אחרונים
פסיקת הלכה
ספרי קיצורים
מקור מס' 8:
קיצור שולחן ערוך סימן קמט סעיף א
קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך דוי הסר וכו' ואומרים שהשמחה במעונו, ויש לומר שאכלנו משלו בלא וא"א ולא ושאכלנו משלו, ואחר ברכת המזון לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון בורא פרי הגפן, וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכות המזון. צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.
- מדוע אין מברכים שהשמחה במעונו כאשר גברים ונשים נמצאים בערבוביא?
פסיקת הלכה
פוסקי דורנו
ש ו ת י " ם
מקור מס' 9:
שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן מא:
ובמקום קבוץ לדברי הרשות ואף בחתונות מסופקני אם יש האיסור זה באופן שליכא* חשש יחוד ויותר נוטה שליכא לאיסור זה דהא אשכחן *באכילת הפסח שהיו אוכלין האנשים והנשים בבית אחד, והיו שם כמה משפחות שאין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה ... דלר"ש ** אין הפסח נאכל בשתי חבורות ואם יעשו מחיצה ביניהם הרי יחשבו כשתי חבורות...משמע שנשים עם אנשים ישראלים מותר.
* שאין...
*שהרי מצאנו
** לרבי שמעון
- מה הראיה מקורבן פסח, אותה מביא הרב פיינשטיין להוכחת דבריו?
הקפידי לעיין בביוגרפיה תוך שימת לב מיוחדת
על תקופת פעילותו, המבנה החברתי, הבעיות הרוחניות
המרכזיות המאפיינות את התקופה, השקפת עולמו של הפוסק, ועוד.
ביוגרפיה - אגרות משה
רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה )1895( ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז )1937(. ישיבתו בניו יורק, תפארת ירושלים, היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו. ר' משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב, ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו. הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות. ר' משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך. נפטר בשנת ה"א תשמ"ו )1986(.
מקור מס' 10:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א' סימן קלז:
בענין למוד בכתה אחד ילדים וילדות קטנים ז' שבט תשי"ד. מע"כ ידידי הנכבד הרה"ג ר' יוסף עליאש שליט"א מנהל ישיבת בית יהודה בדעטראייט.
הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה דאף שעדין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור מ"מ הא* צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר *וחשש הרהור. ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך...ולכן מה שהסכמתי להקל הוא רק בשעת הדחק שלא היה באפשרי לעשות בית ספר מיוחד לילדות והיו הילדות מתחנכות בבתי ספר של המדינה שהוא ללא אמונה וללא מעשים ח"ו ** ולכן היה עדיף שילמדו בבתי ספר שיסדו היראים אף שלומדים יחד עם ילדים כשהן קטנים טובא שאין בהן שייכות האיסור כיון שלרוב האחרונים בארתי שליכא איסור מדינא...חינוך הבנות באמונה עדיף. וא"כ ברור ופשוט שאם אך יש אפשריות לעשות בית ספר מיוחד לילדות אף לקטנות ביותר מחוייבין לעשות וכ"ש לגדולות וגדולים קצת שאסור לכו"ע )לכל העולם - לכל הדעות( מדינא בין בלמודי קדש בין בלמודי חול. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין
* מכל מקום זה.
יצר הרע.
* חס וחלילה.
קטנים יותר.
* אין איסור מצד עצם הדין.
-מדוע אוסר הרב פיינשטיין לימוד של בנים ובנות יחדיו? באילו מקרים הרב מתיר לימוד משותף?
- מה ניתן ללמוד מהיתר זה ביחס למהות האיסור?
- מה ניתן ללמוד מכאן על מכלול השיקולים המנחים פוסק הלכה?
מקור מס' 11:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב' סימן קט:
במיטינגען של סאסייטע* ותיקנו שילמוד אחד איזה דין אם רשאות הנשים להישאר שם לשמוע כ"א מנ"א תש"כ. מע"כ הנכבד ר' יוסף בראון שליט"א.
הנה בדבר המיטינגען של הסאסייטע שבאין לשם אנשים ונשים לשוחח ולהווכח ולהחליט בעניני חול של הסאסייטע, ותיקנו שבכל מיטינג ילמוד אחד מהחבורה איזה דבר תורה בפסקי דינים משלחן ערוך או בדברי מוסר ויראה, הוא תקנה טובה ויישר כחכם. ובדבר הנשים אם יכולות להיות שם גם בשעת הלמוד כמו שהן נמצאות שם בשעת השיחות ודיונים בעניני חול, או שצריכות לצאת לחדר אחר, הנה דברי תורה ומוסר לא גרעי מעניני חול וכיון שאין אתם מחמירים עליהן שלא לבא להמיטינגען כמו כל הסאסייטעס שבמדינה זו שגם הנשים משתתפות בכל הדברים, אף שאין ידוע הטעם שמקילין במדינה זו בפשיטות אבל כיון שמקילין אין שום טעם שיצאו בשעת הלמוד כי גם נשים צריכות לידע דיני התורה וטוב להן שישמעו דברי תורה דינים ומוסר כדאמרו חז"ל בהא דמצות הקהל ריש חגיגה נשים באות לשמוע. וכן טוב שישמעו בכל מקום דברי תורה. אבל אם יגיע זמן תפלת מנחה או מעריב וירצו להתפלל שם יצטרכו הנשים לצאת לחדר אחר ולא בחדר שמתפללין שם האנשים. ידידו, משה פיינשטיין
* מפגשי החברה
- מה תיאור המציאות בה דן הרב פיינשטיין?
- מהי עמדת הרב פיינשטיין ביחס לשהות משותפת שלגברים ונשים? עייני היטב בתשובת הרב!!!
עד כאן בהבהרת פסיקת ההלכה ותשובות מקצת רבני דורנו. מחר, נעסוק בהבנת שיטות שניים מפוסקי הדור, הרב עוזיאל והרב ויינברג.
פסיקת הלכה
ספרי קיצורים
מקור מס' 8:
קיצור שולחן ערוך סימן קמט סעיף א
קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך דוי הסר וכו' ואומרים שהשמחה במעונו, ויש לומר שאכלנו משלו בלא וא"א ולא ושאכלנו משלו, ואחר ברכת המזון לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון בורא פרי הגפן, וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכות המזון. צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.
- מדוע אין מברכים שהשמחה במעונו כאשר גברים ונשים נמצאים בערבוביא?
פסיקת הלכה
פוסקי דורנו
ש ו ת י " ם
מקור מס' 9:
שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן מא:
ובמקום קבוץ לדברי הרשות ואף בחתונות מסופקני אם יש האיסור זה באופן שליכא* חשש יחוד ויותר נוטה שליכא לאיסור זה דהא אשכחן *באכילת הפסח שהיו אוכלין האנשים והנשים בבית אחד, והיו שם כמה משפחות שאין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה ... דלר"ש ** אין הפסח נאכל בשתי חבורות ואם יעשו מחיצה ביניהם הרי יחשבו כשתי חבורות...משמע שנשים עם אנשים ישראלים מותר.
* שאין...
*שהרי מצאנו
** לרבי שמעון
- מה הראיה מקורבן פסח, אותה מביא הרב פיינשטיין להוכחת דבריו?
הקפידי לעיין בביוגרפיה תוך שימת לב מיוחדת
על תקופת פעילותו, המבנה החברתי, הבעיות הרוחניות
המרכזיות המאפיינות את התקופה, השקפת עולמו של הפוסק, ועוד.
ביוגרפיה - אגרות משה
רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה )1895( ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז )1937(. ישיבתו בניו יורק, תפארת ירושלים, היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו. ר' משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב, ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו. הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות. ר' משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך. נפטר בשנת ה"א תשמ"ו )1986(.
מקור מס' 10:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א' סימן קלז:
בענין למוד בכתה אחד ילדים וילדות קטנים ז' שבט תשי"ד. מע"כ ידידי הנכבד הרה"ג ר' יוסף עליאש שליט"א מנהל ישיבת בית יהודה בדעטראייט.
הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה דאף שעדין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור מ"מ הא* צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר *וחשש הרהור. ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך...ולכן מה שהסכמתי להקל הוא רק בשעת הדחק שלא היה באפשרי לעשות בית ספר מיוחד לילדות והיו הילדות מתחנכות בבתי ספר של המדינה שהוא ללא אמונה וללא מעשים ח"ו ** ולכן היה עדיף שילמדו בבתי ספר שיסדו היראים אף שלומדים יחד עם ילדים כשהן קטנים טובא שאין בהן שייכות האיסור כיון שלרוב האחרונים בארתי שליכא איסור מדינא...חינוך הבנות באמונה עדיף. וא"כ ברור ופשוט שאם אך יש אפשריות לעשות בית ספר מיוחד לילדות אף לקטנות ביותר מחוייבין לעשות וכ"ש לגדולות וגדולים קצת שאסור לכו"ע )לכל העולם - לכל הדעות( מדינא בין בלמודי קדש בין בלמודי חול. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין
* מכל מקום זה.
יצר הרע.
* חס וחלילה.
קטנים יותר.
* אין איסור מצד עצם הדין.
-מדוע אוסר הרב פיינשטיין לימוד של בנים ובנות יחדיו? באילו מקרים הרב מתיר לימוד משותף?
- מה ניתן ללמוד מהיתר זה ביחס למהות האיסור?
- מה ניתן ללמוד מכאן על מכלול השיקולים המנחים פוסק הלכה?
מקור מס' 11:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב' סימן קט:
במיטינגען של סאסייטע* ותיקנו שילמוד אחד איזה דין אם רשאות הנשים להישאר שם לשמוע כ"א מנ"א תש"כ. מע"כ הנכבד ר' יוסף בראון שליט"א.
הנה בדבר המיטינגען של הסאסייטע שבאין לשם אנשים ונשים לשוחח ולהווכח ולהחליט בעניני חול של הסאסייטע, ותיקנו שבכל מיטינג ילמוד אחד מהחבורה איזה דבר תורה בפסקי דינים משלחן ערוך או בדברי מוסר ויראה, הוא תקנה טובה ויישר כחכם. ובדבר הנשים אם יכולות להיות שם גם בשעת הלמוד כמו שהן נמצאות שם בשעת השיחות ודיונים בעניני חול, או שצריכות לצאת לחדר אחר, הנה דברי תורה ומוסר לא גרעי מעניני חול וכיון שאין אתם מחמירים עליהן שלא לבא להמיטינגען כמו כל הסאסייטעס שבמדינה זו שגם הנשים משתתפות בכל הדברים, אף שאין ידוע הטעם שמקילין במדינה זו בפשיטות אבל כיון שמקילין אין שום טעם שיצאו בשעת הלמוד כי גם נשים צריכות לידע דיני התורה וטוב להן שישמעו דברי תורה דינים ומוסר כדאמרו חז"ל בהא דמצות הקהל ריש חגיגה נשים באות לשמוע. וכן טוב שישמעו בכל מקום דברי תורה. אבל אם יגיע זמן תפלת מנחה או מעריב וירצו להתפלל שם יצטרכו הנשים לצאת לחדר אחר ולא בחדר שמתפללין שם האנשים. ידידו, משה פיינשטיין
* מפגשי החברה
- מה תיאור המציאות בה דן הרב פיינשטיין?
- מהי עמדת הרב פיינשטיין ביחס לשהות משותפת שלגברים ונשים? עייני היטב בתשובת הרב!!!
עד כאן בהבהרת פסיקת ההלכה ותשובות מקצת רבני דורנו. מחר, נעסוק בהבנת שיטות שניים מפוסקי הדור, הרב עוזיאל והרב ויינברג.