מתוך רצון לחשוף את הסטודנטים לנקודת מבט נוספת ואישית על השואה וכדי לחזק את מורשת הזיכרון, ארגנה אגודת הסטודנטים במסלול הבנים במכללת "שאנן" הדתית האקדמית לחינוך בקריית שמואל בחיפה התכנסות בערב יום השואה. הסטודנטים שמעו את איש העדות, אהרן אופן בן ה- 94, ניצול מחנה ריכוז פלשוב בפולין שלאחר המלחמה שבשנת 1946 עלה לישראל והשתתף בבניית המדינה והקים משפחה לתפארת. אהרן ריגש בסיפורו, בחדות ובזכירת הפרטים הקטנים, וביכולת להתגבר ולהמשיך הלאה גם בנקודות הקשות ביותר בחייו.
תוך המפגש, בצורה ספונטנית, הוציא אהרן טלפון והשמיע שיר שמלווה אותו מאז ההצלה. הסטודנטים והמרצים הצטרפו בזמזום שקט. התחושה הייתה שמתוך הניגון השקט, מתמלא האולם בעוצמות של זיכרון שלעולם לא יישכח לצד כוח המאפשר תקומה חדשה מתוך אמונה גדולה. בסיום המפגש, הגיש יו"ר אגודת הסטודנטים אבינועם מסיקה, מתוך הכרת הטוב גדולה, תעודת "זיכרון בסלון" לאהרן ואיחל לו בשם המכללה ובשם כל הסטודנטים, בריאות ואריכות ימים עד 120.
בנוסף, במסגרת מסלול הבנות במכללה שמעו הסטודנטיות עדות מרגשת ומרתקת מפי איש העדות ראובן קמפניינו, שהוא אגב גם אביה של ד"ר עדה גבל שמרצה במכללה. ראובן, ניצול מהעיר פירנצה שבאיטליה הוא בן לניצולת שואה, חולדה קמפניינו לבית קאסוטו שהעידה במשפט אייכמן בירושלים כנציגת יהדות איטליה. קמפניינו עסקה בהוראה והחזיקה בתואר דוקטור למתמטיקה ועם פלישת הגרמנים לעירה, נלקחו ממנה בעלה, אחיה וגיסתה. חולדה נותרה עם שני ילדיה ושלושת ילדיו של אחיה.
ראובן תאר את התלאות שעברה אימו כאשר הדבר שהנחה והכריח אותה להישאר בחיים, היה הרצון העז להחזיר לידיה את חמשת הילדים, אותם החביאה ומסרה במקומות שונים. בתום המלחמה הצליחה להחזיר לידיה חולדה, לעיתים בקושי רב, את הילדים שניצלו ועלתה עימם ארצה.
את דבריו ליווה ראובן במצגת מרגשת, עם תמונות נדירות של המשפחה לפני המלחמה. ראובן פתח בפסוק: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" מספר ישעיהו. פסוק זה מלווה את המשפחה המורחבת מאז ועד היום.
בתו של ראובן, ד"ר עדה גבל, המשמשת כאמור כמרצה במכללה הקריאה בדברי הפתיחה לקראת השיחה את חזון העצמות היבשות מספר יחזקאל, וציינה כי בכל דור ודור נערמות ערמות של עצמות חדשות ובכל דור ודור שולח הקב"ה את שליחיו שיפיחו רוח בעצמות היבשות – ומקים את עם ישראל חזרה.
בסיום דבריו הגישה יו"ר אגודת הסטודנטים, מוריה טל, תעודת הוקרה לראובן והקהל נעמד על רגליו לאות הערכה.
נשיא המכללה, פרופ' יחיאל פריש מציין כי "הולך ואוזל הזמן שבו נוכל לשמוע על סיפורי השואה מצד הניצולים עצמם הנמנים לצערנו עם דור הולך ונעלם. מעבר להרצאות על ידי אנשי העדות, המכללה מפעילה מערכת שלמה של פעילויות ופרויקטים בנושא השואה דוגמת איסוף עדויות מניצולים, ביקור ניצולים בבתיהם ועריכת תערוכות ופרויקטים בראי השואה ועוד. בנוסף המכללה מקיימת תכנית קוהרנטית לאורך כל שנות ההוראה, תוך סיורים במכוני שואה שונים ולימוד ורכישת כלים פדגוגיים להוראת השואה בהתאמה לגילאים השונים".