הסטרטאפ שלי: מיזם הייטק לגן הילדים

זאבי רוט עזב את עולם ההי-טק אבל החליט להשקיע בתחום הרבה יותר רווחי. הוא הפך לרב-גן והוא מסביר את היתרונות בדמות גברית ורבנית שמדברת אל הילדים בשפתם

חדשות כיפה זאבי רוט 03/07/16 16:38 כז בסיון התשעו

הסטרטאפ שלי: מיזם הייטק לגן הילדים
יחצ, צילום: יחצ

כאשר עזבתי את עולם יזמות ההייטק לפני כשש שנים ופניתי לעולם התוכן של גני הילדים, רבים הרימו גבה. לא רק בשל המרחק בין התחומים אלא גם מסגנון העבודה השונה בתכלית.

לאלו שמרימים גבה ולא מבינים את פשר המעבר רציתי להסביר על החידוש המרענן בעולם זה ועל ה"דבר הגדול הבא" שלדעתי עולה וצומח כאן בישראל בזכות רצון וביקוש מצד הילדים, ההורים והגננות. על מנת להסביר על הדמות החדשה שהדור החדש שלנו מחפש אתחיל מהקומה הראשונה ואסביר גם את חשיבותה:

הגיל הרך, המקום האידיאלי לחינוך, המקום בו מתחילה הדרך, נפתחת זוית הכיוון אליו יצמחו בשאר החיים, זה הזמן לשנות ולעצב, זו הרפואה האלטרנטיבית של הילד ומכאן מתחילים להבריא לפני שהמחלות עוד חושבות להרים את הראש.

הקומה השנייה היא אבא:
מחקרים קובעים כי דמות האב חשובה להתפתחות התקינה של הילד כבר בימיו הראשונים והוא חיוני לעתידו לא פחות מהאם.
ילדים עם חסר בדמות אב נוטים יותר מאחרים לסבול מקשיים חברתיים ואישיים.
בגן הילדים דמות האם, האישה, נוכחת ביותר בדמותן של גננת סייעת, מטפלת צמודה, ריתמיקאית ועוד. הנשים נמצאות כמעט בכל מקום בגן הילדים וטוב שכך, היות ויש להן כישרונות ויכולות המותאמות באופן מושלם לתפקיד ולגיל הרך. אך עם זאת, נוצר ואקום בסביבת ילדי הגן שכולה נשית. בסביבה שכזו אין אבא או מודל גברי כלשהו בשום זמן במהלך שהותם בגן ואם נחזור למחקרים על חשיבות דמות האב לילד, הרי חשוב שדמות זו תהיה לא רק בבית אלא גם במערכת החינוך בגיל הרך.

קומה שלישית היא הדרמה והמשחק. בדורנו, דור מיוחד עם עוצמות גדולות המחכה שיגלו אותו, תופסת הדרמה מקום מרכזי בגילוי זה ומקבלת גם אופי טיפולי בהרבה מקרים. באמצעות הדרמה ניתן להעצים את הילד, לפתח יכולות עמידה מול קהל, לרתק בסיפור עם מוסר השכל ,לגעת בנפש, לרגש, להצחיק ואפילו להטמיע ערכים גבוהים בדרכים עקיפות ומעניינות. כאשר מבצעים את הדרמה באמצעות חיבור אמיתי לילדים באופן קבוע ובזמנים תדיריים העניין תופס תאוצה ומקבל זוית אישית נעימה, זורמת ומקבלת.


כמו כן בגיל הרך ישנו עניין שלכאורה נראה שלילי והוא, הערצת דמויות מהטלויזיה ומהמדיה בעיקר מתחום המשחק והדרמה. עניין זה קורא בגיל הרך באופן טבעי ופשוט, החל מהערצת ההורים וכלה בדמוית מסרטים והצגות
כאשר הדמות הינה שלילית או לחילופין ללא כל מסר חיובי, נפגעת נפשו של הילד.
זאת כאשר דמות החיקוי שלו אינה נותנת לו את הכיוון הנכון והחיובי מאידך כאשר העניין נעשה באמצעות דמות חיובית הילד משליך זאת על דמותו שלו ומקבל בעזרתה הכוונה טובה המעלה אותו לגבהים חדשים.

קומה רביעית היא דמות הרב
עבור הילדים בגיל הרך נחלק העולם ברובו לשחור ולבן, רעים וטובים, חזקים וחלשים, דמויות נתפסות בגיל הזה כחד מימדיות - גננת, ליצן , מנגנת. הפעוט הינו בעל יכולת מופחת לזהות את המורכבות שבאדם על עומקה ומורכבותה
לדוגמא כאשר מגיע אדם תורני בעל יראת שמיים אך מצחיק ומלא חיים ישנם ילדים שיחשבו שתפקידו הוא ליצן, למרות שעיקר פעילותו הינה להעביר לילדים מסרים תורניים.


לכן, חשוב לשייך את התואר רב עבור הילדים למרות שאדם זה איננו בעל תואר רב. (הדבר נפוץ גם בישיבות תיכוניות כאשר מצמידים תואר "הרב" למחנכים שאינם בעלי תואר רב, קל וחומר לילדים בגילאים קטנים יותר.)
כאשר אדם זה נותן חוויה מרוממת כל כך עבור הילדים חשוב שישייכו את החויה הזו למקום הנכון ממנו היא יוצאת - מהיהדות

ולאחר שטיפסנו במדרגות אלו נוצרת לנו הדמות החדשה: "רב גן ישראלי".
אבא, בעל יכולות משחק ודרמה גבוהות, עם רקע תורני נרחב, רגישות וחיבור פשוט, אמיתי וזורם לילדים. כאשר הילדים עוברים עם הרב של הגן חויה של צחוק, התרגשות, וזרימה תוך חיבור וקבלת אהבה אין סופית הם יוצאים עם חווית "רב" שונה לחלוטין וכמוה עם חווית חיים אחרת -

ההסתכלות על העולם ועל הקב"ה נהיית אופטימית שמחה, חיה, ומחוברת יותר.

שנים של חוסר מקצועיות בתחום הוציאו למקצוע שם שאינו מתאים לו. לצערי כיום אנו חסרים מאוד בדמויות כאלו בעוד הביקוש הולך וגובר ומכאן הצורך להפוך את העניין למקצועי יותר, ומעשי יותר. לטעמי הדרך למשיכת אנשים בעלי תכונות נדירות אלו לעסוק במקצוע זה היא הכרה ביוקרת המקצוע ובחשיבותו לחברה.

וכששואלים אותי "מה פתאום אתה בגנים" אני עונה ששם קוראים באמת הדברים ואפשר לתת משהו אחר לדור הבא, משהו שעדיין לא היה - "רב גן ישראלי".

(צילום: יחצ)

הכותב הוא מייסד "רב גן" - רבנות גן ישראלית

בל' סיוון 6.7 יתקיים טקס פתיחת "רבנות גן ישראלית" וסיום מחזור א' בבית הרב קוק
בנשיאות הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן ובשיתוף המחלקה למורשת ישראל בעיריית ירושלים. והתרבות התורנית