10 כללים לעבור את מצב הלחימה בשלום

איך לעבור את מצב הלחימה יחד עם הילדים בשלום. ד"ר ציפי ריין, עם טיפים מעשיים

חדשות כיפה ד"ר ציפי ריין 12/11/19 12:15 יד בחשון התשפ

10 כללים לעבור את מצב הלחימה בשלום
צילום: shutterstock

שוב מדינת ישראל מוצאת את עצמה במצב חירום ולחימה, ושוב הורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם פחדים וחרדות של עצמם ושל ילדיהם. לאור זאת מצורפים 10 כללים שיעזרו לכם ולילדיכם לעבור את מצב הלחימה הזה עם כמה שפחות משקעים נפשיים ואפילו במצב רוח טוב.

  1. הכי חשוב זה לייצר שיח עם הילדים בנושא המצב הביטחוני, ולא לתת רק לבית הספר להסביר את המצב, ובטח לא להתעלם ולא לדבר על כך בכלל. השיח הזה מייצר ביטחון. כשמשהו לא מדובר – הוא נהפך להיות יותר מפלצתי ממה שהוא באמת. הרי אם אי אפשר לדבר על משהו הוא באמת דבר מאיים. זה כמו שלעיתים אני שומעת אנשים קוראים למחלת הסרטן – ה-מחלה עם ה הידיעה. כאילו אסור להזכיר את שם המחלה. התחושה שנוצרת מכך היא שהאיום של מחלת הסרטן כל כך חמור עד כדי אי יכולת לומר את שמה. ולכן עצם הדיבור על משהו מפחיד מאפשר לנו את התחושה הנפשית שעל אף החשש ניתן להתמודד איתו.
     
  2. לפני שאתם אומרים את דבר המבוגר בקשו לשמוע את ילדיכם. מה הוא יודע ומבין על המצב. באופן זה ילדכם יוכל להקל על ליבו את החשש והכאב שהוא חש מהמצב, וכמו כן כך תשמעו מה באמת עובר עליו ותוכלו להיות מדוייקים יותר בתגובתכם אליו.
     
  3. שאלו את ילדכם על רגשותיו – שיח על רגשות הנו שיח שמאפשר לנפש התאווררות וכך הרגעה. ניתן לשאול שאלות בסגנון של "מה אתה מרגיש עם כך שנשארת בבית?, איך אתה חש כאשר יש אזעקה? ועוד.
     
  4. אפשרו לילדכם להביע רגשות באופן חופשי ואל תסתרו רגשות. לדוגמה אם ילדכם יספר כי הוא חש חרדה עצומה נוכח המצב, אל תגיבו ותאמרו אין לך מה לפחד – תגובה כזו סותרת את הרגשתו. סתירת רגשות גורמת לאחר להינעל ולא לשתף יותר ברגשות. לפיכך תנו לגיטימציה לכל רגש שיופיע בשיח עם ילדכם.
     
  5. רק לאחר שילדכם שיתף במתרחש אצלו אתם יכולים לדבר ולהגיב. ניתן להגיב בשיתוף במה מתרחש בעולם הרגשי שלכם כגון "גם אני מפחד" -זוהי תגובה שמאפשרת לגיטימציה לרגש של הילד.
     
  6. כמו כן עדין מטרתנו היא הרגעה ולכן כדאי בשיח להביא כיצד אתם כמבוגרים מתמודדים עם הפחד. באופן כזה אתם לא מחייבים את הילד להתמודד באותו אופן כמומכם אלא מספקים לו הצצה למשהו שעובד עבורכם ויתכן שיעבוד גם עבורו.
     
  7. חשוב לשים דגש על טון הקול שלכם בשיחה, ושפת הגוף שלכם. ככל שאתם תנהלו שיח עם רוגע נפשי כך הרוגע הזה יעבור גם לילדכם על אף המצב הביטחוני. כשאנחנו מנהלים שיחה, 70% מהקליטה שלנו למתרחש בשיחה קשור לתקשורת הלא מילולית שלנו.
     
  8. היפכו את הממ"ד המקלט למקום של ביטחון ואפילו של כיף משפחתי – שאלו את הילד מה הוא מעונין שתעשו בזמן שתיהיה אזעקה ותהיו בחדר ביטחון – מה יעניק לו חווית ביטחון וכיף משפחתי.
     
  9. הסבירו בשפה ברורה ופשוטה את הכללים לזמן אזעקה – הדבר יקנה לילד ידע ושליטה על אף המצב הביטחוני שיצא מאיזון
     
  10. והכי חשוב דאגו לעצמכם – טפלו בעצמכם על מנת שתוכלו להיות משענת ליקרים לכם מכל

 

 

ד"ר ציפי ריין, פסיכולוגית ומטפלת זוגית, מינית ומשפחתית, העומדת בראש המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל באלקנה