ד"ר לאה ויזל, מומחית למשפט פלילי ודיקנית במכללת אורות ישראל