חיבוק הוא צורך בסיסי ואנושי שלרוב בא לידי ביטוי באופן טבעי. כבר בחדר הלידה, האם אוחזת את תינוקה בזרועותיה כדי להעניק לו חום ואהבה. במפגש עם משפחה או חברים קרובים- החיבוק והמגע יוצרים סוג של הבעת רגשות כלפי הצד השני, לדוגמה געגוע או חיבה.
במרוצת השנים חוקרים השכילו להבין כי לחיבוק יש השפעות מרחיקות לכת על ההתפתחות הפיזית, הרגשית והקוגנטיבית של התינוק. עבור פגים הומצאה שיטת "הקנגורו"- שיטה המבוססת על מגע עור לעור בין ההורה לפג, שהיא הרבה מעבר לחיבוק שנועד להפגין אהבה וחיבה.
"מחקרים רבים הוכיחו את יעילות שיטת הקנגורו בקרב תינוקות פגים, תינוקות בעלי משקל לידה נמוך ואף תינוקות בריאים שנולדו במועד. השיטה מבוססת על מגע עור לעור מוקדם, רציף ומתמשך בין התינוק לאם או לאב, כאשר התינוק מונח ללא בגדים על החזה חשוף של ההורה בדומה לגור קנגורו בכיס אמו. השיטה הוכחה, הן עבור ההורה והן עבור היילוד, כבעלת השפעה חיובית על הקשר בין השניים ועל תחומים שונים בחיי התינוק לטווח הקצר ולטווח הארוך בהיבטים פיזיולוגיים, התנהגותיים ונוירו-התפתחותיים", מסבירה רים ג'מל ותד, מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה. "עצם המגע מסייע בשמירה על חום הגוף של הפג, משפר את איכות השינה, מייצב את קצב פעימות הלב וקצב הנשימות, משפר את רמת הסטורציה בדם, וכן מסייע לעלייה במשקל והפחתת זיהומים, הפחתת מצבי דחק ואירועי בכי, עידוד והכנה למעבר להנקה ואת ביסוס ההנקה. גם עבור האימהות, שיטה זו מביאה לשיפור בייצור החלב והפחתת תחושות של חרדה ודיכאון", מוסיפה ותד.
המגע למעשה מערב את כל חושיו של התינוק- ריח, שמיעה, מגע וראייה באיכות ובעוצמה מתאימות, ובכך מספק סביבה אופטימלית להתפתחות מוקדמת וליצירת קשר פיזי ורגשי לצד קשר עין עקבי בין ההורה לילד. "יש להבין כי תינוקות רוכשים ביטחון וחוקרים את "העולם" דרך קבלת חום, מגע עמוק וחיבוק מההורים, לדוגמה, כשתינוק נופל או מקבל מכה - ההורה מרים, מכיל ומחבק אותו וכך התינוק מקבל ביטחון להמשיך לחקור את הסביבה. לחקירת הסביבה יש השפעה על ההתפתחות המוטורית, השפתית והקוגניטיבית של התינוק", מציינת ותד.
לכל תינוק/ילד יש פרופיל חושי משלו. במסגרת האבחון, המרפאה בעיסוק בוחנת את העיבוד השמיעתי והחזותי של התינוק/הילד, את תחושת המגע, מנח הגוף, תחושה בפה, התנהגות הקשורה בעיבוד חושי, תגובות חברתיות-רגשיות - קשביות הקשורות בעיבוד חושי.
ותד מסבירה כי בקרב תינוקות וילדים עם חסך סביבתי במגע וחיבוקים בינקות ובילדות, נראה כי ההתקשרות והאינטראקציה עם ההורה/ המטפל העיקרי נפגעת. קשר העין בין השניים אינו עקבי גם בגיל המבוגר, וויסות עצמי ירוד ונטייה להתפרצויות כעס, קשיים בוויסות חושי ואף לעתים ייתכן עיכוב התפתחותי ולהיפך, לתינוקות וילדים שעטופים הרבה בערסול, "קנגורו" וחיבוקים, מציגים משמעת עצמית גבוהה יותר, נטייה לעצמאות בתפקודי היומיום, השתתפות גבוהה יותר בסדר היום בבית, מפגינים חום ואהבה ופנויים יותר לאינטראקציה עם ההורה, קשר עין ובעלי תשתית להתפתחות רגשית יותר מבוססת.
בשנת 2020 פורסם בכתב העת "IScience" מחקר אשר בדק את התגובות הפיזיולוגיות בקרב תינוקות בשנה הראשונה לחייהם בשלושה מנחי אחיזה על ידי מבוגר/הורה: הרמה רגילה, חיבוק וחיבוק הדוק מדיי. התינוקות חוברו לאלקטרודות לשם התרשמות באלקטרו - דיאגרמות. מהמחקר עלה כי בזמן חיבוק בין ההורה לתינוק, קצב פעימות הלב של השניים ירד- דבר המעיד על תחושת רוגע והפחתת לחץ.
בנוסף בקרב תינוקות מעל גיל ארבעה חודשים, נצפתה פעילות מערכת פרה סימפתטית מובהקת אשר אחראית לשימור סביבה פנימית יציבה בהכנת מערכות הגוף לרגיעה, לרבות האטת קצב הלב, הגברת פעילות המעיים, הפחתה באספקת הדם לשרירים והורדת לחץ הדם. לציין כי התינוקות לא הראו ירידה בקצב הלב במהלך חיבוק מאישה זרה- מה שמחזק את הצורך לקבל את החיבוק והמגע דווקא מההורה. תוצאות אלו מצביעות על כך שהחיבוק בין הורה לתינוק עומד בבסיס ההתקשרות בין השניים ומשפיע על ההתפתחות הפסיכו-פיזיולוגית של התינוק.
לסיכום, מציינת ותד: "חיבוק הוא כלי תקשורתי ייחודי רב תרבותי, המאפשר לנו להביע את הרגשות שלנו כהורים, כמטפלים וכאנשים עם מוגבלויות בהבעת שפה ובכלל. מגע נעים ומווסת מאפשר הזדמנות להבעת קירבה, אהבה, רגיעה והרגעה, הפחתת התפרצויות כעס בקרב ילדים ומאפשר דיאלוג לעיבוד חוויה רגשית והבעת רגשות לשם שיפור התפתחות רגשית תקינה לטווח הארוך. כהורים - חשוב להעלות מודעות בקרב הילדים בנושא סכמת גוף והתפתחות מינית, ללמד אותם מהו מגע נעים ומווסת עבור כל ילד באשר הוא, לכוון למגע מקובל ומגע אסור וכן לתת מרחב לתקשורת מילולית ולא מילולית בטוחה ופתוחה בבית. חבקו את ילדיכם ואהובכם בכל הזדמנות ובכל גיל כי אין דבר נעים יותר מחום ואהבה".
רים ג'מל ותד, מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה