בדרך כלל, כבר כ - 40 שנה, בזמן כזה, שלושה ימים טרם פתיחת שנת הלימודים, יש פרפרים בבטן
והראש עובד ללא הפסקה, מחשבות על שנת לימודים הקרבה ובאה.
המחשבות בשלות לידי מעשה, וההכנה בעיצומה. ההתרגשות מעולם לא דלגה עלי, וכל שנה היתה בבחינת "והיו בעיניך כחדשים" הרי – הכל משתנה: המורה והמחנכת, התלמידות, לפעמים הנהלה, גיל הילדים בבית, חומר
הלימודים, הגישות החינוכיות, הנורמות המקובלות, המערכת, השיבוץ ועוד ועוד. למדתי לנשום עמוק, למלמל שוב תפילה חרישית לבורא עולם "היה נא מצליח דרכי", כשליחת ציבור לחנך בנות ישראל, להסתכל במראה ולומר באהבה "קדימה" למשימה החדשה.
השנה, הכל רגוע דואגת וחושבת על הילדים שלי, הנכדים שמתחילים מוסדות חינוך חדשים בצל הקורונה ומרחוק , בבחינת רואה ואינו נראה, עוקבת בקבוצת הווטסאפ של המורים על ההכנות לשנת הלימודים באולפנה.
מורים חדשים, קבלו כמה תובנות טיפים ממורה עם נסיון של 40 שנה.
לראות בטוב ירושלים
אנחנו נמצאים בהרבה סיטואציות מורכבות. יש לנסות לראות בעצמך ולהראות לאחרים את הצד החיובי. לא כבת יענה, שלא רוצה לראות בכלל אלא לנסות להרכיב משקפיים שרואות את המציאות – עם תקוה , חשיבה חיובית . להסתכל על המכלול - שטוב. כמובן לנסות לתקן את הפרט – אם הוא לא טוב.
אהבה
לאהוב את מקום העבודה, המקצוע שאתה מלמד ,את הצוות הסובב אותך ובעיקר את התלמידות. אי אפשר להקנות ערכים, וללמד תכנים אלא אם התלמיד מרגיש הזדהות של המורה עם החומר הנלמד או גישה חינוכית שאתה מנסה להקנות. לא פעם אמרו לי "המורה, מרגישים שאת אוהבת תנ"ך", ההרגשה משרה אמינות שהתלמיד יוכל לקבל ממך. אהבת התלמידות, לפעמים- יש מקרים שצריך לעבוד על זה.
בדרך כלל, קל לאהוב תלמידות. הרוב המוחלט הן ילדות טובות שרוצות ללמוד ונחמדות. תמיד יש בודדות המאתגרות - מכל מיני סיבות. לפני כעשרים שנה, לימדתי ילדה, שבאמת לא היתה נחמדה. תמיד כועסת, לא לומדת - מעצבנת. השתדלתי להכיל, כנראה ללא הצלחה גדולה. ביום הורים אמה של התלמידה, עובדת ניקיון חד הורית אמרה לי "תנסי לאהוב אותה- אז תצליחי ". ואכן, התאמצתי והתפללתי לראות בה טוב, אך לא לוותר על שום דבר עקרוני וחשוב. למדתי מהגברת הזאת - שיעור בחינוך.
ענוה
לדעת, שלא כל החכמה אצלי. להביע דעות ולעמוד על שלך, אך לדעת שיש אחרים שחושבים אחרת ולפעמים לוותר. לא מתוך כעס. ואם הוחלט ללכת לפי דעת האחרים בצורה של החלטת רוב, או אפילו החלטת הנהלה לא דמוקרטית לקבל בהבנה. (מן הסתם, מדובר על גישות חינוכיות שונות ולא החלטות שרירותיות).
השתדלות הגיונית
ליישם את המשנה "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". כמו בבית, המשימות לא נגמרות. לדעת את היכולות שלך. לעשות השתדלות אמיתית. לדעת שיש תקופות יותר עמוסות בשנה, ולתכנן היטב את הזמן ולסדר עדיפויות. (כמו שאנחנו מלמדות את התלמידות). תמיד לזכור שאתה רץ לריצה רחוקה, אי אפשר להגזים לאורך זמן. אפשר לכמה ימים לעשות מאמץ יתר. אבל ככלל, לכולנו יש משפחות ועניינים אחרים שצריכים להשקיע בהם.
מקצועיות
מורה צריך לדעת פי כמה מהחומר שהולך ללמד. צריך להשקיע בהעמקת הידע, ולא רק על דרכים מעניינות להעברת השיעור. תלמידים אוהבים לראות מורה בקיא. מותר לומר, אברר או לא יודע. אבל אי אפשר לומר זאת בכל שיעור.
עבודה משותפת, פרגון והכרת הטוב
לדעת לעבוד בצוות. לשתף, לחשוב ביחד. לשמוח לעזור למורה חברה או למערכת. העבודה כך נעימה, מקצועית וקלה יותר. ברור לי, שהדברים ידועים וברורים והן מן המפורסמות, אלא כשחוזרים עליהם – אולי מתחזקים.
מאחלת לכל המורים, הצלחה גדולה במשימת הקודש.
הדסה קפקא, מורה לתנ"ך ותושבע באולפנת בני עקיבא סגולה מעל ל30 שנה.