מערערים על השיבוץ למסגרות? כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון

כאשר גיליתי שכל החברים הטובים של בתי שובצו לגן אחר, הרצון המיידי היה לערער על ההחלטה. אבל אז נזכרתי באירוע שלימד אותי לשקול זאת מחדש

מיכל כרמי
יג בתמוז התשפ
,
05 ביולי, 2020 15:07

צילום: shutterstock

כל שנה מחדש, אני מוצאת את עצמי בהתלבטויות דומות: האם להתערב כאמא? כמה להתערב? מתי?  ואיך להתערב? גם שנת הלימודים הבאה, שכרגע עדיין לוטה בערפל עקב הקורונה, מתחילה באותה דרך: שיבוצים למסגרות. הרביעי שלי מתחיל ישיבה חדשה, וצריך לכתוב שמות של שלושה חברים והקטנה, בת החמש, שובצה לגן חדש והמתח בשיאו.  

למה מתח? רק מי שיש לו ילד ששובץ לגן יכיר את ההרגשה הזו – המתח מי הילדים שאיתו, החשש מהישארות הילד שלו לבד (בלי החברים הוותיקים), מהיווצרות "קליקות" של ילדים (או יותר חמור מזה של ההורים), ומהקונפליקט הפנימי התמידי, האם לתת ליד הגורל להחליט על עתיד הילד, או להתערב ולנסות (לפעמים "בכל הכח") לשבץ את הילד בגן הרצוי בעיני ההורים, ועם הילדים שאני כאמא מכירה ומחליטה שיהיו טובים יותר לילדיי. 

אתמול גיליתי שכל החברים הכי טובים של הבת שלי הלל, שובצו לגן השני, ורק היא ועוד שתי בנות חמודות נשארו יחד. ונזכרתי לרגע באירוע טראומתי אחר: לפני שנים רבות - אחד מילדיי עולה לכיתה א'. התיק היה כבר מוכן, אנחנו ידענו מי מהחברים יהיו בכיתה שלו וכולי..כאמא צעירה הייתי מלאת התרגשות, ואז.. טלפון מהיועצת: "אמא של..?", אני רוצה להעביר את הילד שלך לכיתה השנייה". כאשר חקרתי וניסיתי להבין מה קרה, גיליתי לתדהמתי, שאמהות שלא היו מרוצות מהשיבוץ, פנו וביקשו לשנות ולהעביר את הילד שלהן, מה שכמובן גרר שינוי של אחרים.

האמת, כאמא טרייה ותמימה אפילו לא ידעתי שיש כזו אפשרות, ואפילו שמלכתחילה השיבוץ לא עבר לי חלק בגרון, החלטתי לקבל מה שנגזר ולהסתדר. מילא זה, אמא שדואגת לילד שלה דווקא נשמע לי טוב, והייתי פתוחה לשמוע את מה שהיועצת אמרה. אבל מה שעמד לקרות - עד היום מכאיב לי בלב. 

התברר שכדי לשנות את השיבוצים, היו צריכים לתת סיבות "חזקות", והאמהות (לא מתוך רוע, אלא באמת מכוונה טובה לילד שלהן) סיפרו ליועצת דברים שלא היו ולא נבראו על הילד שלי, ועל החבורה כולה.

הייתי המומה. אני זוכרת  שהיועצת נדהמה לגלות כמה אני מופתעת, ומיד התנצלה, והבינה שהייתה צריכה לברר את העניין לעומק, ולהקשיב לגננת שמכירה את הילדים, ולא להורים שהרגע קיבלו את השיבוץ, ובטוחים שזה הדבר הכי חשוב שיקבע את גורל ילדיהם. הילד שלי שובץ עם מי ששובץ, האמהות התקשרו להתנצל, ואני? סלחתי ושכחתי, ועם השנים, הופתעתי לגלות שהחברויות שילדי יצר לא בהכרח תלויות בשיבוץ ההוא בגן / בכיתה. 

צילום: shutterstock

 

אז לפני שאתם פועלים כדי לשנות את השיבוץ של ילדיכם בגן, אשמח לתת לכם מספר טיפים ונקודות לחשיבה:

אם הילד שלכם בסך הכל מתנהג טוב, משתף פעולה, ילד שמסתדר - אל תדאגו ואל תשנו. הוא ימשיך להסתדר גם אם לא יהיה עם כל חבריו הקודמים. איך אני יודעת? כי לילדינו יש מיומנויות בריאות  כדי ליצור חברויות חדשות ונפלאות. דווקא השיבוץ המפתיע והחדשני, יכול להתגלות כהזדמנות חדשה ומעולה. בנוסף, בפרספקטיבה של שנים - ילדים בעלי מיומנויות חברתיות מוצאים את האנשים שמתאימים להם לחברויות נפש גם מכיתות ומגילאים אחרים. 

במקרה קיצוני של שיבוץ יחד של ילדים המציקים ומתאכזרים לילד אחר - בוודאי שהייתי מתערבת כאמא, וכמובן במקביל, הייתי פועלת עם הילד שלי להעצמתו ולחיזוקו במקרה והוא הקורבן, או לעידונו וחיזוק ערכי הנתינה והעזרה לזולת שלו במקרה והוא המתאכזר.

לפני כל בקשה לשינוי וערעור, אני ממליצה לכתוב לעצמיכם את הדברים, ולוודא היטב שאתם מתרכזים בטובת הילד שלכם, ולא מדגישים וגורמים פגיעה בילד אחר. שום שינוי לא מצדיק השחרת פניו ותדמיתו של ילד בתחילת שנת הלימודים, ופגיעה בשמו ובסיכוייו לפתוח דף חדש. חשוב לזכור שזה דיני נפשות ממש!

צילום: shutterstock

 

אם אין סיבה קריטית להגשת הערעור, אני לא מערערת. למה? מכמה סיבות:

א. כל שינוי יגרום לשינוי לעוד ילד, ואם אין משהו קריטי אני חושבת שזה לא הוגן -לא לילד השני, ולא למקבלי ההחלטות שצריכים לשבת ו"לשבור את הראש" שוב, ולחטוף את הריקושטים הלא פשוטים.

ב. אמנם אני האמא, אבל אני לא יודעת הכל. גם אם נראה לי שהבנתי לגמרי את מערכת הקשרים בין הילדים ואת ההשפעות, את טובת כולם ואת טובת ילדיי - אני לא. כי הילדים משתנים, מתעצבים, הבחירות שלהן משתנות וגם החברים שהם לוקחים איתם לדרך. לא בהכרח החבר שהיה לו טוב בגן טרום חובה, יהיה זה שטוב לו בגן הבא או בבית הספר. 

ג. מבחינה אמונית - הילד שלי ימצא את דרכו בעולם, והאנשים שהוא צריך לפגוש יגיעו אליו ויתחברו אליו. גם אם אנסה להפריד ביניהם, לחבר ביניהם, לשנות אותם. עליי-כאמא, להיות שם בשבילו, ולשקף לו את הערכים החברתיים-מוסריים, שמתאימים לבית שלנו ולחברה מתוקנת. 

ד. מבחינה חינוכית -ערכית: כאמא, אני רוצה לתת לילד שלי להתנסות, למצוא את סדרי העדיפויות הנכונים לו וללמוד מה טוב לו ומה מקדם אותו. להאמין בו שהוא ימצא חברויות בכל מקום אם יתאמץ ויקשיב לרחשי ליבו ולסביבתו ולא להעביר לו מסר שאני אסדר לו את העניינים ואקח ממנו את האחריות לחייו. 

פגשתי כאמא, כאדם, כמורה, וכמנחת הורים, סוגי הורים שונים, וסיטואציות רבות, מאתגרות ומגוונות. ראיתי שבכולן יש גורם אחד חשוב מאוד: כשהקשר בין ההורים לילדיהם מבוסס על אמון בכוחות הילד, העברת אחריות לילד על הסתגלותו ועצמאות במידה הנכונה  – הילדים יסתדרו. מידי פעם הם כמובן יצטרכו תיווך ובשביל זה אנחנו - ההורים, שם. 

אבל כשהקשר בין הילד להוריו לא פשוט, בעייתי, קשר של רחמים, חוסר אמון, קשר שההורים הם הפעילים בו, המסדרים, האחראיים על רווחתו ואושרו של הילד - יתגלו בעיות על אותן נקודות גם בהמשך, ולכן המלצתי היא, להשקיע את הכוחות בשיפור הקשר ולשנותו, ולא בהוצאת כל הפחדים שלנו, והתגובות שעולות מהקשר עם הילד בעבודה מסביב (ריב עם המורה, המערכת, ההורים האחרים ועוד..).

ושוב אדגיש - כשיש סיבה קריטית להתערב ולשנות (כגון ילד שמציק ומשפיל, מתאכזר, מרביץ או מגמד את הילד) ברור שההורה צריך להתערב. הקשיבו לקול הפנימי שלכם כהורים.

אז מה אני הולכת לעשות? לקרוא שוב את מה שכתבתי, לנשום עמוק ולהאמין: בצוות של הגן, בעולם ובעיקר בבת שלי. כל ההתחלות קשות? לא בהכרח. מה שבטוח, זה שלפעמים ההתחלה קשה גם, ובעיקר לי - כאמא. ההתחלה של העברת האחריות לילדה שלי, ההרפיה מהתינוקת שהיא ומהתלות שלה בי. 

בהצלחה לכולנו, וחופש נעים.
 

 

 

לטורים קודמים

 

מיכל כרמי - אשת חינוך. מרצת העצמה למבוגרים ונוער, מנחת חוגי הורים, כותבת טורי חינוך ומנהלת דף הפייסבוק:" שפר באהבה-מיכל מיכל כרמי", מורה בתיכון ואמא לשבעה.

 

05.07.2020

1. חשוב לערער (לאה )

מחלקת גנים לא רשאים להחליט מה טוב לילד רק להורים יש זכות להחליט באיזה גן טוב לילד אני גם ביקשתי גן חובה בעדיפות ראשונה נתתי שם הגן ושובצו בת שלי לגן אחר לצערי קיבלנו גן לא מה שביקשתי ולא מה שבת שלי רצתה עכשיו היא עצובה אני כמובן עירערתי ומחקה לתשובה מקווה שניקבל תשובה חיובית חשוב מאוד שהורים ידעו לען לרשום האם טוב לילדים בגן ואם לא טוב חשוב להיתערב ולערער

דווח על תגובה לא ראויה
06.07.2020

2. ללאה(1): טוב שאת יודעת מה טוב לך ולבת שלך, אבל יש אנשים אחרים בעולם ואין סיבה שדוקא את תמיד תקבלי מה שנראה לך הכי טוב ושאת רוצה (לא בכל גן יש מקום לכולם ולא תמיד מקבלים בחיים מה שרוצים)

דווח על תגובה לא ראויה
07.07.2020

3. זה פשוט לא היגיוני (לאה )

לפניי שנתיים גם ביקשתי גן עירייה וקיבלתי לא מה שביקשתי וגם השנה פניתי למחלקת גנים ביקשתי גן חובה נתתי שם וקיבלתי לא מה שביקשתי זה פשוט לא צודק ולא היגיוני לפי מה עושים החלטות מחלקת גנים אני לא מבינה אני לא אקח בכוח לגן שבת שלי לא רוצה ללכת רק אני אמא יודעת מה טוב לבת שלי ולא מחלקת גנים

דווח על תגובה לא ראויה
07.07.2020

4. לא תמיד קיבלתי מה שרציתי (לאה )

במחלקת גנים הולך סוג של בירוקרטייה בדיוק אותו דבר כמו בביטוח לאומי לא תמיד מקבלים מה שמבקשים בעיניי לא היגיוני ולא צודק וצריך לשנות את זה

דווח על תגובה לא ראויה
12.07.2020

5. התנהגות מכוערת (נ)

אני המומה שיש אימהות כאלה שפשוט מעלילות על ילדים אחרים מתוך אינטרס כלשהו. לא יאומן. לא הייתי סולחת בכלל

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90

סקר קורונה: הציבור במשבר ולא סומך על ההנהגה

קרא עוד