איך הולך להיראות השבוע של הילדים שלכם? הולכים לגן, לבית הספר? לומדים בקבוצות קטנות? רק עד 13:00? חצי שבוע? עם המורה שלהם או עם מורה מחליפה? בקבוצות קטנות? עם החברים שלהם? בכיתת האם? מחליפים כיתה כל שעה? מה שבטוח זה, שלזה לא קוראים שיגרה.
כשמדברים על חזרה לשיגרה, מדברים על חזרה לנקודה בה הפסקנו, לחזור למה שהיה לפני ימי הקורונה, וכמו שזה נראה, אנחנו לא ממש חוזרים למה שהיה אלא למציאות חדשה. אז מה זה אומר לגבינו ההורים?
קודם כל, שאנחנו צריכים לתווך לילדים את המציאות החדשה, להסביר להם בדיוק לקראת מה הם הולכים, להכין אותם שזה הולך להיות שונה, להסביר בפרטי פרטים, עד כמה שאפשר, איך הולך להיראות היום החדש שלהם.
גם אנחנו נמצאים בחוסר ודאות, וההחלטות משתנות כל רגע, ובדיוק את זה חשוב להסביר לילדים. שכרגע, מקבלי ההחלטות חושבים איך לעשות את הטוב ביותר עבורנו, והדברים כל הזמן משתנים. גם לתווך חוסר ודאות זה להעלות את רמת הוודאות של הילד, ולתת לו תחושה שאנחנו שם עבורו ויחד איתו.
הסתגלות - נכון שזה לא ה-1 בספטמבר, ונראה לנו שנשאיר את הילד בגן או בבית ספר וניפרד ציק צ’אק כל אחד לענייניו, אבל מדובר במציאות חדשה, ובחזרה למסגרת אחרי פרק הזמן הארוך ביותר שהיה לילד עם הוריו ברצף, וסביר שהחזרה לא בהכרח תהיה קלה וזורמת.
אנחנו צריכים לקחת בחשבון ימי הסתגלות, לפנות זמן בבוקר להתארגנות שהילדים מזמן לא נדרשו לה בלחץ של זמן, לפנות זמן לפרידה, כן, גם אם נראה לנו שהילדים ממש שמחים לחזור למסגרת ברגע הפרידה סביר שזה לא יהיה קל.
פנו לזה זמן - תבואו לזה מוכנים ופנויים, לא ממהרים, דברו בדרך עם הילדים ותחליטו יחד, איך אתם הולכים להיפרד. ובבקשה, אל תבקשו מהקטנים שלא יבכו, אלא חשבו יחד עם הילד, מה יעזור לו להיפרד בקלות.
הסבירו - תסבירו את הרציונאל בתיווך המציאות, ובכלל, אחד הדברים החשובים שעוזרים לחבר למציאות הוא החיבור לרציונל. גם בדיווחים של התקשורת שפונה אל המבוגרים יש הסבר, רציונאלי. גם הילדים זקוקים לזה, וזה הזמן להסביר להם את הסיבה שלומדים בכיתות שונות, קטנות, מפוצלות או מדוע אין צהרון. מאחר וזה על מנת לשמור על הבריאות שלהם ושל המשפחות.
הסבירו על חשיבות שמירת המרחק, רחיצת הידיים, המסכות למי שצריך, והדריכו אותם מתוך הבנה של איך זה עובד, ואיך זה שומר עליהם. ילד שמבין את ההיגיון שבדבר, מחובר הרבה יותר, וסביר שישמע יותר לכללים מתוך חיבור פנימי ולא ינסה לעגל פינות.
עשו מקום לכל רגש שיצוף - הילדים הולכים להיות מוצפים, יום אחד שמחים ללכת למסגרת, ויום אחר בוכים שרוצים להישאר בבית, הקטנים יקנאו כנראה באחים הגדולים שנשארים בבית, ירצו ללמוד בקבוצות אחרות ועוד שלל אתגרים.
זה הזמן שלנו להמשיך (כפי שהיינו כל התקופה האחרונה) להיות מיכל ענק, לעשות מקום לכל רגש שיצוף ויעלה, לעשות מקום גם לרגשות לא נעימים, ולא לנסות להזיז אותם הצידה. לדבר עם הילד על הרגשות, לתת להם שם, מקום, ולהזכיר לילד שזו תקופה מאוד מבלבלת וזה לא קל, אבל בשביל זה יש לו אתכם.
עודדו את הילד על השיתוף - על כך שהוא מספר לכם איך הוא מרגיש, ותזכירו לו את הכוחות שלו, ושאתם זוכרים טוב טוב, שבסוף הוא מצליח להתרגל להכל. וגם אנחנו ההורים, בסוף מצליחים, מכילים, תומכים ומסתגלים בעצמנו למציאות המשתנה. בתקווה לימי שגרה נעימים ובריאים.
הכותבת: גליה אלכסנדר, מדריכת הורים, מורה במדרשה של מכון אדלר.
ביום רביעי הקרוב (6.5) בשעה 17:30, יתקיים כנס "יחסנו לאן?" של מכון אדלר, אשר ייתן מענה לנושאים שחשובים לכולנו: משפחה, זוגיות, חינוך ועבודה. מדובר בכנס הדיגיטל הגדול ביותר שהתקיים בנושאים אלו.