צפייה סלקטיבית

השעה 8:00 בערב. מישהו צועק לחלל הסניף: "המשחק של מכבי והפועל בשידור ישיר בטלוויזיה!". בתוך רגע נותרו בסניף רק 3 בנים…על השפעתה של הטלוויזיה והצורך בצפיה ביקורתית.

חדשות כיפה 19/01/03 00:00 טז בשבט התשסג


מטרה :
1. שהחניכים יבינו שיש לטלוויזיה השפעה שלילית על חיינו.
2. שהחניכים יראו את הצורך בצפייה ביקורתית.

שלבים
:
מה אני עושה היום
"זמן הטלוויזיה"
על קצה הלשון
סיכום

אמצעים :
- שלטים
- מקרים כתובים לחניכים
- פתקים ב – 3 צבעים או קערות אבנים/מסטיקים

**********************

שלב א' - מה אני עושה היום? :

תלה שלטים על קירות החדר. בכל שלט כתובה מטלה שעל החניך לבצע ביום שני אחרי הצהריים, ישנם דברים דחופים יותר ודחופים פחות, להספיק הכל זה מבצע בלתי אפשרי, לכן צריך להתחיל לבחור: אילו מבין המטלות יבוצעו ואלו ידחו.

על כל שלט יהיה כתוב מספר ויהיו מחוברים אליו זנבות ממוספרים [כמו מודעה 'מוכרים' בתחנת אוטובוס].

1. להכין שיעורי בית.
2. לשלוח מכתב חשוב (הדואר פתוח בין 7:00 - 4:00).
3. בין 5:00 - 4:00 "היפים והאמיצים".
4. חוג ציור בין 5:30 - 4:30.
5. להחליף ספר בספריה (שעות פתיחה 5:00 - 4:00).
6. 6:30 - 5:30 "גלגל המזל"
7. ללמוד להכתבה באנגלית.
8. להביא לאמא את התרופות שביקשה, המרפאה פתוחה בין 7:00 - 5:00.
9. לצפות בסרט מרתק בוידאו, (מחר מועד החזרת הקלטת).
10. בייבי סיטר אצל משפחת לוי מ - 8:30 - 6:30.

תוך חצי דקה (או יותר) מהרגע שהמדריך מחליט, כל החניכים צריכים לרוץ בין השלטים ולקחת פתקים, החל מהמטלה החשובה ביותר עד לחשובה פחות.
חשוב להקפיד שהזמן יהיה קצר ושהחניכים ישמעו לסיום, כדי שהם לא יספיקו לקחת מכל הפתקים.
לאחר הריצה יספר כל חניך מאילו שלטים לקח פתקים, ומדוע בחר במשימות אלה דווקא.

שאלו את החניכים: מה ההבדל בין המטלות השונות?
לפי מה בחרתם את המטלות שלקחתם?

* זמן הטלוויזיה :

הצג לחניכים את ארבעת המקרים:

מקרה ראשון
הקיץ אחי נסע למחנה בפעם הראשונה. כשחזר דיווח לי בקצרה:
יום ראשון - איזה כיף! בלילה גם צבענו את כל המדריכים.
יום שני - לקראת הצהרים גיליתי שכל האוכל נשפך לי מהקופסא, ושבכלל אין לי כוח לשחק, ושהלכלוך זה לא התענוג הכי גדול ושסתם כך משעמם.
יום שלישי - בוקר. אני מתפלל להגיע הביתה כמה שיותר מהר, להתקלח, להחליף בגדים, ולישון לישון לישון במיטה שלי!
כששאלתי אותו למה הכי הכי התגעגע הוא ענה "למיטה . . . לא . . . ל. . . לאמבט . . . לטלוויזיה!

מקרה שני
יום שני. שבוע לפני שבת הארגון. 20 בנים בקושי באים לעזור. 5 בקיוסק, אוכלים מלאווח. 5 מדברים בצד, 2 מכינים אופרטה, ו - 8 מנקים בסניף.
השעה 8:00 בערב. מישהו צועק לחלל הסניף: "המשחק של מכבי והפועל בשידור ישיר בטלוויזיה!".
בתוך רגע נותרו בסניף רק 3 בנים.

מקרה שלישי
מוצאי שבת בסניף. שאלה שגרתית נזרקת "תגידי, נפגשים הערב?",
ואחריה תשובה שגרתית: "מה?! השתגעת?! יש במוצ"ש, משפחת קוסבי! (או כל תוכנית טלוויזיה פופולרית)

מקרה רביעי
פעולה בסניף באמצע השבוע -
חניכה א': "יום רביעי, 5:30 יש משמר המפרץ"
מדריכה: "אז פעם אחת לא תראי".
חניכה ב': "אוף מירי, למה תמיד בימים כאלה?"
מדריכה: "כמה פעמים יש בכלל פעולת אמצע שבוע? טלוויזיה יש בכל יום"
חניכה ג': "כן אבל לא משמר המפרץ".


לאחר הצגת המקרים, אמור לחניכים שעליהם להחליט לגבי כל מקרה -
עד כמה הוא אמיתי ולקוח מהמציאות: קורה לעתים קרובות ?!
בקושי קורה ?!
אף פעם לא קורה ?!
ניתן לעשות זאת בשתי דרכים:

אפשרות אחת:
חלק לכל חניך פתקים בשלושה צבעים [ניתן לקחת פתקים שרושמים עליהם בד"כ הודעות טלפוניות]
כל צבע מייצג תגובה אחת : קורה לעתים קרובות/ בקושי קורה/ אף פעם לא קורה.
לאחר שמציגים כל נושא, כל חניך צריך להניח במרכז, פתק לפי הצבע שמעיד על מידת האמיתיות של מקרה.
לגבי כל מקרה: בודקים איזה צבע הכי בולט, כלומר - עד כמה הוא שכיח.

אפשרות שניה:
העמד במרכז שלוש קערות. על כל קערה רשום מבחוץ תגובה:
קורה לעתים קרובות/ בקושי. . . וכו'.
כל חניך מקבל ארבע אבנים/ מסטיקים/ גרעינים וכו'.
לאחר כל מקרה בקש מכל חניך להניח את האבן/ המסטיק... וכו'.
בתוך הקערה שנראית לו המייצגת ביותר, כל אחד מהמקרים.

נוכל לראות, שהמקרים הללו מוכרים לכולנו. הצפייה בטלוויזיה ממלאת שעות רבות בסדר יומנו ומעסיקה אותנו במחשבתנו.


שלב ב' - על קצה הלשון :

למדריך - הגד לחניכים התחלה של משפט, החניכים בסבב צריכים להשלים אותו.
3 - 4 הצעות לכל משפט, אומרים מה ש"עולה על הלשון" בלי חשיבה.
** אם.... ** הוא ....
** דע.... ** כל מי....
** אל.... ** ארבע ....
** עשרה ....
(הערה: כל המילים מהוות התחלה של פתגמים מפרקי אבות, וכן של שירים מוכרים.
במה נזכרו החניכים שלנו?)

אפשרות נוספת: להציג בפני החניכים תמונות של אנשים מפורסמים מן התקשורת , וכן של תמונות של רבנים. החניכים צריכים, תוך זמן מוגבל, לזהות כמה שיותר שמות של אנשים.

שלב ג' - ערוך דיון:


1.איך וממה האסוציאציות שלנו נבנות?
האסוציאציות הן המחשבה האוטומטית שלנו שנעשית בלי שליטה כמעט, הן מראות פעמים רבות איפה ה"ראש" שלנו, במה אנחנו עסוקים, וממה אנו מושפעים.

2.ממה מושפעות מרבית האסוציאציות?
לפי מה אנחנו קובעים את סדר יומנו: האם מדברים בעלי ערך שלמדנו?
האם מהתכנים החשובים שלנו, מתורת - ישראל? מאנשי - תורה?
או שמא. . .: מאמצעי התקשורת, מהפרסומות (שעושות לנו שטיפת מוח) ,מהתמונות שמדברות אלינו ותופסות אותנו בכל החושים ומחדירות לנו הרבה מושגים מתרבות המערב , אבל מעט ערכים?


שלב ד' - סיכום :

בצפייה בטלוויזיה אנחנו משקיעים זמן רב.
הטלוויזיה משפיעה על כל מערך חיינו, על המושגים והלך החשיבה שבהם אנו משתמשים.
לכן, עלינו להקפיד: כמה שעות אנו צופים ביום, ולברור היטב - מה אנחנו רואים!


תקשורת

כאלה חיים שעשיתי היום אחר הצהרים
לא עשיתי אולי שנתיים:
לקחו אותי לעיר, לרחוב החנויות,
קנו לי שם כדור ושתי מכוניות.
הלכנו גם לסרט עם צ'יפס בתוך שקית,
ובמסעדה אחרת - גלידה ענקית.
ספרתי אוטובוסים בכל התחנות,
ראיתי אנשים ואלף חלונות.
זללתי, קנו לי, הלכתי, ראיתי,
חיים שכאלה כבר מזמן לא עשיתי.
חזרנו בערב, עייפים אך - מאושרים,
אבל הפסדנו בטלוויזיה סרטים מצוירים....
( יהודה אטלס)