בס"ד

שיא הרוחניות

נשתדל להתמקד בקצרה, בעז"ה, ברעיון העומד מאחורי שיא הרוחניות.

- ראשית צריך להבין מה הקשר בין שיא לרוחניות? כלומר אנחנו עם ישראל בניו של ה' ויש לנו עיסוקים רוחניים כמו תורה, מצוות ,תפילה, וישוב א"י. ממילא כל אחד שמתפלל או מקיים מצווה, הוא נמצא בשיא הרוחניות.

- שנית, עוד צריך להבין מה השתנה?

כשהיינו בפולין,גרמניה,תימן ,עיראק, שמענו על אורח חיים דתי ולא עסקנו יותר מדי בשיאים וברורים. אם כן, צריך להבין מה השתנה? מה יש כ"כ להתעסק בזה?

נתפלל וגמרנו, בלי בירורים ועיסוקים.

- ובכלל צריך להבין מדוע מה שהיה פעם כ"כ טבעי ופשוט נהיה היום כ"כ כבד ומסובך, פעמים שאפילו התפילה נהיית חסרת טעם- האם דבר זה מעיד על דרדור מהותי ביראת שמים, בחוסר במידות וחינוך, או אולי שמא התשובה לחידה קצת שונה!

בתור הקדמה,חייבים להבין שהאמת היא שהקמתה של מדינת ישראל והחזרה לארץ מחוללת שינוי מהותי בנפשות וממילא לכל היחס לערכי הקודש,כמו גם לערכי החול.

בגלות- היינו פרטים, איברים מדולדלים. כל מחשבותינו עסקו ביראת שמים הפרטית, בגן עדן שאני אקבל, בעולם הבא שאליו אני אבוא.

מושגים פרטיים, גם כשהם שיכים לקודש, הם מושגים שחיים אותם בצורה טבעית, ללא שום עמל רב, כי להיות פרטי זה פשוט.

אך מרגע שחזרנו בחסדי ה' למדינתנו- חזרנו להופיע בתור אומה בתור ציבור, בתור גוף שלם וממילא עכשיו שאיפתנו הם שאיפות כלליות, שאיפות הקשורות לתקון עולם במלכות שדי.אשר על-כן עזבנו את המושגים הפרטיים, זהו מזון מקולקל, רעוע שאינו משביע.

נשמתנו חפצה לחשוב על מושגים כלליים מלחמותינו שייכות לא רק לביטחון פרטי לאנשינו, אלא מלחמות על מה שעם ישראל עתיד לבשר לעולם...

וכך גם תורתנו- ענינה הוא להופיע בעולם מימד חדש, הסתכלות חדשה שהיא ורק היא תיתן לעולם ערך ומשמעות ותוציא אותו מהבוץ הטובעני בו הוא נמצא כרגע.

בוץ של ריקנות,שטחיות,חוסר מוסר,אגואיזם השולט בכל.

ממילא נבין בעז"ה:

שכמו שלסוס יש מזון מסוים שמוציא מהכוח אל הפועל את התכונות הסוסיות שלו, וכמו שלפרה יש אוכל מסוים שרק הוא מזין אותה,ומביא לה את תנובת החלב, כך אנחנו ,עם ישראל,עם קדוש יש לו מזון רוחני מסוים שעתיד להוציא אל הפועל את כל מה שטמון בנו בתור עם ה'.

כל מערכת התורה והמצוות שאליה אנו שייכים ,מגלה אותנו, מוציאה מאתנו את הכשרון המיוחד המוסרי של עם ישראל, נותנת ערך חדש לכל מחשבותינו, מעשינו מפעלינו.

- צריך לדעת בלי המזון הזה חיינו לא שונים מאוה"ע, ואף גרועים מהם, שהרי אם מעצם חזרתנו להיות אומה אין אנו אוכלים את המזון הכללי האידיאלי והטהור- אין לנו חיים.

- לכן תרי"ג מצוות יכולים להתקיים רק בארץ ישראל, כיוון שא"י היא דבר כללי, והמצוות הם מזון כללי.

- אמנם זה גופא המשבר כי בתוכנו אנחנו שייכים לכלל לאומה לגוי קדוש , אך בשכלנו איננו מבינים עדין את משמעות המעבר מגלות לגאולה.

לכן אנחנו מתנגדים וקשה לנו קצת עם קיום תורה ומצוות. אך בעצם, זהו מאבק בריא בין אדם בעל נשמה גדולה ,שרוצה לאכול מזון פרטי, ומי שמתנגד זה הגוף כולו ,האומה כולה- היא רעבה, המזון הפרטי אינו מזין אותה.

לא הנוער הוא הבעיה, לא איכות הקודש שבחניכים זו הבעיה,אלא להפך בנוער הישראלי מפכה מעין טהור, אך המזון עדין לא נקי, ולא מנופה דיו כדי שנוכל לאכול ולשבוע ממנו.

חז"ל כותבים לנו שאם אדם מבין ורוצה שעם ישראל יופיע בעולם בצורה הקדושה שלו והטובה לו ומבין שהתורה והמצוות הם המזון לכך, אז כל קיום מצווה ולימוד תורה , בין אם זה משהו קטן או גדול-עוזרים לעולם ועוזרים לקב"ה שיתגלה הערך הטוב של העולם.

זו אחריותנו!

זה הערך של כל מעשה ומצווה שאנו עושים מתוך הסתכלות כזאת.

ובנוסף-

3 פעמים ביום נשמתנו וגופינו עוצרים את זרימת החיים ומתפללים.

למה?

להופעת מגמתו של עם ישראל בעולם " ובנה ירושלים עירך", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" וגם "רפאנו ה' " ברך עלינו את השנה" , וכל התפילה היא כדי שתהיה שנה מבורכת ואנחנו נהיה בריאים כדי שנוכל להמשיך להופיע בעולם את מגמתנו המיוחדת.

התפילה היא עריגה שיותר נבין את הערך המיוחד שלנו בתור עם!

וכמו –כן עריגה שהערכים המיוחדים של עם ישראל יופיעו בעולם ויאירו אותו באותו אור שעליו דיברנו.

ההבנה של הדברים היא העיקר.השינוי אינו ברצינות של החניכים בשקט וכד'

השינוי יגיע מהבנת הגודל וממילא בעז"ה יוצרו שקט ורצינות...

זהו השיא! השיא הוא שהרוחניות= מושגי הקודש יובנו בצורה גדולה וממילא יפעלו בעולם ויאירו אותו עד שיזכה שאור חדש על ציון יאיר ויזכה כל העולם במהרה לאורו.

בהצלחה!!!!!

-