חדשות כיפה

תרומת כליה? "בלי ספק, אחד מהשיאים של כל חיי"

"אנחנו הגברים, איננו יכולים לחוות את החוויה של לידה. תרומת כליה היא אולי הדבר הקרוב ביותר ללידה, שכן בשתיהן, ממשהו שיוצא ממני - יהיו חיים"

הרב מרדכי כהן, תורם הכליה

הרב מרדכי כהן, תורם הכליהצילום: יחצ

שמי מרדכי כהן. אני בן 62 ב”ה, נשוי באושר מזה 41 שנים לאורנה (עיינו בהמשך, שווה לכם!) אב ל-8 ילדים נ”י, וסב ל-19 נכדים כ”י.
אני מבקש לשתף אתכם בחווייה האדירה שחוויתי השנה: לתרום כליה. זהו סיפור של סייעתא דשמיא גדולה מאוד, משולבת עם סייעתא דמתנת חיים גדולה אף היא.
ההיכרות שלי עם עמותת מתנת חיים (או כפי שהרב ישעיהו הבר שליט”א מעדיף לקרוא לה “משפחת מתנת חיים”), היתה ממש במקרה (כמובן שאותיות “מקרה” = “רק מה’”), דרך עלון שחולק בבית הכנסת שבו התפללתי. קראתי שם סיפורים מדהימים ומרגשים, על אנשים נפלאים שתרמו כליה, והמכנה המשותף בין כולם היה הרצון העז להעניק מבריאותם לזולת. זה מאוד הרשים אותי.
מתוך סקרנות המשכתי להתעניין, ואחרי שמילאתי טופס של פרטים אישיים, הוזמנתי לעבור סדרת בדיקות מקיפה ויסודית ביותר.
כשנוכחתי לראות שבדיקות כל כך רבות יצאו תקינות ב”ה, התחדדה אצלי ההכרה כמה עלי להודות לה’ על מתנת הבריאות היקרה. חשבתי על כל-כך הרבה אנשים שהיו נותנים את כל הונם, ובלבד שיקבלו תוצאות כאלו. הרגשתי שתרומת כליה זו הדרך היפה ביותר להודות לקב”ה על בריאותי האיתנה.
באותה תקופה הסתובבו לי בראש עוד כמה מחשבות, כמו:
כל הסיפור הזה מבוסס הרי על נכונות לתת, להעניק לזולת משהו ממני.

 

והנה, מצאנו את היסוד החשוב הזה כמרכיב מרכזי באישיותם של שלושת אבותינו הקדושים:
אברהם אבינו ע”ה הרי היה כולו חסד ונתינה, עד כדי כך שהכתוב אמר עליו (מיכה ז/כ): “תיתן ... חסד לאברהם”, וחכמינו ז”ל מתארים שאוהלו היה פתוח מכל ארבע רוחותיו כדי להקל את הכניסה על אורחיו, ועוד כהנה וכהנה.
יצחק אבינו ע”ה, אף שמידתו היתה גבורה, אבל ידועים דברי המדרש (ילק”ש תורה סוף רמז צה) על תחילת פרשת העקידה: “ויהי אחר הדברים האלה” - אחר אלו דברים? שיצחק וישמעאל היו מתווכחים זה עם זה. יצחק אמר לישמעאל “אני חביב ממך, שמַלתי לשמונה ימים”, וישמעאל ענה לו “אני חביב ממך, שהיה בידי למחות ולא מחיתי”. אמר יצחק לעצמו: “הלואי שיתגלה עלי הקב”ה ויאמר לי שאקריב לו אחד מאברַי, ולא אעכב”, אמר לו הקב”ה: “הַקְרֵב את כולך!”.
הרי שגם יצחק אבינו ניחן במידה גדולה מאוד של נתינה ושל הקרבה מעצמו.
יעקב אבינו ע”ה, בין לפי המדרש (בר”ר פב/ח) שעם כל אחד מהשבטים נולדה אחות תאומה, והרי שהוא היה אבא של 25 ילדים (12 זוגות תאומים + דינה), ובין בלי המדרש הזה, ואם כן יעקב היה אבא ‘רק’ של 13 ילדים, הרי כל מי מאיתנו שהוא אבא או אמא בפועל, יודע(ת) כמה הורות מבוססת על נכונות להעניק לילדינו, כנראה יותר מאשר על כל דבר אחר.

 

ומחשבה נוספת שעלתה אחריה:
אני מסתובב כבר כמה שנים עם כרטיס “בלבבי” (המביע את הסכמתי לתרום מאברַי אחרי מותי, בכפוף לפיקוח הלכתי) בארנקי. האמנם אני מוכן לתרום להצלת חיים רק אחרי מותי? ומה עם תוך כדי חיי?! הרי המצוות חלות על האדם דווקא בחייו (גמרא מסכת שבת קנא:) אז אם אני מוכן לתרום להצלת חיים אחרי מותי, קל וחומר שאני צריך להיות שמח לתרום להצלת חיים בחיי!

 

וגם המחשבה הזאת:
תרומת כליה היא ביטוי נפלא של מאמר חז”ל: “כל ישראל ערבים זה לזה”. ורבי יהונתן אייבשיץ מסביר (בספרו יערות דבש) שכולנו בעצם איברים שונים של כלל ישראל. כשיהודי אחד מגדל זקן יפה, ושכנו מתגלח בתער ל”ע, הרי שאותו יהודי צריך להרגיש כאילו יש לו רק חצי זקן...
כיוצא בדבר, הקב”ה העניק לי שתי כליות בריאות, כדי שאוכל לתרום את אחת מהן ליהודי שיש לו ל”ע שתי כליות חולות, ועבורו זהו עניין של הצלת חיים ממש, ולא אתרום?
ומנגד, לא אסתיר מכם שהסתובבה לי בראש גם המחשבה הזאת: “ואם יום אחד הכליה שלך תפסיק לתפקד כראוי ח”ו, לא תצטער שזו כלייתך היחידה?” ותשובתי הנחרצת למחשבה הזו היתה: “בריא ושמא - בריא עדיף”! וכשהוספתי ללמוד את הנושא, התברר לי שגם מבחינה רפואית, ברובם הגדול של המקרים, מי שנחלה ל”ע באחת משתי כליותיו, נחלה גם בשניה. כלומר, הכליה השניה לא היתה יכולה ‘להציל’ את הראשונה (לפרטים רפואיים נוספים: עיינו בחוברת “תרומת כליה - כל מה שרצית לדעת”, במדור “התרומה במבט רפואי”).

 

חשבתי גם, שאנחנו הגברים, איננו יכולים לחוות את החוויה של לידה. תרומת כליה היא אולי הדבר הקרוב ביותר ללידה, שכן בשתיהן, ממשהו שיוצא ממני - יהיו חיים. אמנם, כמובן זו רק כליה אחת, ולא גוף שלם עם חיים שלמים. וההבדל ביניהם נשמע באנגלית כך: It’s not a kid, it’s a kidney!

בתקופת הבדיקות סייע לי מאוד המיזם של עמותת מתנת חיים “תורם מלווה”. במסגרת פרוייקט זה, אדם שתרם כליה בעבר הסכים ללוות אותי, לשתף אותי בתחושותיו סביב תרומתו, לענות על שאלותי, ועוד. השיחות שהיו לי איתו היו עמוקות ומעשירות, והוסיפו לי ביטחון, ידע חשוב והרגשה נפלאה לקראת התרומה.

 

ואז הגיע היום הגדול, שהודיעו לי על התאריך המיועד לתרומה: ט”ו בתמוז. במקרה (עיינו לעיל), ט”ו בתמוז הוא יום הנישואין של רעייתי ושלי. מיד שלחתי לילדים שלנו מסרון בזו הלשון:
אמא ואני קיבלנו הזמנה לחגוג את יום הנישואין ה-41 שלנו ב”גני איכילוב”, ביום ראשון ט”ו בתמוז בשעה 07.00 בבוקר, עם ובלי”.
לא עברו כמה דקות, והתקבלה תגובת בננו השנון: “משמח חתן עם הכליה”.

 

ניגשתי לניתוח בשמחה עצומה, עם הרגשה של רוממות רוח. סוג של האמור בפסוק “וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם” (בראשית כב/ה). חיפשתי דרכים כיצד להודות לבורא עולם על הזכות המיוחדת והנדירה שהוא מזכה אותי בה. והאמת - לא ממש מצאתי. אתם מבינים איזה דבר גדול זה? שאני אתרום משהו מגופי, וזה יציל את חייו של יהודי אחר? הרי זה באמת מדהים. ובפרט שהסיכונים כיום הם באמת אפסיים לחלוטין, כך שמבחינה סטטיסטית, לחצות את רחוב אלנבי בתל אביב, זה לאין ערוך יותר מסוכן מאשר לתרום כליה.
 

למחרת התרומה, הרופאים אמרו לי שכדאי שאקום מהמיטה ואתחיל קצת ללכת. ניגשתי לנתרם שלי, ששכב שלושה חדרים לידי באותה מחלקה, התחבקנו, ושאלתי אותו: “נו, איך אני מרגיש?”...
מאז אנחנו ממש חברים טובים. ביום שהוא השתחרר מבית החולים, שאלתי אותו איך הוא מרגיש, והאם התיאבון שלו בסדר, והוא ענה לי: “אתה לא תאמין לי, בשבוע האחרון אכלתי יותר ממה שאכלתי שנה שלימה”! הוא הוסיף גם ששיניתי את החיים שלו מן הקצה אל הקצה. ואני לא מספר לכם את זה ח”ו ממקום של גאוה, אלא ממקום של הודיה לקדוש ברוך הוא על המצוה הגדולה והמיוחדת שהוא זיכה אותי בה.

 

אולי עכשיו אתם מבינים למה אני רואה את התרומה הזאת כאחד מהשיאים של כל חיי. אני באמת מרגיש שעליתי קומה בכל רבדי האישיות שלי. זו תחושה מרוממת, מעצימה ומרגשת, מאין כמותה.
אני מזמין את כל אחד ואחת מכם, לשקול להצטרף למועדון היוקרתי הזה של תורמי כליה. ומי שמסיבה כלשהי אינו יכול לתרום בעצמו, מוזמן לתרום להגדלת המוּדעוּת הציבורית לעמותת מתנת חיים. כך ניתֵן עוד חיים ועוד חיים, והתור של הממתינים להשתלת כליה יֵרד ויֵרד. זו המטרה המוצהרת של עמותת מתנת חיים. זהו קידוש השם ענק, שאינני יודע כמה אחרים יש המשתווים לו.
תודה לך ריבונו של עולם הנותן חיים. תודה לך עמותת מתנת חיים.


לפרטים נוספים והורדת החוברת של מתנת חיים לחצו כאן

08.01.2018

1. לפי המדרש היו ליעקב 26 ילדים כי עם בנימין נולדו 2 תאומות. ראה רשי על אתר (איש יהודי)

דווח על תגובה לא ראויה
08.01.2018

2. כל הכבור (דוד ירושלים)

דווח על תגובה לא ראויה
27.01.2018

3. יהודייה טובה זקוקה להשתלת כלייה (שרון)

סיפור מעורר השראה, מחפשת תורם לאישה צדיקה הזקוקה להשתלת כליה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רחל עזריה צילום: פלאש 90. מרים אלסטר

צפו: חרדים קרעו שלטי בחירות של רחל עזריה

קרא עוד