הכל התחיל בשיחת טלפון שקיבלתי מדב, תושב צפון תל אביב, ובה סיפר לי על כך ששכנו, מנחם פרנקל, זכה להיות זה שהחזיק את נר ההבדלה אצל הרב קוק. "כדאי לך ללכת אליו. למרות גילו המבוגר הוא צלול מאוד, ואולי יהיה לו משהו לספר על ההבדלה אצל הרב קוק".
במשך כמה שבועות התלבטתי אם כדאי לי לטרוח ולנסוע. הרי מן הסתם לא יהיה לו מה לספר על ההבדלה יותר מדקה-שתיים, אז בשביל זה אסע שעתיים? אך לבסוף החלטתי לנסוע. לקחתי איתי את הספר 'הנשמה עולה פתאום' הכולל תיאורים של סדר השבת במחיצת הרב קוק. בפרק האחרון בספר מסופר בהרחבה על סדר ההבדלה וה'מלוה מלכה' אצל הרב זצ"ל, וחשבתי להעזר בספר לצורך השיחה.
הגעתי לביתו של היהודי, השוכן ברחוב צדדי ושקט. הדלת נפתחה ובפתח עמדה אשתו של מנחם. סיפרתי לה בקצרה על מטרת בואי, והיא כבדה אותי להיכנס לסלון, שם ישב בעלה בכסא גלגלים.
כפי שתכננתי מראש, הצגתי את עצמי וביקשתי ממנו לספר לי על ההבדלה אצל הרב קוק. אולם במהרה התברר לי, למרבה ההפתעה, שהכרותו עם הרב זצ"ל לא מסתכמת בהחזקת נר ההבדלה. "הייתי תלמיד ב'מרכז הרב', עוד בחיי הרב קוק", העמיד אותי מנחם על טעותי, בחיוך. כששמעתי זאת פשוט נדהמתי. אמנם פגשתי בכמה ישישים שזכו להכיר את הרב זצ"ל (כמו למשל הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל והרב ניסן טוקיצינסקי זצ"ל), אולם מעולם לא פגשתי יהודי שזכה ללמוד אצל מרן הרב, ולשמוע ממנו שיעורים!
חיש מהר באלתור זריז שלפתי את המצלמה הקטנה שבמקרה היתה בכיסי. תוך כדי שהוא מזמר לי את הניגון שהצמיד – לפי בקשת מורו ורבו הרב קוק – לפיוטו המפורסם 'ישמח ליבי', הצבתי את המצלמה על מדף, הדלקתי את הוידאו, והקשבתי בצמא לזכרונותיו.
הפגישה הקצרה שדמיינתי הפכה לראיון מרתק של חצי שעה. מנחם סיפר לי בשמחה ובהתרגשות על הכרותו האישית עם מרן הרב. דמויות שהכרתי רק מהספרים, כמו הרב הנזיר, הרב חרל"פ והרב רענן, קמו לתחיה למול עיניי. השתאותי גברה כשהוא ידע לספר לי לא רק על הרב קוק, אלא גם על שני הוריו... כששאלתי אותו מהיכן הוא זכה לקשר כה אישי וקרוב עם הרב קוק, למרות גילו הצעיר (15), הוא סיפר לי שאביו, הרב קלמן אליעזר פרנקל, היה מתלמידיו המובהקים והקרובים ביותר של הרב קוק, ובמסגרת זו הוציא לאור את הספר 'שמועות ראי"ה' – שיחותיו של הרב קוק בסעודה שלישית, שנדפס בסמוך לפטירת הרב זצ"ל.
הבנתי שנקרתה לפניי הזדמנות פז, יחידה מסוגה, לשמוע סיפורים אישיים וחשובים, שחלקם לא מוכרים, על מרן הרב. לא מדובר רק בילד רך שהחזיק נר הבדלה, אלא באדם האחרון שהיה לו קשר אישי עם הרב קוק, כבחור בוגר, ואף זכה להערכתו. עד כדי כך שהרב בחר בו – מכל המשתתפים הנכבדים בסעודה שלישית – לזמר בקול את "ברוך אל עליון", כשכולם מקשיבים לקולו.
בסוף הפגישה הוא הציג לי עותקים מקוריים מהספר 'שמועות ראי"ה', שנשתמרו בביתו. התלהבתי לגלות את שמו של מנחם עצמו בפתח הספר, בתור זה שעשה הגהה לספר!
באחד מהמגרות בביתו גיליתי תצלום מקורי מיוחד, שלא פורסם עד היום, אשר צולם באירוע פתיחת האוניברסיטה העברית בשנת תרפ"ה (1925) בהר הצופים בירושלים. בתצלום נראה הנער הצעיר כשהוא עומד ליד הרב קוק. לתמיהתי הסביר פרנקל שבדרך חזרה הביתה, עם סיום האירוע, ביקשו כמה אנשים להצטלם עם הרב קוק, והוא נאות לכך...
(פגשתי את מנחם פרנקל בשנת תשע"ב, כשהוא כבן 92. זמן מה לאחר מכן הוא נפטר. יהי זכרו ברוך).
הכותב הוא מנהל ארגון 'אור האורות' העוסק בחקר משנת הראי"ה קוק ותולדותיו