כך נרתום את הילדים לניקיונות הבית לפסח

חג הפסח מתקרב בצעדי ענק, ואיתו ניקיונות הבית הקדחתניים. אז כיצד ננצל את נוכחות הילדים הקטנים והבוגרים למען המשימה? כל העצות בכתבה

חדשות כיפה חדשות כיפה 24/03/20 15:22 כח באדר התשפ

כך נרתום את הילדים לניקיונות הבית לפסח
צילום: shutterstock

הימים ימי בידוד אביביים, המרכזים את כל בני הבית יחד למשך ימים ארוכים. הוראות השעה לא מאפשרות להסתובב הרבה בחוץ, וסביבת הבית מקבלת את מלוא תשומת הלב, מה שמשאיר הרבה מאוד זמן פנוי לניקיון הבית לקראת חג הפסח. השאלה הגדולה היא, כיצד ניתן לעודד את הילדים לוותר על עיסוקיהם, להתנתק מהמסכים, ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בתהליך הכנת הבית לחג. כדי לענות על כך, שוחחנו עם מנחות "מכון אדלר", אשר חלקו עמנו זוויות ראייה חדשות כלפי הנושא, ועצות מעשיות.

"בימים אלה יש המון זמן לבצע את עבודות הבית, ומשימות ניקיון לקראת הפסח", אומרת גליה אלכסנדר, "נראה לנו שגם לילדים יש הרבה שעות פנאי, והגיוני שייקחו חלק בעבודות, אלא שלילדים זה לא תמיד נראה כך, מבחינתם יש להם הרבה דברים אחרים שהיו רוצים לעשות בזמנם הפנוי".

"לרתום את הילדים - זה הסיפור שלנו, של כולנו, זה סיפור של התגברות", אומרת  אורית רוזנבוים. "כל אחד מאיתנו נולד חסר אונים, וכדי לשרוד - היינו זקוקים לתרומה של אחרים. העמדה הבסיסית שלנו כלפי תרומה היא מאוד חיובית, כבר כתינוקות הבנו, שלתרום פירושו להיות חלק מחברת הגדולים, החזקים, העצמאיים. עכשיו, כאשר הילדים שלנו נמצאים איתנו בבית לאורך כל שעות היום - זו הזדמנות נפלאה להזכיר להם שהם באמת תורמים ומועילים".

"כל ילד רוצה להרגיש שייך למשפחה ולסביבתו הקרובה", מדגישה רווית רביב, "כל ילד רוצה להרגיש שהוא נחוץ, אחראי ובעל ערך שהוא יכול לעשות ולתרום למשפחתו, והילדים הצעירים משתוקקים לעזור לנו. בכל יום אנו שומעים אותם אומרים 'אני יכול לבד' או 'גם אני רוצה', 'תנו לי'.. והדרך הטובה ביותר להגביר את תחושת השייכות של הילדים היא באמצעות עשייה. בפועל, ילדים עושים כל הזמן: משתוללים, שופכים, הורסים, מכינים, אוספים, מתקנים, זורקים..הם בעשיה נצחית. תפקידנו להוביל אותם לעשיה ולתרומה חיובית ואפקטיבית, ומשם תחושת השייכות והערך העצמי והמשפחתי שלהם יגברו".

"חשוב להסביר להם ההבדל בין 'תורמים' ל'מועילים', מבהירה אורית. "תרומה היא כל דבר שאתן ללא תמורה. אבל לא כל תרומה היא בהכרח מועילה. ערימת עיתונים ישנה, לא תועיל למי שאין לו מה לעשות איתם. הסוד הוא לשקף לילדים, עד כמה הם לא רק תורמים - אלא גם מועילים. למשל: תודה רבה ששמרת על אחיך התינוק, בזמן הזה אני הספקתי לכבס את הווילונות. ממש עזרת לי".

לשמור על אווירה טובה, ולא להיכנס למריבות

לשמור על אווירה טובה, ולא להיכנס למריבותצילום: shutterstock

 

ובפועל, איך מחלקים את העבודה בין כולם?

גליה: "קודם כל זוכרים שהדבר החשוב ביותר הוא לא להיכנס למאבקי כוח. המטרה היא לשתף פעולה ולא להיכנס למריבה. מתחילים בשיחה קלילה של תיאום ציפיות שתיעשה ברגע של נחת. נאמר להם כי עלינו להכין את הבית ביחד לפסח, ונבקש שיגידו מה הם היו רוצים לעשות מתוך רשימת המשימות. 

נשאל מי מעדיף לסדר, למיין או לנקות, וביחד, בוחרים משימה קטנה המוגדרת היטב, לא 'תסדר את כל החדר שלך', אלא 'המשימה שלך היא, למיין ולנקות את המגירות של השולחן', זיכרו: משימות קטנות, מוגדרות ולא מאיימות".

"אפשר לתת לבכורים לחלק תפקידים לצעירים", אומרת רווית, "אפשר למיין משחקים, למיין בגדים, לנקות את הצעצועים, לזרוק בגדים מלוכלכים לכביסה, לנקות אבק ממשטחים קלים כמו: שולחן, כיסא, שידה". 

אורית: "אפשר להכין יחד עם הילדים, רשימה של דברים שנשמח שהם יעשו, ואפשר לערוך 'הגרלת מטלות'. לרשום על כל פתק מטלה, להכניס את כל הפתקים לתוך בקבוק, ולשלוף בכל פעם פתק אחר. אפשר גם להציע לבחור משימה מתוך כל הפתקים המונחים על השולחן. העיקרון הכי חשוב פה, זה להכניס משחקיות ובחירה, ולהזמין לשיתוף פעולה".

לרתום את כולם

לרתום את כולםצילום: shutterstock

 

רווית: "אחד הדברים שהאחריות מלמדת אותנו הוא - לדעת לפנות לעזרה כשאני לא יכול לבצע את המשימה. במידה והילד מתקשה ולא מצליח לעמוד בה, שאלו אותו אם הוא זקוק לעזרה, והציעו גם עזרה בתזכורות: 'רוצה שאתן לך סימן ותזכורת חצי שעה קודם, כדי שתוכל להתארגן ולהתכונן?'

אחד הערכים החשובים הנרכשים כשהילד לומד לתרום ולהועיל, הוא ערך האחריות. כשהילד לוקח על עצמו לבצע תפקיד כלשהו, יחד איתו מגיעה גם האחריות לביצוע. חשוב שנאמן אותם בלקיחת אחריות על התחייבויותיהם. ולכן חשוב לבדוק ולראות שהם מבצעים את המטלה ועומדים בה".

"התחילו להציע לעשות יחד. ילדים פחות רוצים לעשות לבד, אבל אפשר להתחיל מעשייה משותפת ואז למקד את הילד במדינה הספציפית שלו ולעודד אותו לעשות בכוחות עצמו", מוסיפה גליה.

 

"מתייחסים לרצון הטוב ולא מצפים לביצוע מושלם"

גליה: "כאשר אחד הילדים משתף פעולה, עלינו לעודד, להגיד מילה טובה, להוקיר תודה על העזרה, לדוגמה, 'תודה על שסידרת את המגירות, זה ממש עוזר, כיף שעושים דברים יחד'. מתייחסים לרצון הטוב, ולא מצפים לביצוע מושלם. חשוב שנימנע מביקורת, מלתקן או להראות מה לא עשו טוב, מילה טובה היא הדלק לשיתוף הפעולה הבא. כמו כן, חשוב מאוד לפרגן להם גם זמן בטלה, נכון שיש הרבה מה לעשות, אבל העזרה תגיע דווקא מהשעמום, כשתראו ילד משועמם תפנו אליו ותבקשו את עזרתו".

רווית: עודדו אותם על המאמץ ועל ההיענות. לא משנה מה התוצאה ואיך זה נראה בסוף. מה שחשוב זה שהם התחייבו – ועמדו בזה. אמרו להם שלא הייתם מצליחים בלעדיהם, כמה הם עוזרים בבית, ואיזה מזל שיש עכשיו כל כך הרבה זמן, כך שכולם יכולים להתפנות ולנקות יחד".

"הנמיכו ציפיות ותנו יותר עידוד, זה סוד הקסם. הביקורת משתקת, העידוד מניע לעשייה. וזיכרו שהדרך חשובה יותר מהתוצאה", מסכמת גליה.

 

 

 

חינוך ילדים בימי קורונה