אפתח בדברים בהם חתם הרב דוד סתיו בתגובתו לביקורת של הרב דוב ליאור: "מצפה מתלמידי החכמים בארץ ישראל שהשיח שלהם יהיה ענייני. כשיש ביקורת היא תיאמר גם בצורה נוקבת, אבל בצורה מכבדת, ולא יזרקו לאוויר השמצות וסיסמאות".
מילים יפות, אך יש גם לצפות מתלמידי חכמים שכאשר הם מצטטים "היתרים" של רבנים אחרים, ידייקו בדבריהם.
הרב סתיו כתב: "מי שכתב שחלק גדול מדיני בליעה בכלים לא שייכים היום או שדיני הפרדה בין בשר לדגים לא קיימים היום הוא האחרון שיכול לכתוב ביקורת".
כאחד מעורכי ספרי 'דבר חברון' של הרב דוב ליאור שליט"א אני חש חובה להבהיר כי אמירה זו אינה נכונה! אין כאן המקום להאריך בהצגת הדברים ובמקורותיהם, אך הרב כתב (דבר חברון יו"ד ב, קנג) על נירוסטה בלבד שאינה צריכה הכשרה ואף זאת בהסתייגות: "כיוון שדין זה עלול להתפרש כדבר חדש אין להתיר לכתחילה, ובקשתי היא שיסכימו אתי עוד שני פוסקים ויצטרפו להיתר זה".
הרב ליאור גדול בתורה ובשנים מהרב סתיו ועל כך אין חולק. אף על פי כן, כאשר הוא רוצה להתיר דבר שלא מקובל בקרב הפוסקים הוא לא מתיר לציבור לבדו, אלא מתנה את ההיתר בהצטרפות עוד שני פוסקים. כך דרכה של תורה. האם גם הרב סתיו ביקש שיצטרפו שני פוסקים להיתריו החדשניים? התשובה היא לא.
הרב סתיו הגיב לביקורת (העניינית) שפרסם הרב יואל קטן ב'בשבע' בדף הפייסבוק שלו וכך כתב: "כל המעיין בספרנו יראה כי מעולם לא נכתבה תשובה מפורטת יותר בנושא זה (הפריה לרווקה – א.פ.), וכי עמלנו להתמודד עם כל טיעון הלכתי שהועלה אי-פעם נגד פעולה זו".
יתכן שאכן לא נכתבה תשובה מפורטת יותר, אך מזה דורות מקובל שמחבר ספר אינו משבח את עצמו אלא מבקש הסכמה או מכתב ברכה מאחד מגדולי ישראל וכבר כתב שלמה בחכמתו: "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ" (משלי כז, ב).
לעומתו, ספרו של הרב ליאור זכה להסכמה מגדולי הדור הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא שכתב: "הרב המחבר שליט"א גדול בתורה בכל חלקי השו"ע וכבר אתמחי גברא בפסיקותיו, ויותר ממה שכתוב כאן יש בו, ובקיאותו בש"ס וראשונים ובכל חלקי השו"ע וגדולי פוסקי האחרונים מעידים על גדולתו".
בשולי הדברים, כתלמידו של הרב איני רשאי שלא למחות כלפי הטענה כביכול הרב ליאור תוקף ב"ביקורת של הבל" ו"אמירות כלליות שאין בהן דבר". טענה זו היא לא פחות מחוצפה כלפי אחד מגדולי וזקני הדור.
אחתום בדברי הרב סתיו בהם פתחתי: "מצפה מתלמידי החכמים בארץ ישראל שהשיח שלהם יהיה ענייני. כשיש ביקורת היא תיאמר גם בצורה נוקבת, אבל בצורה מכבדת, ולא יזרקו לאוויר השמצות וסיסמאות".
הכותב הוא בוגר ישיבת ההסדר 'ניר קרית ארבע חברון' והיה בין עורכי 2 כרכים מסדרת 'דבר חברון'.