פוליטיקה של פלאפלים 

בין שוק מחנה יהודה בירושלים, לבין פלאפל עמר בקרית שמונה. הפוליטיקאים של שנת 2019 מנסים לעשות פוליטיקה של שנת 1996 בסיורי שטח מפוברקים

חדשות כיפה גלעד כהן, חדשות כיפה 07/03/19 20:07 ל באדר א'

פוליטיקה של פלאפלים 
פוליטיקה של פלאפלים | בוגי, יאיר, בני וגדי, צילום: פלאש 90, באסל אבידאת

השינוי שעבר שוק מחנה יהודה בירושלים בעשר השנים האחרונות ידוע לכל ירושלמי. השוק הוא המקום הכי חם ומסקרן בירושלים, ולאו דווקא בגלל הבאסטות או דוכני הפלאפל. אחרי הפאבים הראשונים שנפתחו בשוק, כמו 'החמישי במאי' ו'קזינו דה פריז', השוק התחיל לקבל אופי שונה לגמרי. כולם יוצאים לשוק, גם בני 17 וגם בני 70. שותים בירה, אוכלים בפסטה באסטה ומקנחים באיזה מאפה של מאפיית חבה. מה שלא השתנה, וכנראה גם לא ישתנה בשוק, הוא הסיור המוכר של הפוליטיקאים, מלווים בפמליה מכובדת ובכושר גבוה של לחיצות ידיים.

השבוע היה זה תורו של יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ לרדת אל העם, אל המחנה. פרץ הגיע מלווה בכמה חמשושים, בפעילים של הבית היהודי ובלא מעט מצלמות ופזמונים לכבוד ראש חודש אדר ב'. על הדרך, התעטף פרץ בצעיף הצהוב שחור של בית"ר ירושלים, שכמו הבית היהודי, גם לה יש בעלים חדשים בשנה האחרונה. אי הנוחות של פרץ הורגשה. אין ספק שפרץ הוא טירון פוליטי, וכמו שהתקשה בניהול המשא ומתן עם בצלאל סמוטריץ', או במציאת זמן לפגישה בארבע עיניים עם שותפיו לרשימה, איתמר בן גביר או מיכאל בן ארי, כך הוא אינו רגיל לעשות את הס"ד (סיבוב דאוויין) על בוחריו הפוטנציאליים. משנכנס אדר מרבין בפרופגנדה.     

רפי פרץ עם עידית סילמן וחגית משה

רפי פרץ עם החמשושיםצילום: Hadas Parush/Flash90


אבל לא רק לירושלים הגיעו השבוע הפוליטיקאים. מפלגת כחול לבן, על כל גווניה הגיעה לסיור בצפון הארץ, אל הפריפריה, אל 'פלאפל עמר' בקרית שמונה. שמעון עמר, בעל דוכן הפלאפל כבר ראה כל מועמד לראשות ממשלה עוד לפני המילניום הנוכחי. אריאל שרון, אהוד ברק, בנימין נתניהו והשבוע עלו אליו לרגל גם הקוורטט הגברי של כחול לבן אל הדוכן, גנץ, לפיד, אשכנזי ובוגי. כאשר לשלושה מהם עד לא מזמן היו פלאפלים על הכתפיים וכדורים במחסנית, מצאו עצמם עכשיו אותם גנרלים, משחקים את המשחק הפוליטי עם כדורי פלאפל בפיתה. חוץ מיאיר לפיד שאכל את המנה בצלחת. הסיבוב בצפון הארץ, מחוץ לגבולות הגזרה של גדרה-חדרה אינו מרשים אף אדם. "מדובר בחבורת ליצנים פופוליסטיים", אמר לי השבוע גילי, פעיל חברתי בעיר. "אגב", אומר לי גילי, "שמעון עמר מצביע כבר שנים מפלגת העבודה, ואין שום סיכוי שהוא יצביע לליכוד או לכחול לבן". גיל גם טוען שהפלאפל של אהרון טעים יותר משל עמר. אבל ידוע שכל אחד והטעם האישי שלו. זה לא עניין של שחור לבן, אולי של כחול לבן. 

הכל מצולם ומתועד בעידן הנוכחי. הכל עובר דרך הוואטספ, מצוייץ בטוויטר ומשותף בפייסבוק. ולמרות ש"הכל חי ברשת", כמו שאומר אהוד בנאי בשירו 'בלוז כנעני' שנכתב אי שם בשנת 2004, הפוליטיקאים עדיין חושבים שעבודת שטח כרוכה בטחינה בפיתה ובעגבניות בשוק. האמת, שזה יותר מביך ממרשים לקיים הצגות של פעילים פוליטיים רוקדים סביב "הו אה מי זה בא ראש הממשלה הבא". עדיף שהפוליטיקאים יענו לבוחרים הפוטנציאליים שלהם דרך מסר ישיר ואמיתי, שהוא כל כך פשוט היום בעידן הרשתות החברתיות, ופחות דרך סיור אותנטי כביכול, באזורי הספר של ארץ ישראל.