פעולה מספר 16 :
כל הזמן...
פעולה לחבריא ב' על חשיבות ההתמדה בעשיה.
מבוא:
צריך להתמלא בתורה כדי שהאידיאלים יפעמו בנו עוד שנים רבות כך סיכמנו את הפעולה הקודמת. אולם התהליכים קורים במקביל גם לומדים וגם עושים למען העם, ולא פעם חולף בנו הרצון "גם אני רוצה להיות גיבור", כזה מפורסם שעושה מעשים של גיבורים, בפועל אנו חיים במציאות שגרתית וכל מה שמזדמן עבורנו זה לחנוך ילד, לעזור למשפחה נזקקת, מעשים יומיומיים (שלא לומר אפורים, שתהילה רחוקה מהם). בפעולה זו נבדוק מהו ערכם של מעשים יומיומיים אלו לעומת מעשי הגבורה ההרואים- אם נשים את שניהם על כף המאזניים מי יכריע?! בואו נבדוק!
מטרת הפעולה:
החניך יבין ויפנים שהדבר הכי משמעותי בעשייה הוא ההתמדה.
מהלך הפעולה:
שלב א'- דמות ייצוגית
המדריך יבחר 4 חניכים מתנדבים. המדריך יחלק לכל חניך כרטיס המתאר דמות (נספח מספר 1).
על כל אחד מארבעת המתנדבים להציג בתורו לשאר חברי השבט את הדמות שאותה הוא מייצג.
המדריך יניח ליד כל אחד מארבעת החניכים 3 כוסות חד- פעמיות על המדריך למספר מראש כל כוס (1,2,3).
המדריך יחלק לכל חניך 3 סוכריות.
המדריך יספר לחניכים כי ישנה התלבטות מי מבין הדמויות הנ"ל תדליק ביום העצמאות הקרוב את המשואה בטקס המרכזי. על החניכים לבחור דמות אחת מבין הארבעה שלדעתם ראויה וצריכה להדליק את המשואה.
על כל חניך להכניס סוכרייה לכוס מספר אחת העומדת ליד הדמות בה בחר.
המדריך יבקש מכל חניך לבחור באחת הדמויות, שהיה מסכים להפקיד בידיה את תפקיד החינוך של בנו.
על כל חניך להכניס סוכרייה לכוס מספר שתיים העומדת ליד הדמות בה בחר.
המדריך יספר לחניכים שעליהם לצאת לדרך רחוקה, ואין באפשרותם לדעת מתי יחזרו.
המדריך ישאל את החניכים איזה מארבעת הדמויות מייצגת תכונה שיכולה לעזור בדרך.
על כל חניך להכניס סוכרייה לכוס מספר שלוש העומדת ליד הדמות בה בחר.
שלב ב'- קול ברמה נשמע...
המדריך יחלק לכל חניך את המדרש (נספח מספר 2), המדריך יקרא את המדרש ביחד עם החניכים. לאחר קריאת המדרש המדריך יעלה לדיון את הנקודות הבאות:
מה המשותף בין ארבעת הדמויות בשלב הקודם של הפעולה לבין המדרש?!
לאיזה משלושת המקרים בשלב הקודם דומה המדרש?!
מה אנו יכולים ללמוד מכך שהקב"ה קיבל את בקשתה של רחל?!
מה ייחודו של מעשה רחל לעומת שאר המעשים?!
מדריך יקר שים לב לקשר ההדוק בין המדרש לבין ארבעת הדמויות שבשלב הקודם:
אברהם- מוכן להקריב את בנו למען רעיון (כמו אבי).
יצחק- מוכן להקריב את עצמו למען רעיון (כמו צחי).
יעקב-מגן על משפחתו גם במצב ייאוש (כמו קובי).
רחל- מוכנה לחלוק את יעקב עם לאה אחותה בשביל שלא תתבייש (כמו חלי).
סיכום:
בפעולה זו ניסנו להבין ביחד מדוע הקב"ה נענה דווקא לרחל, והמחשנו זאת בעזרת הדמויות (בשלב הראשון של הפעולה).
אנו צריכים לזכור ולהבין כי גם מעשי האבות נחשבים בעיני ה'. עובדה שעל עקידת יצחק נאמר:
"יען לא חשכת את בנך את יחידך, ממני- כי בך אברכך וארבה את זרעך"
אבל דווקא בזכות המעשה של רחל ה' מחזיר את בניו לגבולם. רחל אומרת לקב"ה, אני שהכנסתי את לאה לביתי וחלקתי אתה את יעקב במשך כל חיי, והתמודדתי עם זה ולא קנאתי! אני הצלחתי לעמוד בכך, ואתה הקב"ה שבניך עובדים עבודה זרה- שאין בה כלום, שכל כולה הבל האם לזה תקנא? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה.
מבחינה מסוימת המעשה של רחל קשה יותר בכך שהוא אינו מעשה חד פעמי, אלא דורש ויתור יומיומי. במשך כל חייה לצד יעקב נאלצה להתמודד עם הויתור שוויתרה לאחותה.
מעשה רחל מביע התמדה. תכונה זו נדרשת מאוד בגלות הארוכה שעם ישראל יוצא אליה, ולכן נבין את- "השכר לפעולתך" של רחל בכך שתכונת ההתמדה של רחל שאותה הורישה לבניה סייעה להם להתמודד עם קשיי הגלות הארוכה, ובזכותה הם יתגברו על הקשיים האלה, ויחזרו הביתה. (ולכן אולי היינו נותנים לה להדליק את הלפיד ביום העצמאות, שהרי יום זה מבטא את שיבת עם ישראל לארצו.)
במהלך הפעולה כדאי להדגיש שרחל היא אמנו לא רק פיזית אלא גם במובן הרוחני, היא הטביעה בנו תכונות (כמו התמדה) וממנה אנו לומדים,
גם לימינו ובמשך כל הדורות.
לשנות? נדירות.
להסכים? לא בכל עת.
לעזור? בד"כ.
להקשיב? תמיד! וזה המון!!
(אסתר קל)
נספח מספר 1:
קובי- בפוגרום ברוסיה התקרבו לביתו 400 אוקראינים ומפקדם מטיל האימה.
קובי ביצר את ביתו והחביא את משפחתו בצורה מתוחכמת, ויצא כמעט לבדו
מול האוקראינים.
אבי- בתקופת השואה נתפס בנו יחידו ועמד להישלח לאושוויץ. לאחר שהפעיל קשרים ופרוטקציה, הודיעו לו שאפשר להוציא את בנו מהמשלוח אבל במקומו יבואו שני צעירים אחרים. אבי העדיף לא לשחרר את בנו.
חלי- מגיל 6 חלמה על חדר משלה, לרהט אותו כרצונה, לברוח אליו כשהיא עצובה, לכתוב בו שירים בשקט- כשהגיעה לגיל 13 עברו הוריה לבית חדש והיא עמדה להגשים את חלומה, ואז נודע לה שכ- 100 ילדים הצליחו לברוח מאתיופיה והם מחפשים בית. חלי מחליטה לחלוק את חדרה עם עולה מאתיופיה שגרה אצלה שנים ארוכות.
צחי- כשהיה בן 18 פרצה מלחמת השחרור והוא היה למאבטח שיירות לירושלים. באחת הפעמים, נתקע המשוריין החלוץ במחסום, והערבים החלו להתקיף כדי לשרוף אותו על יושביו.
צחי ירד מהמשוריין אל מול כדורי האויב וחיפה על נסיגת הכוח.
נספח מספר 2:
בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק.
פתח אברהם לפני הקב"ה ואמר: ריבונו של עולם, למאה שנה נתת לי בן, וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלושים ושבע שנים אמרת לי: "העלהו עולה לפני", ונעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו, אלא אני בעצמי כפתי אותו- ולא תזכור לי זאת, ולא תרחם על בני?
פתח יצחק ואמר: ריבונו של עולם כשאמר לי אבא: "אלוקים יראה לו השה לעולה בני" לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח, ופשטתי את צווארי תחת הסכין- ולא תזכור זאת לי, ולא תרחם על בני?
פתח יעקב ואמר: ריבונו של עולם לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן? וכשיצאתי מביתו פגע בי עשיו הרשע וביקש להרוג בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם- ועכשיו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה לאחר שגדלתים כאפרוחים של תרנגולים וסבלתי עליהם צער גידול בנים- ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?
באותה שעה קפצה רחל אימנו לפני הקב"ה ואמרה: ריבונו של עולם גלוי לפניך, שיעקב אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהגיע זמן נישואי לבעלי אבי החליפני באחותי, ולא קינאתי באחותי ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אם אני, שאני בשר- ודם, עפר ואפר, לא קינאתי בצרה שלי- אתה, מלך חי וקיים ורחמן, מפני מה קנאת בעבודה זרה שאין בה ממש, והגלית את בני?
מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר:
"בשבילך, רחל, אני מחזיר את ישראל למקומם". זהו שנאמר:
"כה אמר ה':
קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים
רחל מבכה על בניה מאנה להינחם"
ונאמר:
"מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה
כי יש שכר לפעולתך... ויש תקווה לאחריתך
ושבו בנים לגבולם".