צפו: מקלט החוויות של ילדי שדרות

סניף אריאל בשדרות הפך למרחב מוגן לא רק מפני טילים, אלא גם מפני דאגות ופחדים. עם פינת קפה, חדר שלווה, משחקים ופעילויות, ביקורים של עוס"ים או פסיכולוגים ונוער שרק רוצה להישאר בעיר ולחזק

חדשות כיפה הילה מלמד, משלך 14/07/14 23:48 טז בתמוז התשעד

צפו: מקלט החוויות של ילדי שדרות
אביה נקי, צילום: אביה נקי

הכתבה באדיבות אתר 'משלך'

[embed]http://upload-community.kipa.co.il/magazine/714201434607.mp4[/embed]

את הסרטון הזה יצרה אביה נקי, קומונרית בסניף אריאל שדרות, יחד עם אחת המדריכות בסניף. במצב החירום שכולנו חווים כבר שבוע ומורגש ביתר שאת בשדרות והאזור, אביה וצוות המדריכות, יחד עם מתנדבים ומפעילים מבחוץ, מארגנות מדי ערב פעילויות מיוחדות לילדי העיר. כשהסניף הוא במקרה גם המקלט, זו הזדמנות ייחודית לילדים להתאוורר מהשגרה המותחת בה בכל רגע נתון אולי תשמע האזעקה ותערער הכל. כך, גם אם נשמע "צבע אדום" באמצע משחק, אפשר פשוט להמשיך ולשחק בנחת. הסניף הפך למרחב מוגן לא רק מפני טילים, אלא גם מפני דאגות ופחדים. פינת קפה, חדר שלווה, משחקים ופעילויות, ביקורים של עוס"ים או פסיכולוגים ונוער שרק רוצה להישאר בעיר ולחזק - יוצרים מקום בטוח ושליו.

"הסניף שלנו הוא מקלט והוא פתוח כל יום לפעילויות", מספרת אביה. "יש מתנדבים מבחוץ, פעילויות כמו סדנת מדעים או ליצן רפואי. כל ערב יש פעילות שאנחנו מכינות, יש משחקי קופסה, יש אוכל. מגיעים הרבה אנשים, חבר'ה מהעיר, נוער וילדים. המטרה היא לייצר מקלט שהוא סוג של אזור שפוי לילדים עם שמחה וכיף. הרבה פעמים בבית חדר המשחקים הוא לא החדר הממוגן, והם משחקים וכשיש צבע אדום רצים לחדר המוגן. כאן המקום המוגן הוא מקום של כיף, הם כל הזמן במקלט, יש פה חדר יצירה, חדר משחקי קופסה, פעילות מרכזית וחדר שלווה להירגע בו. המטרה היא שהמקלט יהיה מקום כיף, שילדים יתאווררו טיפה, יהיו עם חברים בלי פחד. לפעמים מגיעים גם הורים, מחכים לילדים עם כוס קפה".

הנוער לא בורח משדרות

אילו ילדים מגיעים לסניף? דתיים, חילונים?

"ממש כולם. מגיעות החניכות של הסניף יחד עם ילדים חילונים או דתיים. אתמול הגיעה אפילו ילדה מנתיבות שהאזעקות מפחידות אותה, אז היא באה אלינו אחרי שפרסמנו בכל האזור. יש 12 מקלטים כאלו בכל שדרות, העיר ממש מרושתת, והפעילויות עוברות בין המקלטים.

הילדים חשים חרדה?

"יש ילדים לחוצים, בחרדות. כולם חווים את זה, גם אני. אתה מדמיין צבע אדום מתוך שינה, מתעורר, מבין שדמיינת וחוזר לישון… אבל יש גם חוזק, בשמחה הטבעית של הילדים, בצחוק שלהם. מגיעים אלינו אנשים ממרכז חוסן, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, הם נפגשים עם הילדים והצוות. אם צריך טיפול הם מגיעים אלינו. הסניף נותן מענה יחד איתם, כמו במקרה של אמא ששאלה אותי אם יש לנו קשר עם הרווחה או עם עו"ס, ואמרתי לה לבוא לסניף מחר באותה שעה".

ואיך המדריכות מתמודדות? לא קל להרגיע אחרים כשגם אתה במתח.

"כל המדריכות משדרות, ואפשר לומר שיש כבר איזו אדישות. מבחינתן רק דפקו להן את הקיץ, אבל כיף להן להיות בסניף והן נהנות מזה. הן לא רוצות לצאת משדרות או ללכת לאנשים מבחוץ שמזמינים אותן. שדרות נהיתה המרכז, אנחנו ממוגנים, רגילים ויודעים מה עושים. המטרה היא להישאר בעיר ולחזק. הנוער גדל במציאות הזו ולא בורח, שדרות מצליחה להפעיל כבר שבוע במצב חירום מקלטים כמו כאן, ורק עם מתנדבים מהעיר".