מיכל דליות: "בתיווך הקורונה לילדים- נדרשת גם העמדת פנים"

אשת החינוך והוראה המפורסמת בישראל, מציגה בראיון לכיפה את הקשיים הנוצרים בלב המשפחות בעת הזאת של הסגר. דליות מציגה מספר עקרונות שעל ההורים לשמור והמסר האופטימי והחשוב - שכל המשבר הזה הוא זמני

עדיאל שביט עדיאל שביט, חדשות כיפה 29/09/20 21:56 יא בתשרי התשפא

מיכל דליות: "בתיווך הקורונה לילדים-  נדרשת גם העמדת פנים"
מיכל דליות, צילום: באדיבות המצולמת

תקופת הסגר הולידה קשיים רבים בציבור, ואף חמורים יותר מן הסגר הקודם. אנשים רבים נאלצו שוב לאבד את פרנסתם לאחר ניסיון התאוששות מהסגר הקודם, בתי הכנסת נסגרו לגמרי וגם המפגינים נאלצו להצטמצם. אך הסגר הוליד קושי חמור בהרבה והוא שלמות הבית. תקופת החגים נחשבת בכל מקרה תקופה מאתגרת של נוכחות של כל בני הבית יחד במשך תקופה ארוכה, אך הסגר אף הגביר את סיר הלחץ הביתי. ההורים שהוצאו לחל"ת והילדים שעברו ללמידה מרחוק, הותירו בתים רבים שיהפכו להיות כמרקחה, דבר המדאיג את ההורים עצמם אובדי העצות.

הסגר יוצר חוסר ביטחון אצל עולם המבוגרים

"אני שומעת סביבי יותר מפעם קריאות לעזרה, ורצון למתן תשובה איך לתווך את המציאות לילדים" אומרת לכיפה אשת החינוך המפורסמת ביותר בישראל מיכל דליות. "אני חושבת שההבדל בין זמנים לחוצים אחרים למצב היום, הוא שפה התחושה היא שאין אור בקצה המנהרה. במאי עוד חשבנו שזה יעבור, אבל זה המשיך והאווירה הכבדה יוצרת חוסר ביטחון אצל עולם המבוגרים". לפי דליות חוסר הביטחון הזה לא פוגע רק בהורים אלא גם בילדים "מרכיב חשוב בצמיחה של ילדים זה שהם יודעים שיש על ידם מבוגרים שיודעים מה לעשות, והפעם המסר הזה לא עובר לילדים בצורה טובה".

אך הקורונה לא פוגעת רק בילדים. "החיכוך המאוד גדול של בני הזוג 24/7, בין אם הם עובדים מהבית או נמצאים בחל"ת או שחלילה איבדו את עבודתם, שזו טרגדיה בפני עצמה, יוצרים ריבים יותר מאשר פעם" מסבירה דליות. "בזמנים רגילים יש חלונות התאווררות, כמו בית ספר או חוגים ועבודה, היום אין את זה. ולכל זה נוספות דאגות קיומיות וכלכליות. החיים במגיפה הם לא חיים שאנו מכירים לחיות בהם".

להציג את המציאות לילדים בהתאם לגילם

להציג את המציאות לילדים בהתאם לגילםצילום: shutterstock

תיווך המציאות לילדים בהתאם לגילם

"מצד אחד, אנחנו המבוגרים, מבינים שאנחנו במציאות קשה שגם הילדים עוברים, אבל מצד שני חובה על ההורים לדעת שאין להכניס את הילדים באופן מלא לעולמינו - נדרשת כאן העמדת פנים" קובעת דליות, וממהרת להבהיר כי גם העמדת הפנים אסור שתהיה טוטאלית. "אין להציג מצג שווא - לא להגיד 'הכל בסדר'. כן להציג את המציאות לפי הגיל של הילדים". דליות מחלקת את ההסברה לפי שכבות הגיל השונות - עם הצעירים יש להציג את השינויים הקלים, למשל שלא יוצאים לבילויים גם אם נדמה שיש עכשיו חופש.  עם המתבגרים הצעירים - כבר מומלץ להכניס את הילדים לעולם של קשיים כלכליים, ושל הידוק החגורה, אך לא להשתמש במונחים קיצוניים 'אין איך לשלם משכנתא, יגרשו אותנו מהבית'. דליות אף ממליצה לרתום את הילדים המתבגרים להתמודדות עם המציאות, כמו לקיחת יותר אחריות בבית, כמו שמירה על האחים הצעירים.

דליות מסבירה כי מול המתבגרים הגדולים בני ה-16 ומעלה היא איננה חוששת, והיא סומכת עליהם כי הם כבר לבד ידעו להתמודד וגם לבדם הם ידעו להתמקד בהכנות לבגרות. הקושי האמתי נמצא דווקא בקרב בני ה-13, שהם כבר גדולים ורוצים לצאת מהבית להתאוורר, ואין להם תחושת מחויבות ללימודים. "ההורים לילדים אלו הם הזקוקים ביותר להדרכה, הגיל הזה הוא המאתגר ביותר. אם עד היום פינקנו אותם, היום זה כבר לא תופס. יש לתווך להם באופן חלקי את המציאות להגיד להם שאנחנו ההורים קצת יותר עצבניים מבדרך כלל, וזה כי אנחנו דואגים ולכן אנחנו מבקשים סליחה מראש ומקווים שתבינו את זה". חשוב להבין מה הם הקשיים שלהם, ולמצוא להם פתרון. למשל אם הילדים בעלי קשיי קשב וריכוז, דליות ממליצה להורים לשבת עמם בזמן השיעור בזום.

לסיום מבקשת דליות להעביר מסר אופטימי וברור, שכל המשבר הזה הוא זמני בלבד, "גם שנה זה זמני" היא מבקשת להדגיש. "זהו המסר הכי אופטימי שאני יכולה לתת להורים, יש לנו עם הילדים לפחות 18 שנים יחד בבית. אז גם שנה זה זמני". דליות מבקשת שלא להרוס את היחסים בין בני הזוג וגם לא עם הילדים. היא מודה שאחרי הקורונה לשקם את הבית לא יהיה קל, אבל זה בהחלט אפשרי. "הסגר הזה בניגוד לקודם, מעלה קשיים רבים יותר, אך על ההורים לשמור על הכוחות שלהם. גם אם בסולם מ-1 עד 10 הכוח של ההורים הוא 4, שמרו על ה-4 הזה".

תלמידה בימי הקורונה. למצולמת אין קשר לכתבה

שבו עם הילדים בעת השיעור בזום
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

עשרת הטיפים של מיכל דליות על מנת להתמודד עם הסגר בחגי תשרי:

  1. זכרו שזה זמני. גם שנה זה זמני. לא שזו נחמה, אלא זו הבנה שהדבר לא יישאר כך לעולם וכי כל דבר בר חלוף - אחריו חוזרים החיים (פחות או יותר) למסלולם.
  2. זכרו שהילדים הצעירים עוד יספיקו ללמוד, גם אם עכשיו הם מתקשים לשבת מול הזום. עוד זכרו שהשנה הזו לא היא שתקבע אם הילדים יגיעו לאוניברסיטה או אם הם יצליחו בבגרויות. כל פער לימודי שיצטבר, אפשר יהיה, בעבודה קשה, לצמצם.
  3. נסו לקחת שליטה על מציאות חייכם בדברים קטנים. חוסר הוודאות יוצר תחושה של ואקום ואובדן שליטה, אבל אתם, עדיין, המבוגרים שיכולים. לא שתוכלו לשלוט על הילדים, ממש לא, אלא לייצר מצבים בהם אתם תקבעו.
  4. שימו לעצמכם כמה עוגנים בסדר היום, עוגנים המתאימים למשפחה שלכם ולגילאי הילדים: שעת שינה, שעת חצר, שעות מסך, שעת משחק משותף ואז תדבקו בעוגנים אלה. 
  5. ביטחו בחוסנם של הילדים. כל ילד נולד עם יכולת התמודדות. יש עם יותר כוחות ויש עם פחות, אבל גם לילדים רגישים ועדינים יש כוחות התמודדות ועליהם יש לשים דגש. כאשר הילדים יפגינו חוסר בטחון כמו "האם נוכל לחגוג לי יום הולדת לחברים ולמשפחה?" ענו להם בקול יציב "הלוואי. אולי. אנחנו לא בטוחים. מה שכן בטוח זה שאבא ואני מתוכננים לקנות לך כזאת מתנה מדהימה שתהייה ממש שמח". אל תעבירו מסר של רחמים וחוסר בטחון אלא של אופטימיות. 
  6. אל תעבירו לילדים את חששותיכם. ילדים לא מגיבים למציאות (כי לעיתים היא לא מוכרת ו/או לא מובנת להם) אלא מגיבים לכם. הם רואים איך אתם מתייחסים למציאות ומכך לומדים עליה. אם אתם מראים להם חשש הם חוששים בעצמם והקושי שלהם מתעצם.
  7. ותרו על חלק מהצפיות שלכם מהילדים. הם לא יסכימו בחדווה לוותר על שעות מסך וגם לא תמיד יסכימו לשתף אתכם פעולה. היו ריאליים. דעו איפה להגמיש, איפה לוותר לגמרי ומתי להתעקש ולבצע את ההגבלה שלכם. זכרו שאתם שולטים בעצמכם ולכן פעלו, ולא רק דברו.
  8. העניקו לילדים מזמנכם ואם אפשר לכל ילד לחוד (גם למתבגרים אפילו שהם יעשו פרצוף). זו לא צריכה להיות הפעלה בקניון אלא עמידה במטבח והכנת פשטידה או סלט, משחק עם אחד מעשרות המשחקים שיש לכם בבית, ירידה לגינת השעשועים... הזמן הזה מספק לילדים תחושה של נראות ואהבה. זה מצריך תכנון ולוגיסטיקה – אבל זה אפשרי ומאד חשוב.
  9. החליטו על מקום אחד בו אתם לא כועסים יותר. מותר לכעוס, זה אנושי וטבעי, אבל במקום בו אתם רוצים להכניס שינוי אתם חייבים לא לכעוס יותר. לנקוט עמדה כן, לפעול בנחישות כן, אבל לא לכעוס. שימו פתק על המקרר בו כתוב “אין לי מלחמה עם הילד/ה” וזכרו זאת כאשר אתם מגיעים לסצנה אותה אתם רוצים לשנות. הכעס לא פותר דילמות. פעלו מתוך שיקול דעת ושקט פנימי שינבע מהביטחון שלכם בשינוי שחייב לקרות. 
  10. סלחו לעצמכם. הרי אתם עושים ככל יכולתכם למען הילדים. לעיתים אתם עייפים, שחוקים, כעוסים, מוותרים או מגבילים – זה טבעי. אתם בנות חווה ובני אדם.
     

מיכל דליות פותחת בימים אלו קבוצות הורים בזום הכוללים ארבעה מפגשים קבוצתיים. הקבוצות מחולקות לפי גילאי הילדים: קבוצות ייעודיות להורי ילדים בגילאי 3 עד 9 וקבוצות המיועדות להורי ילדים בני 10 עד 13, כיתות ה-ח. מידע מפורט וקישור להרשמה בעמוד הפייסבוק שלי "מרכז מיכל דליות"