לפני שניגש לעצם העניין נקדים כי אין המאמר בא לתת רעיונות או חידושים בתוכן הפעולות. בשביל אותם המדריכים שמעיין הפעולות שלהם יבש הקימו את מרכזי ההדרכה של תנועות הנוער, המתנסי"ם וקיימת גם ספרות ענפה.
אנו לא באנו אלא להעלות נקודות, להאיר וללטש, ולתת לפעולות את האופי הנפלא שמעניק להם את "החופש הגדול".
נקדים ונאמר כי התקופה הזאת מאופיינת בכך שאין בה כל כך עוינות למוסד הלימודי. החניך הוא כבר לא תלמיד של יום ג' או שבת אחה"צ שרוצה לצאת מהמסגרת השגרתית והשוחקת למשהו מרענן, אלא נער/ה צעיר/ה עם רצון חופשי יותר ללמוד ולהקשיב, ואף יותר מכך – הוא משועמם ורוצה לפעול ולעשות.
ולכן יש לו רצון טוב וזו ההזדמנות שלך להכיר את החניכים שלך יותר טוב! – חברותא או לימוד עם החניך אפילו חצי שעה, אפילו מעט פעמים בשבוע, לא משנה באיזה נושא, מעניקים כל כך הרבה תחושת חום וקירבה לחניך, הרבה יותר מכל מיני שיחות נפש למיניהם. צריך פשוט לגשת אליו, אל אותו החניך שמתפלל אתכם באותו בית הכנסת או גר שני בתים לידך (כמובן מותר גם עם אלה שלא), ולהציע לו ללמוד משהו ביחד בחופש, אפילו עשר דקות. במשך שנת הלימודים הסיכוי שהוא יסכים לכך – קלוש, אבל בחופש הגדול הוא יסכים ואף ישמח. אם בכיוון הזה נבצר ממכם לפעול, כדאי להרים טלפון בבוקרי הקיץ ולשאול את החניך: מה קורה? איך הוא מעסיק את עצמו בחופש וכו'. זה הזמן לקשר אישי טוב עם החניכים, אז נצלו את זה.
אבל אתם הרי לא מדריכים רק של חניכים בודדים אלא של קבוצה. לכן זה הזמן גם לגיבוש הקבוצה – אם קבוצתכם אינה מגובשת תפעילו אותם ביחד! תנו להם פרוייקט משותף לכולם: ימי בישול, ערבי שירה, קומזיצים וכו' (ואלה רק חלק מהפעילויות שכקבוצה ניתן לעשות). תנו להם לארגן את הערבים הללו, להכין תוכנית מיוחדת, שהם יהיו אלה שמכינים את הערב – כך הם ירגישו יותר שייכים ויותר ביחד, ומעבר לטיולים ולמסלולים בטבע שמי שמצליח להוציא את חניכיו לכך תבוא עליו ברכה, ישנם המון מקומות שאפשר להוציא לטיולים קצרים – חד יומיים (יש גם מדריך של האתרים בישראל ללא תשלום – אם זאת הבעיה…), ובכל אופן כדאי תמיד לא לפעול לבד – להתייעץ עם מדריך נוסף בצוות וכן אם אדם מבוגר שהיה במקום אליו אתם מתכננים ללכת.
החופש הגדול זה הזמן, שאתם כמדריכים, צריכים להשקיע יותר בחניכים ובסניף כדי שההתעסקות של החניכים שלכם תהיה חיובית ומועילה במשך כל השנה.
ולסיום, המצב הכללי כפי שידוע לכולנו הוא בכי רע, וכולנו חיים את זה יום יום
ושעה שעה. ראוי וכדאי ביום של פיגוע (ח"ו), אם הדבר אפשרי והפיגוע היה קרוב לאזור הסניף ללכת למקום הפיגוע להגיד תהילים וללמוד שם עם החניכים משהו. זה ייתן תחושה של עשייה ועזרה כפי שאנחנו יכולים לעשות.
שיהיה לנו חופש מלא בעשייה בריא ובטוח
מאתנו
מתניה ואלעד, חברים מקשיבים