פעולה מס' 21

"סיכום"!

רקע:

אז מיהו הישראלי? ממה הוא מורכב?

מצאנו 3 כוחות – האם הם סותרים אחד את השני? האם כל אחד צריך באמת להתמקד רק במחנה אחד או שמא השלמות תבוא כשכל אחד יראה את כל הכוחות יחד?

נסכים לנושא על דברנו וליבנו ביחידות הקודמות. נביא כאן חלק מהמאמר של הרב גרום על "חינוך לערכים":

חלוקות הדעות מהו סדר הקדימויות בין הערכים השונים – מי בראש: דמוקרטיה או ציונות? נאמנות למסורת או פלורליזם? ערכים חברתיים או ערכים אישיים? חינוך למעורבות חברתית או חינוך למצוינות אישית?… על כך מתנהלת מלחמת עולם בין אנשי הרוח. כל אחד, בהתאם להשקפת עולמו, מדרג את הערכים לפי חשיבותם, ומנסה לקדם את מעמדם של אלו העומדים בראש התור.

למרות יתרונה הבולט של שיטת השיווק של הערכים, המתמקדת בערך אחד אשר נבחר על פי סולם עדיפויות אידיאולוגי, מחייבים פגמיה המרובים לאמץ שיטה אחרת, והיא שיטת חינוך ערכית כוללת. כלומר, לחנך לכל הערכים, ללא יוצא מן הכלל! לחנך לכל הערכים יחד, בבת אחת, מתוך פריסה מאוד רחבה. הכל, בכל, מכל, כל!

האם הצעה זו היא סיסמה בלבד או רעיון בר ביצוע? הניתן להעלות על הדעת שקיימת אפשרות לחנך לכל הערכים בבת אחת? האין זה בחינת "תפסת מרובה – לא תפסת"?

לפני שנשיב לשאלה זו, נבהיר תחילה מה כלול בכוליות הערכית. נעזר בעיקרון אחד המופיע מספר פעמים בכתבי הראי"ה קוק זצ"ל: השלמות הערכית ( הרב קוק מכנה אותה בכינוי "הקודש העליון") כוללת שלושה ממדים: הערכיים הדתיים, הערכים הלאומיים, והערכים הכלל אנושיים (= ערכים הומניים).במקורם העליון, בשורשם, שלושת המימדים הם מאוחדים, אבל בפועל, בתולדות האנושות ובתולדות עם ישראל, הם מופיעים לעיתים מפוצלים ומנותקים.

למדנו, שהשלמות הערכית בנוייה משילובם של שלושה מימדים ערכיים: א. הערכים הדתיים, העוסקים ביחסים בין האדם לבוראו ובחוויה הדתית, כגון: לימוד תורה ותפילה, אהבת ה' ומצוות, תשובה ואמונה. ב. הערכים הלאומיים המבססים את האומה ודואגים להתפתחותה, כגון ציונות, אהבת המולדת, חלוציות, הטמעת השפה העברית, התנדבות לטובת המדינה, התיישבות (יישובי ספר, גליל ונגב, יש"ע וגולן), המוטיבציה לשרת בצבא, וכדו'. ג. הערכים האוניברסליים (=ערכים הומניים), כגון: דמוקרטיה וסובלנות, חופש דעות וזכויות הפרט, מוסר והשכלה, צמצום פערים.

רשימה זו היא מידגמית. הרשימה המלאה ארוכה פי כמה. מובן מאילו שאי אפשר לחנך לכל הערכים הכלולים אפילו במימד אחד. זהו מבצע שאין יצור אנושי המסוגל להתמודד אתו. על אחת כמה וכמה שלא ניתן להקיף את כל הערכים הכלולים בשלושת המימדים יחד.

אמנם אין אפשרות לחנך לכל הערכים, אבל יש אפשרות ואף חובה ממדרגה ראשונה לחנך לגישה כוללת, המכירה בחשיבותו של השילוב בין ערכי הדת, ערכי הלאום, והערכים הכלל אנושיים. הוי אומר, בצד החינוך לערכים נבחרים – ציונות או דמוקרטיה, ירושלים או פיתוח מדעי, סובלנות או חלוציות – עלינו להחדיר לתודעה הציבורית שאין שלמות ערכית אלא בשילובם של שלושת המימדים הערכיים – הדתיים, הלאמיים, וההומאניים.

החברה הישראלית בנויה מגושים אידיאולוגים גדולים המתגוששים בהתמדה: הגוש הימני, הגוש השמאלי, הגוש הדתי. אין כל קושי להבחין בגושים האלו את חסידיהם של הערכים הלאומים (=הגוש הימני), של הערכים ההומניים והאוניברסליים (הגוש השמאלי), של הערכים הדתיים(=הגוש הדתי).

הקיטוב האידיאולוגי בין המחנות מסכן את הלכידות החברתית. כל מחנה על סל ערכיו מסתגר בעולמו הפנימי ומפתח קודים תרבותיים עצמאיים. זהו מתכון להתפוררות לאומית. אמנם בטוחים אנו בנצח ישראל, באינטואיציה הבריאה של עם ישראל שלא יתן לאחווה הלאומית לגווע, מאמינים אנו בחוזקו של הדבק המחבר בין פלגי האומה, אבל אין כל הכרח מצדנו להעמיד אותם בניסיון. מומלץ להקטין את הקיטוב האידיאולוגי ולבנות גשרים בין המחנות השונים.

כיום, הקיטוב האידיאולוגי מכרסם בנו מפני שכל מחנה התחנך לדגול במימד ערכי בודד – אלו בערכים דתיים, אלו בערכי הלאום ואלו בערכים כלל אנושיים. אין שפה ערכית משותפת ואין נקודות מפגש ערכיות: איש אינו בערכי זולתו.

על כן נחוץ לחנך לגישה ערכית כוללת. היא נחוצה לא רק לשם השגת שלמות אישית או על מנת להבטיח את הרציפות החברתית. החינוך לשילוב בין המימדים הערכיים השונים המרכיבים את החברה הישראלית, ויעמיק את תחושת השייכות ביניהם. ערכי הזולת לא יהיו זרים ומנוכרים, ועל כן גם הזולת עצמו לא יהיה זר ומנוכר.

אם כן הזהות הישראלית השאלה השלמה של כל אחד מאתנו מורכבת מ 3-מעגלים

אנושות –עולם

עם ישראל

אני

ורק חיבור של שלושת המעגלים הללו והפנייתם לעשיית רצון ה' בעולם, מתוך הבנת מגמת שליחותו של עם ישראל - להיות כממלכת כוהנים וגוי קדוש היא זה

שבונה את זהותנו הישראלית השלמה.