מגע אנושי

העולם שלנו נהיה מאוד מכני, מדברים בפלאפון במקום להיפגש, צ'אט במקום חברים, מזמינים אוכל מהסופר בחיוג אחד, מה קרה לאנושיות שלנו? בעולם של היום לכל דבר יש מכשיר, לכל פעולה יש כפתור. מצד אחד, זה עושה את החיים הרבה יותר פשוטים. מצד שני, אנשים הולכים ונעשים בודדים...

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 25/03/03 00:00 כא באדר ב'


פעולה מס' 5:


מגע אנושי


מבוא:


העולם שלנו נהיה מאוד מכני, מדברים בפלאפון במקום להיפגש, צ'אט במקום חברים, מזמינים אוכל מהסופר בחיוג אחד, מה קרה לאנושיות שלנו?


בעולם של היום לכל דבר יש מכשיר, לכל פעולה יש כפתור.


מצד אחד, זה עושה את החיים הרבה יותר פשוטים. מצד שני, אנשים הולכים ונעשים בודדים...


דווקא בעולם שלנו, שבו כל העולם הפך לכפר גלובאלי – ואפשר תוך שניות לפטפט עם כל אחד בכל מקום בעולם, דווקא עכשיו יש גם תנועה של הסתגרות, התכנסות אנשים בעצמם. תרבות הפנאי הולכת ונעשית רחבה מבחינת ההיקף ומצומצמת מבחינת החברה. יותר פעילות של כל אחד לעצמו: טלוויזיה ? בחדר שלי, אינטרנט ? במחשב, סרטים ? באולם הקולנוע הפרטי, שדורשים פחות התערות חברתית.


בפעולה זו נעמוד על החשיבות של הקשר הבין אישי בעולם המנוכר כיום וצריך להבין שאין אף מכונה או חפץ שיכולים לענות על הצורך הזה.


מטרות:


1. לבחון יחד עם החניכים מי הם חבריהם ולפי מה הם בוחרים אותם.


2. להעביר לחניכים שמכונות לא פותרות בעיה של בדידות ואין תחליף לחבר


אמיתי.


מיועד ל:


מעלות- הרא"ה



מהלך:


שלב א':


מפזרים היגדים בחדר (נספח א'). כל חניך מקבל 5 פתקים וצריך להשלים את ההיגד ולשים את הפתק ליד ההיגד המתאים.


מקריאים מה שהחניכים כתבו ומרכזים הכל בגיליון אחד.


שלב ב'':


(דורש אומץ אבל זה שווה). מורידים נעל - כן, כן, נעל! (אפשר גם פלאפון, עט וכדומה). מציגים אותה לכולם: "תכירו זאת מוצי היא החברה הכי טובה שלי, אנחנו ביחד כבר כמעט שנה. אנחנו עושים הכל ביחד (לפרט – הולכים לבי"ס,


מדברים וכו'...) אם היא חולה אני דואג לה ומטפל בה. בלילה היא ישנה ליד המיטה שלי ושומרת עלי וכו' וכו' וכו'...


מה לא בסדר? למה אתם מסתכלים עלי כאילו נחתתי מהמאדים? היא עונה על כל הק