שאלו את ד"ר יוסף בורג, שעמד בראש המפלגה הדתית - לאומית (המפד"ל) כיצד היה מגדיר את עצמו- דתי או לאומי? ענה להם אני המקף – הקו המחבר שבין הדתי ללאומי.
בירושלים כבר שנים רבות מתפרסם מאזן ההגירה השלילי, עוזבים את העיר יותר מהבאים אליה ומבין אלה שבאים אליה יש יותר חרדים מפלורליסטים, כך שהדמוגרפיה בעיר משתנה דרמטית והציבור הפלורליסטי חושש מאבדן הצביון "הפתוח" של העיר. הדלק המניע את מערכת הבחירות המקומיות בירושלים הוא - הפחד - הפחד של אותן מפלגות משינוי פניה של העיר, ואכן נציגיהן טוענים כי חייבים לעמוד בפרץ אל מול ההשתלטות החרדית ולהתגייס נגדה באמצעות ביטויים פומפוזיים ואף היסטריים המנסים לטעת פחדים פסיכולוגים בקרב הציבור החילוני ואף הדתי לאומי כנגד הציבור החרדי באמירות פופוליסטיות המציגות את מערכת הבחירות הנוכחית כ"בחירות מכריעות לגורל העיר", או "נאבקים כדי לא לאבד את העיר", כשהכוונה לדאוג כי העיר לא תשנה פניה ולא תיסגר בשבתות עבור הציבור החילוני- כל אלה מהווים את חוד החנית בתעמולת הבחירות הפלורליסטית הכוללת בתוכה אסטרטגיה ידועה של קמפיין הנוטע פחד קמאי שיגרום לבוחר לרוץ לקלפי ולמנוע את "השחרת" העיר.
במהלך חמש שנות כהונתי האחרונות במועצת העיר למדתי כיצד שיטת "ההפרד ומשול" של קברניטי העירייה עובדת, תוך יצירת פילוג וניתוק בין החילונים לחרדים ובתוך הפלגים השונים של החברה החרדית, כאשר מתווה השכונות לחלוקת העיר ניזון ובנוי מאותה שיטת הפרד ומשול. לא עוד, הגיעה העת לשנות פרדיגמה, להעדיף ולחפש את המחבר על פני המפריד ולהפסיק לפחד, וכפי ששלומי שבת שר: "תנו לגדול (לכל מגזר) בשקט".
יש לזכור כי גם אם אנו רואים לכאורה בקיעים בהנהגה ותמורות בחברה החרדית שחלק מאנשיה יוצאים לעבודה ואף חלקים מבקשים להתגייס לצה"ל- הרי שגרעין התפישה החרדית לעולם יישאר מגזרי ושבטי. החרדים אינם מבקשים לשנות סדרי עולם, אבל הם יודעים היטב כיצד להילחם למען ציבור בוחריהם, וכוחם האלקטורלי בהחלט מהווה רוח גבית להשגת צרכיהם המוניציפאליים, וכשאין סיכומים מוקדמים עם החרדים על חלוקה צודקת, נראה תמיד שיש צד שמפסיד וזהו הציבור הפלורליסטי. הציבור החרדי עובר שינויים גדולים וחלק גדול ממנו מוכן לשאת בעול ובאחריות משותפת כל עוד הוא אינו צריך לוותר על ערכיו, ובמהלך הקדנציה למדתי להכירם ולהבין שהם מוכנים להגיע להסכמים מוקדמים שמיטיבים פעמים רבות גם עם ציבורים נוספים, כל עוד ההסכמים מתחשבים גם בצרכיהם וברצונם של החרדים להישאר חרדים.
בכך, אנו ברשימתנו המורכבת מדתיים לאומיים וחרדים אנו מבקשים להיות הקו המחבר, ומייצרים תנועה עם פרדיגמה חדשה שבאה לתת כיוון חדש לחיים המשותפים בירושלים ולנוכח הדמוגרפיה המשתנה בעיר, לאחד קבוצות ולהגיע להסכמות כיצד חיים ביחד- חרדים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, אנשי ספר ואנשי עמל המקיימים לא רק שיח קולני, אלא יכולת לחיות אחד לצד השני ולראות את המשותף והמאחד ולגשר על המפריד תוך מתן מרווח חיים לכל אחד.
הכותב הוא המשנה לראש העיר ירושלים וחבר סיעת מאוחדים למועצת העיר ירושלים