סגור

להוציא את הטוב מהזום

אני מאוד רוצה שתיעלם הקורונה ונחזור לחיי שלווה וקיטורים רגילים על מורים , בתי ספר והורים . אך כן, הייתי רוצה שהלמידה מרחוק תנותב ותשתלב בצורה נכונה בשגרה העתידית

מיכל כרמי
ל בתשרי התשפא
,
18 באוקטובר, 2020 10:50
למידה מרחוק

למידה מרחוקצילום: shutterstock

אכתוב היום משפט לא פופולארי ואני מקווה שלא תסקלו אותי: "אני אוהבת דברים רבים במציאות זו של הלמידה מרחוק בזמן הקורונה".

אתחיל בלהזכיר כמה תלונות היו לנו, ההורים, על הלמידה לפני הקורונה: " מקצועות מיותרים" " המורים לא רלוונטיים, לא מעודכנים", "חומר הלימודים חייב להתעדכן" "שיטות ההוראה חייבות להשתנות ", "המתבגר לא מעוניין לקום- קשה להתמודד איתו בבוקר"  ועוד. אני אישית כאמא לשבעה שנאתי את הבקרים עם הסנדוויצים, עם הלחץ לעבודה ולשילוח מהבית, את הטלפונים הנוזפים מהמורים . כמנחת הורים גם פגשתי הורים רבים שרבים עם המורים , עם הילדים שלא מעוניינים בלמידה (ובהם גם תלמידים טובים וממושמעים) , עם תלמידים שמפריעים בשיעור ועוד. כמורה היו לי הערות לתוכנית הלימודים , לבעיות המשמעת ועוד.

נכון, יש הרבה מה לשפר בלמידה מרחוק, המצב לא פשוט להורים, לתלמידים ולמורים אבל יש במצב הזה הזדמנות ענקית וחדשה שהגיעה לפתחנו ושאפשר לצאת ממנה חכמים הרבה יותר.

בפוסטים רבים בפייסבוק מתלוננים הורים ומורים על הלמידה (ולרוב גם בצדק) , אך אם תסתכלו בתגובות תמיד תראו תגובות רבות שמזדהות עם הקשיים אך מוסיפות "חוץ מהמורה הנפלא של הבן שלי" "יש גם מורים מדהימים כמו המחנכת של הקטנה שלי ועוד...".אז לפני שאומרים וכותבים מילים מעליבות או התייחסות מזלזלת לכל המערכת של הלמידה מרחוק – אני מבקשת להדגיש שיש באמת אנשים שהחינוך חשוב להם, שרואים את הילדים שמשתעממים בבית ומעוניינים לעזור ובאמת מצליחים להוציא לימונדה שטעימה גם מרחוק.  תודה לכם אנשי חינוך מדהימים!

אסור לנו לשכוח שהאדם הוא יצור סקרן, שאוהב ללמוד ולהתפתח וכן – גם הילדים שלנו כאלה (גם אם כרגע הם מראים לנו שלא מתוך דינמיקה בעייתית מולנו ) . האם אתם מצליחים לצייר לעצמיכם מצב שיימשך זמן רב ללא למידה, ללא מסגרת ? האם הילדים והנוער יעמדו בכך? האם אנחנו ההורים נרגיש שזה הדבר הנכון?

אני רוצה לסייג את דבריי: :

  • הורים לילדים קטנים שונים מהורים לגדולים: הצרכים שונים, ההתמודדויות והכוחות שמשקיעים בהם שונים והלמידה מרחוק לרוב לא מתאימה לילדים קטנים.  
  • הורים שילדיהם מתמצאים במחשב שונים מהורים שילדיהם לא מתמצאים.
  • הורים שעובדים מהבית שונים מהורים שעובדים בחוץ.
  • הורים שיש ביניהם לילדיהם דינמיקה טובה שונים מהורים שיש ביניהם לילדיהם דינמיקה בעייתית.
  • גם התנאים הפיזיים והטכנולוגיים בבית משפיעים על איכות ואופי הלמידה מרחוק.

יש עוד המון קטגוריות ולכל אחת מהן יש כמה אפשרויות התנהלות.

ודווקא מתוך המצב, האתגר, הקיטורים אני רוצה להאיר כמה נקודות למחשבה:

  • דווקא בקורונה יש לנו כהורים הזדמנות לשחרר ולאפשר לילדים ללמוד על "העולם" ותוצאותיו - מה קורה כשמפספסים שיעור, מה קורה כשנכנסים ומגישים מטלה בזמן- יש כאן הזדמנויות למציאות חדשה שכל ילד יכול לממש את "זכותו" וליצור לעצמו דמות חדשה וללמוד דרכה על יכולותיו, אתגריו ודרכי ההתמודדות שלו. 

    אחד הבנים שלי מאוד התקשה בלמידה לפני הקורונה. בתחילת הקורונה דאגתי לו עד שהבנתי שהדאגה לא תעזור (הרי גם בלמידה רגילה הוא לא היה מעוניין בעזרתי שהוצעה לו) . החלטתי לנצל את ההזדמנות ולשחרר- "מקסימום ישלים בגרויות אחרי התיכון או שלא יהיו לו, העיקר שהוא אהוב ונמצא עם המשפחה בבית". להפתעתי , הוא נכנס לשיעורים בזום,  משלים לבד דרך הזום מתמטיקה ואפילו מנסה לעלות הקבצה, הוא בנה לעצמו מערכת אימוני ספורט, קורא ספרים  -הוא ממש יצר לעצמו פרסונה חדשה. התפעלתי ושאלתי אותו :" האם הזום קל ועוזר לך?" והוא הפתיע אותי כשענה :" ממש לא. אני שונא את הזום. אבל גיליתי שכשאני בשיעור והמורה אומרת שיש מטלה להגיש אני פשוט כותב לי על מדבקה ומדביק על הארון. כשאני מסיים את המטלה אני מוריד את המדבקה." הוא רוצה ללמוד, הבין שרק הוא אחראי על חייו , למד מה קשה לו ושהוא יכול למצוא דרך להתמודד. יש הפתעות בקורונה.
     
  • כמורה בתיכון וכאמא למתבגרים (שלא תמיד מראים לי שהם חרוצים ) אני מכירה מקרוב את הפחד שהילדים שלנו לא ייצאו עם תעודת בגרות. רק מלכתוב ולקרוא את זה אני בטוחה שיש שמרגישים מחנק בגרון כמוני (ולא, זה לא מקורונה). כשהבכורה שלי הודיעה לי שהיא עוזבת את התיכון בכיתה יב' ואני ניסיתי ללמוד לנשום מחדש- הבנתי שהפחד הזה סתם מלחיץ ומנהל אותנו: כבר בכיתה א' אנחנו היסטריים שהילד לא ירכוש את הקריאה , בכיתה ג שיפספס חשבון ושילד בכיתה ה' שמפריע בשיעור כלשהוא בוודאות יהפוך למתבגר מרדן ומשתמט וכן הלאה..

    כבר שכחנו שאפשר להשלים, שלא קרה כלום אם הילד ימצא את היכולת שלו ללמוד בעצמו שכחנו שההווה של הילד לא מצביע בהכרח על עתידו ועל היכולת שלו להתפתח בכיוונים אחרים. יש הרבה תלמידי יסודי שבתיכון שינו את התלמידאות שלהם ויש כל כך הרבה מבוגרים מצליחים שהיו תלמידים גרועים. ולהיפך.

גם אותי בתחילת הקורונה עצבנו המורים של תלמידיי שהתקשרו, שלחו הודעות, וכמעט הפכו אותי למורה בבית וגם אני כמורה התקשיתי (ועדיין יש פדיחות) מתפעול  הלמידה מרחוק. כשהבנתי שהמציאות מקשה עליי: חשבתי עם עצמי והבנתי שבכל תקופה יש אתגרים ושהילדים בסך הכל בעלי כוחות מופלאים להסתגלות אז גם לזה הם יסתגלו.

הכרחתי את עצמי להירגע ולגבש את עמדתי ללמידה כרגע:

כמורה- הבנתי שעליי כרגע לעשות את הכי טוב שלי: שיעורים מושקעים ורלוונטיים לחיים שיורכבו גם ממפגש בזום אך גם ובעיקר ממהלך שיעור מוכן שניתן לתלמיד כבר בתחילת השיעור והוא יכול לעבור ולעשותו לבד ומצד שני הזמנה לתלמידים שמעוניינים בכך למפגש אישי ועזרה פרטנית.  החלטתי גם להתקשר לתלמידים לשוחח איתם מדי פעם על חייהם, כדי לתת להם אפשרות למבוגר משמעותי בחייהם אם יצטרכו ומצד שני הבנתי שגם כאן עליי להרפות ולתת להם זמן להתמודד עם המציאות החדשה.

כאמא ,הבנתי שמבחינתי הלמידה כרגע היא המלצה ושגם כאן אני צריכה לעשות את הכי טוב שלי ולתת להם הזדמנות ללמידה על עצמם! עזרתי לילדיי להבין איך נכנסים לאתר, איפה המערכת והסברתי לכולם שאני סומכת עליהם ושמה שיעשו יהיה רווח שלהם. וזהו! פתחתי לכל הילדים מייל והם יודעים להעביר מהפלאפון שלי את הקישורים והמערכות למייל שלהם. הם למדו להתנהל ולקחו אחריות על חלקם. למורה ששלחה לי הודעה שאצלם את מחברות ילדיי עניתי :" אני מעריכה מאוד את האכפתיות וההשקעה שלך , אני מאמינה שילדיי רוצים ללמוד ולהתקדם ושהם נכנסים לשיעור אך אני עמוסה ולא אקח את האחריות שלהם ואצלם את המחברות". לילדיי מכיתה ד' ומעלה אני בכלל לא מתערבת בלמידה ובטוחה שהם עושים את המקסימום שלהם (כמו שהם עושים זאת בתחומים אחרים בחייהם) . כמובן שכשאני בבית ופנויה אני בשמחה יכולה לנסות לעזור  אם הם מבקשים (בדרך כלל הם לא מבקשים כי הם גילו כבר מזמן ש "כשאת עוזרת לנו הציונים שלנו נמוכים יותר") . אני יכולה לספר לכם שהופתעתי מאוד כשהילדים שלי האישיים נכנסו לפעילות בית ספרית בזום ובעקבותיה נכנסו למטבח והכינו לבד לגמרי בצק ואפו חלות.

אני מאוד רוצה שתיעלם הקורונה ונחזור לחיי שלווה וקיטורים רגילים על מורים , בתי ספר והורים . אך כן, הייתי רוצה שהלמידה מרחוק תנותב ותשתלב בצורה נכונה בשגרה העתידית: בעיניי מספיקים שלושה ימים בבית הספר עם חברים וכיתה (עדיף כיתות קטנות יותר)  ושלושה ימים בבית בלמידת שיעורים משמעותיים (אפשר לתת בחירה או רוטציה בין המקצועות ) עם מתן האחריות לתלמיד (ולא להוריו) ויותר זמן עם המשפחה , האחים וההורים.

בהצלחה לכולנו ושנצא שפויים, חזקים, בריאים  ומלוכדים יותר מהמצב הזה.

 

 

לטורים קודמים

 

מיכל כרמי - אשת חינוך. מרצת העצמה למבוגרים ונוער, מנחת חוגי הורים, כותבת טורי חינוך ומנהלת דף הפייסבוק:" שפר באהבה-מיכל מיכל כרמי", מורה בתיכון ואמא לשבעה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

נתניהו מגיב לאלימות המפגינים: "מצפה מהמשטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם האחראים"

קרא עוד