ראש בראש עם נתניהו: גנץ הקים ועדת בדיקה בפרשת הצוללות

שר הביטחון הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר פרשת הצוללות - בה נקשר שמו של ראש הממשלה, אך הוחלט לא להגיש כתב אישום נגדו. המסקנות - בתוך ארבעה חודשים

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 22/11/20 16:44 ו בכסלו התשפא

ראש בראש עם נתניהו: גנץ הקים ועדת בדיקה בפרשת הצוללות
נתניהו על הצוללת החדשה של חיל הים, ספטמבר 2014, צילום: קובי גדעון, לע"מ

שר הביטחון בני גנץ הודיע היום (א') כי קיבל החלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט (הפרשה המכונה 'פרשת הצוללות' או 'תיק 3000'). זאת, לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון ובהתאם לסמכותו על פי סעיף 8א לחוק הממשלה.

גנץ הכריע: תוקם ועדת חקירה לפרשת הצוללות

על פי ההודעה שנמסרה מלשכתו של גנץ, בשבועות האחרונים, קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלו והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה, כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות.

גנץ החליט למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בת"א, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.


(השר גנץ נואם במשרד המשפטים, בשבוע שעבר)

לצידו, מינה השר חברים נוספים לוועדה: יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר. 

גנץ קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדו"ח הסופי. שר הביטחון הנחה את חברי הוועדה לעבוד מול הדרג המקצועי במשרד הביטחון והדגיש בפניהם, כי הם נדרשים לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים. כמו כן, הדגיש גנץ כי מסקנות הוועדה, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת, יפורסמו באופן שקוף לציבור.

בכתב המינוי שהכין גנץ לוועדה, מפורטים הנושאים הבאים שייחקרו:
-    הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות.
-    ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי. 
-    תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון.
-    מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.

מהי פרשת הצוללות?

את פרשת הצוללות חשף לראשונה כתב חדשות 13, רביב דרוקר, בשנת 2016. על פי החשד, אנשי עסקים ישראלים ובכירים בדרג הצבאי והמדיני היטו מכרזים בינלאומיים לרכישת צוללות וספינות מסוג 'סער 6', עבור חיל הים הישראלי - בגרמניה, במטרה לגרוף לכיסם מיליונים.

מיקי גנור, איש עסקים שהיה מעורב ברכש הצוללות, חתם על הסכם עד מדינה בפרשה, במסגרת עסקת טיעון, לפיה יואשם בעבירות מס, יישב שנה בכלא וישלם קנס כבד, ויודה במתן שוחד. בהמשך חזר בו גנור מההסדר.

אודות חברי הוועדה:

•    השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בת"א, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.
•    אלוף (במיל') אברהם בן שושן כיהן כמפקד חיל הים ובמהלך תקופת כהונתו, נוהל פרויקט הרכש של ספינת הסער 5 והדולפין. בן שושן כיהן גם כנספח משרד הביטחון בוושינגטון וכמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. עוד מילא בן שושן שורה של תפקידים במערכת הביטחון.
•    יעל גריל, כיהנה עד לאחרונה כמנהלת מחלקת הרכש במשרד ראש הממשלה. בעברה מילאה שורה של תפקידים בנושאי רכש במערכת הביטחון, ביניהם: מנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון ומנהלת היחידה הכלכלית של משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו-יורק.