אמא משעמם לי- מדריך להורה המתוסכל

החופש הגדול מאתגר הורים רבים ביכולת האילתור וההפעלה של ילדיהם. הורים רבים נחרדים למשמע המשפט: "אמא משעמם לי". אבל זה לא חייב להיות ככה. קחו את השיעמום כאתגר. ילד משועמם זה ילד שמחפש לחקור, להתעניין. תנו להם את הכלים היום יומיים לסקרנות.

חדשות כיפה ד"ר ניבה דולב 27/07/21 11:49 יח באב התשפא

אמא משעמם לי- מדריך להורה המתוסכל
שיעמום בחופש הגדול, צילום: shutterstock

 

הפתרון לשעמום הקיץ- סקרנות

החופש הגדול מתקשר לעיתים קרובות למילה שעמום. או שהילדים משתעממים, או שאנחנו מתכננים עבורם המון פעילויות ודואגים לממן ולשנע אותם אליהם כדי שלא ישתעממו, או שאנחנו מרגישים צורך לפצות אותם כי אנחנו חושבים שבתקופת הלימודים היה להם משעמם ועכשיו מגיע להם משהו מעניין. 

אנחנו מפחדים משעמום כי הוא נתפס, ובכן, אין מילה טובה יותר מזה, משעמם. שיעמום אמיתי, כמו זה שחווים במקום שבו אי אפשר לעשות שום דבר בכלל הוא אכן חוויה קשה, אבל ברוב המקרים, זה לא המצב אצל הילדים שלנו, בטח לא בחופש. יש המון דברים מעניינים ומסקרנים מסביב רק לא תמיד אנחנו רואים אותם ככאלה ולא מקדמים אותם.

אפשר לקחת ילדים למקום המדהים ביותר (ושעלה לכם המון כסף) והם יגידו שמשעמם להם.  מצד שני ילדים יכולים לחוות את היום המעניין ביותר כשהם בבית, בחדר או בחצר. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד אותם להסתקרן, לשאול שאלות, להיות נוכחים ברגע, לקחת על הזמן שלהם אחריות, ולהיות פעילים וסקרנים.

הבעיה היא שבשלב כלשהו הסקרנות הזו דועכת, הלמידה הופכת עול, העניין עובר למיקור חוץ בו אנחנו צריכים לעניין ולבדר את הילדים שלנו. בחופש זה בולט יותר.

נכון, זה לא תהליך קצר שיכול לקרות תוך חודש, וזה לא אומר שלא צריך בכלל פעילויות בחופש כי יש פעילויות מעשירות רבות, כאלה שמגרות את הסקרנות, יוצרות עניין ומפעילות. אבל במקביל חשוב רק לשים את נושא הסקרנות והלמידה הפעילה במקום מרכזי יותר בעשייה שלנו כהורים.

איך עושים זאת? בואו נתחיל בלהדגים סקרנות ועניין. תחשבו על מה מעניין אתכם, מה יכול לעניין אתכם ומה אתם עושים עם זה. אם אנחנו ההורים מתעניינים בדברים, לומדים דברים חדשים, קוראים או מאזינים לדברים ומשתפים בהם את הילדים, אנחנו מהווים מודל. שיתוף אין פרושו הרצאות מלומדות אלא שיתוף בנושא מעניין אותו למדתם לאחרונה ואז (וזה הכלי השני) להוביל את השיחה באמצעות שאלות. כמו מה היית רוצה עוד לדעת? אילו שאלות עולות לך? איך זה פועל לדעתך? איפה נוכל למצא מידע על זה? מה את חושבת? מה הכי מעניין אותך בזה? מה אפשר לעשות עם זה?  למי זה יכול להיות חשוב? השאלות צריכות להיות פתוחות, לא שאלות של ידע.

שנית, להשאיר מקום וזמן ל"שעמום" שכבר נאמר עליו שהוא אבי ההמצאה. לא לפחד מ"זמן מת" לילדים, לאפשר להם להתנסות, ולשחק וליצור בלי להתערב ולהגביל. "לנשוך את הלשון" ולאפשר גם בלגן. בניית מחנה, ערבוב צעצועים, יצירה מלכלכת, בישול וניסויים. גם סדר וניקיון הם הפעלה נהדרת.

אנחנו צריכים לזמן לילדים גירויים, כאלה שיאפשרו לשאול, להתנסות ולהיות מעורבים. ניסוי מדעי חדש ומגניב, חומרים חדשים או ממוחזרים, פודקאסט בנושא מעניין או חפץ לא ברור (ארכיפקט) שהילדים צריכים לנחש מה הוא ולמה שימש.  צריך לעזור לילדים למצא מה מעניין אותם מצד אחד, ולחשוף אותם לכמה שיותר תחומים. תחומי עניין רחבים מאפשרים ליצור חיבורים שחשובים כל כך לחשיבה יצירתית שהיא אחת מהמיומנוות החשובות והנדרשות בעולם המודרני.

כשיוצאים מהבית, אפשר ללמד ילדים דברים יומיומיים שאתם עושים כמו לתקן פנצ'ר באופניים או לתפור כפתור.  אחד הדברים האהובים עלי היה ללמוד להכין קובה עם סבתא שלי.

נכון, זה נשמע אוטופי, כאילו צריך להתפטר ולעסוק בקידום הסקרנות, בלתפור כפתורים או לחפש פרחי בר, אבל זה לא כך בכלל. זו הגישה הכללית שלנו כלפיהם (וכלפי עצמנו). היא מניחה את היסודות לכך שהילדים ימצאו יותר דברים משמעותיים ומסקרנים עבורם לעשות בזמנם. הגישה הזאת גם תשפיע על סוג הפעילויות החיצוניות, הקייטנות או בחירת מי שישמור עליהם כשאנחנו לא שם.

יש לזה יתרון נוסף, והוא מה שקורה אחרי החופש הגדול. ילדים סקרנים הפעילים בלמידה גם לומדים טוב יותר, מוצאים יותר עניין במה שמלמדים אותם ומצליחים יותר בלימודים. מחקרים מראים שילד שהלימודים היו מעניינים לו בגיל 6, יצליח יותר בלימודים גם בגיל 16. ולא, זה לא תלוי רק במורים אלא גם במידת הנכונות ללמוד ולמצא עניין בדברים.

הכותבת היא ראש המחלקה לחינוך וקהילה, האקדמית כנרת