רותי כבר בת שנתיים וחודשיים ונמצאת בקבוצת הפעוטות של המעון. בשנה הבאה היא תעלה לגן, אבל היא עדיין לא מדברת. סבא וסבתא מתחילים לדאוג ומציעים להורים לקחת את רותי למומחה להתפתחות הילד. הגננות במעון מזמנות את ההורים לשיחה ומסבירות שהמצב גורם לרותי לתסכול, ואפילו השכנים מציעים הצעות רבות להעשרת השפה של רותי.
בתגובה, רחל אמה של רותי מסבירה, "אהה... אני לא דואגת בכלל. ככה זה אצל כל הילדים שלי ואמא שלי מעידה שגם אני עצמי לא דיברתי עד גיל שלוש, ותראו אותי, היום אני לא סוגרת את הפה!"
אם כן, כיצד נדע מתי נכון לפנות לעזרה מקצועית? מתי עלינו להתחיל לדאוג?
התפתחות שפתית תקינה של ילדים מתחילה כבר בחודשי חייהם הראשונים, עת הם משמיעים קולות ומשתפים בהבעות פנים ובצחוק מתגלגל. סביב גיל תשעה חודשים, התקשורת מתחילה להתפתח ולעלות קומה נוספת, ולילד יהיו מחוות קבועות כגון נפנוף לשלום ומחיאת כפיים. בגיל שנה ומעלה תתפתח אצל הפעוט התחלה של הבנת הוראות מילוליות.
לאט לאט יתחיל הילד לבנות אוצר מילים ייחודי שלרוב ייסוב סביב החפצים שיקרים לליבו – מוצץ, בקבוק, שמיכה וכדומה. תינוק צעיר (עד גיל שישה חודשים) שאינו יוצר קשר עין ואינו משמיע קולות, מתחיל לעורר אצלנו שאלות לגבי התקשורת שלו. בהמשך, בסביבות גיל שנה, נבחן את ההבנה של הילד, את היכולת שלו להביע את רגשותיו ואת התגובה לקריאה בשמו.
בגיל שנתיים אנו מצפים מהילד להישמע להוראות, להצביע על חלקי גופו, להתעניין בסביבה ולדרוש את מבוקשו. כשהילד מתחיל לגדול ואנו רואים עיכוב, לעיתים אנו מבינים כי אכן מדובר בבעיה שתדרוש התערבות של מומחים כגון מרכזים להתפתחות הילד ומרפאים פרא-רפואיים.
נשמע מלחיץ, אך אין צורך להילחץ!
כשאנו פונים למרכז להתפתחות הילד עלינו לדעת שהתהליך כרוך בכמה שלבים ולשמוח על האפשרות שאנשי מקצוע יכולים לסייע לנו לקדם את הילד שלנו ולהדריך את הצוות המטפל בנוגע לפעולות שיש לנקוט בסביבה החינוכית לקידומו.
שימו לב, גם אם הילד עדיין לא מדבר, אין זה אומר שהוא סובל מבעיה התפתחותית קשה! לעיתים הילד פשוט לא שומע טוב. אולי אפילו הוא פשוט סובל ממים באוזניים, ולאחר טיפול פשוט נגלה פתאום ילד חדש שמזנק בהתפתחות. לעיתים נצטרך מעט עזרה של קלינאית תקשורת או פיזיותרפיסטית (במקרה של עיכוב פיזי), ובכמה מפגשים נצליח לקדם את הילד.
לכן, במקרה של רותי, שבגילה אנו מצפים לאוצר מילים רחב ולתקשורת מילולית טובה (גם אם בהגייה משובשת) נפנה אותה ואת הוריה לאבחון, וניצור שיתוף פעולה בין ההורים לבין הצוות המטפל על מנת שיקראו לה יותר סיפורים ויקדמו דיבור בעת ביצוע פעולות והוראות וכן שירה והפעלת הגוף בתנועות, משחקי פאזל והתאמת מילים.
זכרו, תיווך נכון ומדיוק בגיל הצעיר יעזור לצמצם פער שנוצר ולהדביק את קצב ההתפתחות של שאר בני גילו של הילד.
מיכל קופינסקי, מדריכה פדגוגית ברשת המעונות "בשבילי החינוך – פרח".
"בשבילי החינוך" היא רשת המפעילה מעונות יום בפריסה ארצית ומעניקה מדי יום טיפול מסור, אוהב ומקצועי לאלפי תינוקות ופעוטות.
"פרח" היא זרוע של הרשת, הפועלת בתחום החינוך המיוחד. במסגרת הפעילות המשותפת משולבים במוסדות "בשבילי החינוך" ילדים עם צרכים מיוחדים המתחנכים בתוכנית "פרח", מתוך מטרה לשלב אותם בקהילה ולחנך את הילדים להכלה, לסבלנות ולקבלת השונה כבר מהגיל הרך.
"בשבילי החינוך – פרח", פועלת עם מיטב אנשי המקצוע, תוך שמירה על קשר רצוף עם ההורים, המשפחה ושיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים ושמירה על ביטחונו, בריאותו והתפתחותו המיטבית של הילד.