פעולה מס' 3:
יחס לשלטון ולחוקי מדינת ישראל
מבוא:
"ממשלת ישראל היא הנציגה של כלל ישראל בארץ ישראל.
הריכוז של סידור חיינו הכלל-ישראליים בארץ,
היא התגלות של כלל ישראל, ביטוי לכנסת ישראל.
כלל ישראל הוא גילוי של קדושה אלוקית וגילוי כבוד ה',
מעבר לערך האישי של הפועלים שם."
(הר' אבינר)
לפעמים אנשים נוטים לבקר בכעס את הממשלה, ומבזים את שריה…
ממשלה, אומר הר' צבי יהודה, היא נציגת הכלל, וכלל ישראל הוא גילוי קדושה אלוקית. דיברנו הרבה על תפקידו של העם במדינה כמעביר את המסר האלוקי, עם החי חיי קודש על אדמתו ומשמש מופת לעמים. צריך להבין שהביטוי הכי עמוק לעם זה השלטון המייצג את הכלל, המאחד את העם.
וכמו שבעמ"י יש קדושה גם כאשר הוא אינו מתנהג כראוי, גם שלטון בעם הוא קודש אף אם גילוי החיצונים אינם לרוחינו, והוא הוא ייצוג גילוי כבוד ה' בעולם.
צריך להבין שהקמת מלכות בישראל לוקחת זמן. צריך סבלנות בתהליך. יש עליות ויש ירידות, אבל בעצם קיום הממשלה זוהי זכות!
נכון, יש לנו ביקורת, נכון, חשוב לפעול ולשנות אבל כל פעולה חייבת לצאת מתוך יחס של כבוד ואהבה לעם ולמנהיגיו העומדים בראשו.
מה להכין?
1. כרטיסי דילמות לקבוצות (כתובות בגוף הפעולה)
2. אביזרים למשחק הדגל: דגלים, גיר סימון שטח, (ניתן לבחור במשחק תחרות אחר).
3. תנ"כים
4. מומלץ: צילום לחניכים "אני אומר תפילה לשלום המדינה" /הר' אבינר.
מהלך הפעולה:
1. "כרטיסי דילמות" החניכים יחולקו לקבוצות, כל קבוצה תקבל דילמה.
הכרטיסים יוחלפו בין הקבוצות.
2. משחק "הדגל" או כל משחק תחרות אחר.
א. חוקים:
לכל קבוצה יש מספר דגלים וטריטוריה משלה.
תפקיד כל קבוצה לקחת את דגלי הקבוצה השנייה. אסור לשמור צמוד לדגל.
לכל חניך בקבוצה יש תפקיד אזור עליו הוא שומר / תפקיד כיבוש.
חניכים שנתפסים יוצאים מהמשחק. כל איבוד דגל פסילה.
ב. המדריך יסביר את החוקים, ויאמר שכאשר קבוצה תצבור שלש פסילות- תגיע אליו לתדרוך נוסף.
כאשר הקבוצה שצברה הפסדים תגיע אל המדריך הוא ישנה להם חוקים מסוימים (בלי להודיע לקבוצה השנייה) לדוגמא:
¨ חניך יוצא מהמשחק רק לאחר שנתפס פעמיים.
¨ מותר לשמור צמוד לדגל. ועוד...
הקבוצה הראשונה לא יודעת על החוקים, ולכן יתחילו חילוקי דעות, והמשחק יסתיים מהר מאד.
3. המדריך יאסוף את החניכים: אי אפשר לשחק יחד כשלכל אחד יש חוקים אחרים. זו מטרה של שלטון בארץ לאחד את כולם תחת חוק אחד. שלטון מייצג את הכלל. לא נוכל לחיות פה יחד אם כל קבוצה "תשבור את הכלים" ברגע שנדמה לה שהיא מתחילה להפסיד. מטרת השלטון אחדות העם, ייצוג הכלל.
4. דיון: אנו כציבור מאמינים במדינה ובשלטון, אך גם חולקים על הרבה דברים ורוצים לפעול לשנותם, כרטיסי הדילמות הציבו בעיות רציניות מתי נקשיב לשלטון ומתי נתנגד לו? ובעיקר איך נתנגד לו שוב כשהמדינה פונה עורף לדברים שאתה מאמין בהם?!
5. בואו נלמד קצת מהו "יחס לשלטון" על פי התנ"ך:
שאול ודוד - לימוד משותף עם החניכים:
שמואל א' פרק כ"ד, כ"ו - דוד נמשך כבר למלך הממשיך ושורה עליו רוח ה'. שאול, "המלכות השוקעת" רודף אחריו להורגו, כל כך שטוף ברצון להרגו, עד שהורג את כל נב עיר הכהנים שנחשדו בעזרה חד פעמית לדוד. ברור כאן ששאול טועה, ברור שהוא חוטא, מלכותו נקרעה ממנו, אך דוד הנמלט על נפשו, המצוי כל הזמן בסכנה יכל להרגו והוא משאירו בחיים ומזהיר את אנשיו "לא לפגוע במשיח ה'".
לא די בזאת, בפרק כ"ו הוא מזהיר את אבנר, שר צבאו, להשגיח יותר טוב על המלך.
השארת שאול בחיים גורמת לדוד להשאר עוד מספר שנים במסתור (ואף לברוח לארץ פלישתים).
מדוע דוד לא הורגו? מדוע דוד מכנהו משיח ה'??
היה ברור ששאול חוטא, ברור שהוא עושה מעשים נוראיים, וברור שדוד אמור להיות המלך על פי הצו האלוקי.
אבל דוד מתנהג אליו כאל משיח ה' כי שאול הוא מלך ישראל, ומלך ישראל הוא ביטוי לייצוג כלל ישראל, הוא ייצוג מלכות ה' בעולם, הוא משיח ה'.
למלך בישראל יש קדושה בסיסית שקיימת ללא קשר למעשיו.
ראש ממשלה הוא אמנם לא מלך אולם הוא הייצוג של כלל ישראל ובוודאי צריך להיות אליו יחס של כבוד.
6. הקראת "אני אומר תפילה לשלום המדינה" - הר' אבינר
אני אומר תפילה לשלום המדינה
הרב אבינר
כאשר בין שחרית למוסף
שליח הציבור אומר תפילה לשלום המדינה
זהו הרגע המאושר ביותר שלי בשבוע.
כאשר אני שומע
אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו
אני קם כמו קפיץ
ואיני משנה מלה אחת.
כל ההוכחות שבעולם
אינן משנות לי מאומה
וככל שלועגים
יותר ויותר אני אומר תפילה זו
יש לי חשק לקום ולומר לשליח הציבור אמור עוד פעם ועוד פעם.
יש לי חשק לקום ולנשק אותו.
גם כאשר המדינה והממשלה מחללות את קדושת השבת
אני ממשיך לומר תפילה לשלומם
וגם כאשר הן מחללות את הארץ
אני ממשיך להתפלל לשלומם.
ולא אפסיק.
כי זו המדינה שלי, אין לי אחרת,
ואני אוהב אותה כמו שהיא.
וזו הממשלה שלי, כן זו הממשלה שלי,
ואחזור על זה אלפי פעמים.
יש לי ביקורת קשה עליה
יש לי צער נורא בגללה
אבל זו הממשלה שלי.
כאשר תוחלף בממשלה טובה הימנה מאד אשמח
אך בינתיים היא הממשלה שלי
ואמשיך להתפלל עבורה מכל הלב.
וכאשר תוחלף, אתפלל עבור הממשלה הבאה
ואגיד: זאת הממשלה שלי
ואתגאה מול כל העולם כולו:
אני כבר לא עם נדרס,
שממשלת עם זר מחליטה עבורו,
יש לי ממשלה משלי.
אתם שומעים, עמי העולם,
יש לי ממשלה שלי, ואני גאה בזה.
ממשלה הולכת וממשלה באה,
והגאווה לעולם עומדת.
ואם מישהו ידפיס מדבקה:
"אני אומר תפילה לשלום המדינה",
אדביק אותה על תיקי ועל דש מעילי.
אדביק אותה בגאווה.
גאווה היא מדה מאוסה
אך הגאווה הזאת היא טהורה
כמו פרח שנולד אתמול.
ואם חס ושלום, מדינה זו וממשלה זו, תחוקק חוקים נגד תורתינו
אבכה הרבה כמובן
אומר לכולם שחוקים אלה בטלים כעפרא
אבל אמשיך לומר את התפילה לשלום המדינה בשמחה.
יש הרואים את הצללים
ויש הרואים את האור שלפני הצללים
ובכלל: אם יש צללים, סימן שיש אור.
והאור הזה הוא כל כך מתוק.
לכן אני אומר את התפילה לשלום המדינה.
תשרי, תשנ"ו.
לסיכום: מותר להתנגד, מותר להפגין.
אבל כל פעילות צריכה לצאת מתוך אהבה וכבוד למדינה ומנהיגיה.
ומתוך הכרה ברורה בזכות הגדולה לחיות כעם חופשי תחת שלטון יהודי - שלטון המאחד את כלל ישראל.
ממשלה זו זכות
הרב אבינר
המשיך רבנו: "יש לזכור: עצם המציאות שיש לנו ממשלה - זו זכות. זכינו". הכל תלוי ביחס הנפשי, מתוך איזה גישה עוסקים בהפגנות. הציבור חש זאת היטב, והדבר בא לידי ביטוי בסגנון הפעולה וצורתה, מה שקובע אם היא שלילית או חיובית. "עצם המציאות שיש לנו ממשלה זו זכות. זכינו". ממשלת ישראל היא הנציגה של כלל ישראל בארץ ישראל. הרכוז של סדור חיינו הכלל-ישראליים בארץ, היא התגלות של כלל ישראל, ביטוי למלכות שמים שמופיעה בעולם בלבוש של מלכות ישראל, בין שמודעים לזה, בין שאין מודעים.
לדאבוננו מספר אנשים אומרים: אם ממשלה זו אינה נותנת לנו לגור בכל ארץ ישראל, כבר אי אפשר לראות בה חיוב, היא אינה רשאית להנהיג את עם ישראל - מה שמביא בסופו של דבר לכפירה בערך האלוקי של מלכות ישראל. רבנו פעם אמר: ראש ממשלת ישראל הוא כמו מלאך אלוקים. כמובן, אין זאת אומרת שיש לחתום על כל החולשות שלו. אך על העניין הכללי, על השליחות שהוא ממלא, בתור מי שמרכז את עם ישראל, שומר על גבולות ישראל, ועם כל חולשותיו עומד בעמדה זקופה נגד כל העולם ונגד תכתיבים ולחצים של עמים, הוא ראוי להערכה. על כל הגבורה שאנו רואים, אנו שמחים ביום העצמאות ואומרים הלל. ויחד עם זה יש חסרונות ועליהם נאמר סליחות, נתפלל ונתגבר. אך יש להשמר מאבדן דרך של מניעת ראיית החיוב בגלל החסרונות.
מעשה ברב חשוב מאד שנכנס אצל רבנו, דיבר על ראשות הממשלה דאז, גולדה מאיר. רבנו הקשיב ולא הגיב. אחרי שהוא יצא, אמר בהתרגשות: "אני איני יכול לדבר כך על ראש ממשלה. ראש ממשלה בישראל הוא בשבילי כמו מלאך אלוקים". הוא ביטוי של כלל ישראל. רבנו לא נמנע בגלל זה מלומר דברים חריפים על ראש ממשלה בישראל, וגם קשים מאד. אך הכל תלוי באיזה "ניגון" ומתוך איזה גישה נאמרים הדברים. אי אפשר לדבר כל כך בקלות, בבוז על ראש הממשלה בישראל. הכל תלוי בגישה וביחס.
הפעולה לקוחה מהחוברת "ממשיכים באמונה", בהוצאת מחלקת הדרכה, ה'תשנ"ח.