שו"ת עם הרב אבינר
שאלה: זה שאנחנו אומרים שהתקדמנו בעצם גורם לנו להתדרדר ולמעשה בשטח אנו רואים שהכל מלא שחיתות.
תשובה: זה לא נכון- זה לשון הרע על עם ישראל. זה שרואים כלפי מעלה- כלפי חוץ שיש הרבה שחיתות זה לא אומר שכל העם הוא כזה. רוב העם הוא טוב. צריך לראות את הטוב באנשים- אולי עשרים אנשים עשו שחיתות אבל יש מולם 50 אלף שלא עשו.
יש שתי דרכים להתקדם- הראשונה, לומר לבן אדם- אתה לא טוב, אתה מושחת- תעשה תשובה! השניה, לומר לבן אדם- אתה טוב, התקדמת פלאים, אני שבע רצון ממך-תמשיך ככה!
כשהיינו מושחתים באמת החכמים והנביאים דברו קשות. אבל כבר מאה שנה, מאתיים שנה אנחנו לא מושחתים לכן אמרו הנביאים "נחמו נחמו עמי ויאמר אלוקים כי מלאה צרה כי רצה עוונה..." ועכשיו כבר לא צריך לומר מושחתים- התקדמנו!
גם המדריך יכול לדבר כך אל החניכים שלו- אבל אנחנו צריכים לחשוב, מה אנחנו מעדיפים לשמוע, מה מזיז אותנו. במיוחד אם הוא יודע שזה שקר והוא לא מושחת.
לכן האמירה הכל מלא שחיתות לא נכונה- יש שחיתות אבל לא הכל מושחת. זה אנשים טובים ובינם יש מושחתים אבל זה לא הרוב- זה מיעוט זניח.
צריך לטפל ולהיות מודעים לזה אבל אי אפשר למרוח את זה על כולם.
המצב החברתי הוא טוב. אנשים אוהבים ועוזרים אחד לשני. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין אדם רעב, המדינה היחידה שאין אדם בלי מגורים. המדינה היחידה שאם יש אדם שהוא רעב יש גמ"חים שעוזרים. אנשים אוהבים אחד את השני. יש כאלה שלא אבל גם עבריינים הם לא רעים יש להם מצוקות פנימיות וזה מתפרץ החוצה באלימות. הם לא רעים.
לפעמים לראות את הנוער זה עושה שחור בעיניים, איך שהם נראים. אבל גם הם אנשים טובים. אנשים במצוקה. אבל זה עם טוב. זה העם הכי טוב בעולם. אמרו הפילסופים- אתה רוצה למדוד עם? למדוד מוסריות של עם? לך לשדה הקרב. בשדה הקרב הכל חופשי. מה עושים שאר צבאות העולם בשדה הקרב?
מתעללים,אונסים וכו' .חוץ מעם ישראל.רואים שזה עם טוב וזה לא בגלל שאנחנו מרמים או מטייחים,אנחנו מתגאים גאוות אמת על מה שאנחנו.
אומר הרב קוק במאמרו "נחמת ישראל" בספר מאמרי הרא"יה כל הדורות הרבנים צעקו ונזפו עם דמעות בעיניים אבל עכשיו נגמר,נגמרה הגלות.החטא כבר התכפר,נגמר החטא שבגללו גלינו,חזרנו.זרקו את התלמיד מהכיתה ובחוץ
צועקים בוז בוז,אבל גמרנו. הקב"ה לקח את התלמיד והחזיר אותו פנימה. הקב"ה התאהב בנו ואנחנו לא נלך בדרכי ה' ? ברור שהוא התאהב, הוא היה ברוגז אתנו 2000 שנה,עכשיו הוא כבר לא ברוגז.
שאלה: מה לעשות כדי לקדם את עצמנו לגאולה ?
תשובה: כל דבר טוב שעושים מקדם.כל מי שעולה לארץ-מקדם.כל מי שמיישב את הארץ.כל מי שהולך לצבא-מקדם.כל מי שמרבה אהבת ישראל-מקדם.כל מי שמחזק את המדע בארץ- את התעשייה,את הטכנולוגיה-מקדם.וגם אמא שמגדלת את הילדים שלה במסירות נפש-מקדמת.כל מי שעושה דבר טוב .יש דברים מיוחדים שזה בנין הארץ,אבל גם אדם חרדי שלא מבין את כל זה,הוא לא בעד בניין הארץ אבל הוא אדם טוב,עושה חסד-גם הוא מקדם.
זה לא משהו מסוים.כמו שילד יגיד,אני רוצה לגדול-מה לאכול ?
אני לא יודע מה לאכול-אתה צריך לאכול את הכול.אם לא תאכל ויטמין מסוים יחסר לך משהו.צריך הכל.
מה שעכשיו עוד על הפרק,מה שהתחדש,שלא עסקנו בו 2000 שנה זה בניין הארץ,המדינה לא מבטלת את שאר הדברים, אלא בנוסף להם.
האם יש איזה טריק,תחבולה לקדם את הגאולה ? ודאי שאין משהו כזה.
שאלה: מה זה למעשה שיא של שמחה ומה זה שונה מהמצב היום?
תשובה: במלחמת יום כיפור אנשים בחו"ל רוחם הייתה נכאה. החליטו בבנ"ע להוציא לקט עיתונים- ליקטו את כל הדברים הטובים שבכל העיתונים של השבוע וזה היה חמישים דפים. כעבור כמה שבועות זה נפסק כיוון שנגמר התקציב. כלומר- לא צריך לכתוב עיתון חדש צריך רק לקחת מהקיים את הטוב.
צריך להבחין בין תחום הפרט לתחום הכלל. מי שלא מבחין בזה הולך לגמרי לאיבוד. מי שנהרג לו חבר אם הוא לא עצוב הוא לא נורמלי.אבל אנחנו מדברים פה על האומה ומבחינת האומה זה חשבון אחר. האומה מתקדמת והיא נבנית ונפולים אנשים. ככה זה בכל אומה בעולם וככה זה גם באומה שלנו. גם במלחמת החשמונאים נהרגו אנשים וזה לא קשור אחד לשני- המשפחה עצובה זה לא חשבון כלל ישראלי. מי שמערבב את חשבונות הפרט בחשבון הכלל יוצא מבולבל לגמרי.
שאלה: בחוברת יש שיא וכל שיא הוא נושא בפני עצמו איך המדריך יכול להתחבר ולהתקשר להכל?
תשובה: החוברת מגוונת כדי שכל אחד ימצא דברים שמנגנים על כינור ליבו. לא יבואו בטענות שלא עברו על כל החוברת. כתוב הרבה כדי שכל אחד ימצא מה נוגע ללבו. כל אחד מדבר על מה שנוגע ללבו. מה שהוא מזדהה, מרגיש מתחבר.
שאלה: יש הרבה מושגים שקשורים לגאולה ואנחנו לא מבינים בזה כמעט כולם אז איך בכל זאת מעבירים בלי להבין במושגים? מה צריך לעשות בעתיד כדי להביא לגאולה?
תשובה:
בגלות חלמנו –
כל אחד חלם חלום אחד וכל החלומות לגיטימים כי באמת הקב"ה יכול לעשות איך שהוא רוצה. אחד חלם שפתאום יבוא משיח, אחד ישן עם בגדים, אחד קנה חליפה יקרה, אחד דאג שלכל המשפחה שלו תהיה מזוודה מוכנה.
כל זמן שהגאולה לא התחילה מותר לך לחלום מה שאתה רוצה, אבל ברגע שהגאולה מתחילה צריך לפתוח עיניים ולהפסיק לחלום ולראות מה זה. עד שזה התחיל היו אינסוף אפשרויות אל עכשיו זה התחיל ואנחנו רואים מה היה, הסברנו שהארץ צומחת. זה כתוב בנביאים ושיש קיבוץ גלויות זה כתוב בנביאים ושיש מדינה זה כתוב בנביאים ושיש מלחמות זה כתוב בנביאים ושהתורה חוזרת לישראל זה כתוב בנביאים. זה מה שאנחנו רואים. אנחנו רוצים לעשות משהו? תעשה בדברים האלה. תבנה את הארץ, תעשה קיבוץ גלויות, תחזק את המדינה, תחזק את הצבא, תחזק את התורה. אנחנו בדרך טובה. זה לא שאנחנו בדרך לא נכונה- התברברנו מאה עשרים שנה- לא, לא התברברנו. כל מה שעשינו עד עכשיו היה מעולה! אבל זה לא סוף הדרך צריך להמשיך באותו כיוון. הכיוון הוא טוב. הצלחנו. אבל צריך להמשיך. צריך לעשות בעתיד מה שעשינו עד עכשיו- כל מה עשינו היה נכון. אז אם הכל היה נכון למה אין גאולה שלימה? כי זה לוקח זמן. מה אני צריך לעשות כדי להיות רופא? ללמוד רפואה. הנה אני לומד רפואה כבר שלוש שנים ואני עדיין לא רופא. אז תלמד עוד שש שנים. אולי אני אלמד מתמטיקה? לא, לא! מה שאתה לומד זה טוב מאוד אבל זה לוקח זמן. צריך לפעמים סבלנות. אנחנו לא צריכים לחפש דברים אחרים. אף אחד לא מכיר דברים אחרים ולא צריך לחפש איזה הוקס פוקוס משהו אחר שלא עשינו עד עכשיו אף אחד לא חשב על זה. אף אחד לא חשב שיש משהו חדש שצריך לעושת. לא צריך להמציא דברים חדשים- מה שיש זה טוב אבל צריך להמשיך את זה, להוסיף באותו כיוון.
שאלה: גאולה שלמה-מה זה ?
תשובה: הכוונה שכל עם ישראל חזר בתשובה,יש שלום בארץ. מה שקשה להבין זה גאולה בדרך. האם יש פטנט להביא גאולה מהר? לא.האם יש דברים שעוד לא עשינו? לא.ובורא עולם כבר 120 שנה מדריך אותנו מה לעשות. אמנם זה הדרך הנכונה אבל הדרך היא גם ארוכה.אדם אומר- אנחנו הולכים בדרך כבר 3 שעות ולא הגענו,אולי הדרך לא נכונה? הדרך נכונה אבל תמדוד, זה 40 ק"מ.זה בסדר מה שאנחנו עושים.
שאלה: איך יודעים שהגאולה התחילה ?
תשובה: אנחנו לא בטוחים שהגאולה תבוא עוד מעט-אבל אנחנו בטוחים שהגאולה התחילה לפני 120 שנה.
שאלה: איך יודעים שלא יהיה עוד חורבן?
תשובה: הנביאים אומרים שאין חורבן אחרי הגאולה.
לפעמים למרות שניראה רע הרי שאנחנו טובים.פעם נפגשתי עם ראש השב"כ,דיברתי איתו ואמרתי לו אל תדאג יהיה בסדר.צריך רק להסתכל ולראות איזה כוח יש באומה,איזה הצלחות,איזה מוטיבציה(כמו לדוגמא במבצע חומת מגן) הרב צבי יהודה קוק אמר "איפה אנחנו בהתחלת הגאולה ? אמצע הגאולה? סוף הגאולה? תכלס אנחנו רק בהתחלה של ההתחלה.אבל אם אתה מדבר על כל האור,על הכשרון שיש בעם ישראל יש עכשיו כל מה שצריך כדי להביא את הגאולה עד הסוף.אבל בשביל זה צריך להכיר את עם ישראל לא עפ"י עיתונים,לא עפ"י יללנות,להכיר את עומק העומקים שבו, להכיר את מסירות הנפש של עם ישראל ,את המידות הטובות,ואת זה לא תמיד רואים.
פעם במילואים חייל ביקש שאני אלווה לו 10 לירות,אמרתי בסדר אני אלווה לך 10 לירות בשביל מה? והוא אומר-הפסדתי את כל כספי בקלפים הלילה.כמה הפסדת? שאלתי.300 לירות.אמרתי לו-אתה משוגע? אתה נשוי עם ילדים,אך אתה מפסיד 300 לירות? אז זה היה משכורת של חודש.והוא עונה לי,אל תדאג בבית אני מפסיד 500 לירות ליום.למחרת הוא בא אלי ואומר ,הרווחתי את כל כספי בחזרה בזכות 10 הלירות שלך.אלו 10 לירות קדושות.אמרתי לו תביא אותם.למחרת הוא אומר לי ,שוב הפסדתי את 300 לירות.עניתי לו טוב,טוב אין לי כוח לזה.אבל יום אחרי זה חיל נפל פצוע, והוא זחל תחת אש וחילץ אותו.אז הוא לא כל כך סמרטוט,לא כל כך סתם הבנאדם.צריך לדעת לדון אדם.
אדם יראה לעיניים,ה' יראה ללבב.ומי שמסתכל לא רק על פלוני אלמוני אלא על עם ישראל ,מה עשינו ב-120 שנה אחרונות,אז הוא מתפעל הוא נותן אמון בעם ישראל .אבל צריך להכיר את עם ישראל -זאת תשובה שכדי לתת אותה לא צריך להאמין בישעיהו הנביא,אלא רק צריך להכיר את עם ישראל .אומרים לנו שלעם ישראל אין מוטיבציה, נו וב"חומת מגן" לא הייתה מוטיבציה? איזה מוטיבציה עצומה! הגיעו אנשים מחו"ל, אנשים שלא גויסו.אנשים לחמו כדי להתגייס,רבו מי ייכנס ראשון.
אנחנו מאמינים בדברי הנביאים,אבל גם מי שחילוני יכול להגיע.
לכן הרב קוק אומר-עם ישראל יודע שלא יהיה חורבן עכשיו וגם אחרי זה .
יודעים,מכירים את זה.
שאלה: הנושא "בחזרה לעתיד"-מה הדרך שלנו עכשיו? איפה אנחנו בתור בנ"ע? האם זה הנושא הנכון לעכשיו? הרבה מחניכי התנועה באים מרקע מצוקתי-האם זה מה שהם זקוקים לו עכשיו?
תשובה: איך מקדמים את הגאולה הסברנו-כל מה שאנחנו עושים עד עכשיו זה מה שצריכים לעשות.אבל מתוך ידיעה שזה יביא את הגאולה.
החניכים שבמצוקה-זה כבר נושא אחר לגמרי.זה לא בעיית האומה אלא בעיית הפרט.צריך לדאוג לכלל וצריך לדאוג לפרט ושני הדברים חשובים.
חניך שנמצא במצוקה,זה לא מספיק שהוא ידע שהוא בגאולה,צריך לעזור לו, לעודד אותו, לתת לו תקווה ולתת לו אור.ראשית העזרה זה להקשיב לו.
כשמישהו מקשיב זה כבר עוזר, אבל זה לא תמיד מביא פתרונות.
צריך להקשיב וצריך להשתתף בצער,ואם אפשר לתת עצות,ואח"כ צריך לעודד
אבל זה לא כל כך קשור לנושא.
שאלה: מה המשימה שעומדת בראש הפרמידה בשנה הקרובה,בתהליך קידום עם ישראל?
תשובה: יש הרבה משימות.שתי המשימות העיקריות הן:
אחת-להרבות אהבה: בין החניכים, בין החניך להוריו, בין מדריכים לחניכים.
אמנם יש אהבה בעם ישראל אבל לא מספיק. צריך עוד הרבה מאוד אהבה בתוך העם.
משימה שניה-לחזק את האמונה: אמונה בה’ ,אמונה בדרכנו, אמונה בעם ישראל, אמונה בארץ ישראל.
ומזה מתפצלים המון תפקידים.
בצפייה לישועה יש שתי תחומים-צפייה מחשבתית וצפייה יוצרת.
הצפייה לישועה זה חיזוק באמונה ובמעשים.
שאלה: האם לדרך הזאת יש סוף,או שהעולם שואף לאין סוף?
תשובה: תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל" .
כלומר כשנגיע לעולם הבא נצטרך להתקדם ממנו לעולם הבא אחריו.
בכל עולם יש להתקדם לעולם הבא אחריו,עולם אחרי עולם.
פעם אמר לי חבר נמרץ שתמיד מארגן דברים: " אני במשבר נורא,
אני פוחד להגיע לעולם הבא. מה אני יעשה שם ?
"צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם,ונהנים מזיו השכינה" כמה אפשר
10 דקות,רבע שעה? אמרתי לו :"אל תדאג, גם שם יש מה לעשות הלאה."
הוא היה מעדיף להיות בגיהינום העיקר שיהיה מה לעשות, לא רוצה להימרח בעוה"ב. אחרי שאמרתי לו שגם בעולם הבא פועלים למען העולם שאחריו הסכים להגיע לעוה"ב .
שאלה: יש לי בסניף גם חניכים לא דתיים, ודווקא בשבט הרא"ה נבחר הנושא "שיא הרוחניות". הם קצת מנותקים. איך אפשר לחבר אותם לנושא הזה של גאולה?
תשובה: פעם אחת הגעתי לקבוצת נוער. ראיתי אותם ונעשה לי שחור בעיניים. אמרתי למרכז שאני לא יודע מה לומר לחברה האלה, תביא אחד עם גיטרה שידבר אל הלב. הוא אמר לי לחזור ולדבר איתם. דיברנו, שוחחנו שעתיים.
אח"כ שאל אותי המרכז אם הם פחות חכמים מאחרים? לא. אם הם שואלים שאלות כמו אחרים? כן. אם הם מבינים כמו אחרים? כן. אז אתה רואה- למה אתה שופט ככה אנשים?
גם שבט הרא"ה הזה ששום דבר לא מעניין אותו זה לא אומר שבפנים הוא לא עמוק יותר! יש להם שאלות וצריך למצוא מסילות ללבם. יש למדריך כ"כ הרבה דברים נפלאים לומר והחניכים לא רוצים להקשיב, לא נותנים לו לדבר? אז לומדים טכניקות. צריך להפתיע, ולומדים בהדרכה איך מפתיעים ואיך שואלים.
מה, כל שבוע? כן, כל שבוע להמציא משהו חדש. שמעתם מה היה בחדשות? מה לא? אתם יודעים מה קרה ליעקב? זה שפה ממול. וממצאים איזה משהו מעניין. אי אפשר כל עפולה אבל כדי להכניס לדברים צריך להפתיע ולעורר התעניינות ואח"כ אפשר לדבר דברים עמוקים וזה מעניין אותם, כן.
שאלה: אני רוצה לעורר את החברה שיתנדבו, חשבתי על לעשות שיחות אבל אני רוצה משהו שיעורר וגירום להם לרצות לעזור.
תשובה: אפשר סרטים. לצלם את מקום ההתנדבות. מה שרואים בעיניים מעורר הרבה יותר. כמה חסר, כמה רוצים, מה קורה שם. גם על המקום הספציפי שמתנדבים וגם בכללי. ואח"כ אפשר לדבר, להסביר ולהעמיק.
אנחנו לא חסידים כאלה של טלוויזיה אבל מינון כזה זה בסדר. גם שיחות וגם סרט. הסרט- זה מעורר, זה מרגש ואח"כ צריך לקבוע את זה בברור. החלטה. אחרת זה הולך עם הרוח.
נסיים עם ברכה, לא שיבוא משיח, הוא כבר מגיע, כבר הנה הוא בא. תצליחו בעבודת הקודש שלכם, עבודה גדולה.