ומה אתה עשית בשביל תו''ע

ערכי העשייה שמשתנים מעת לעת בעטיין של התמורות שחלות במרוצת הדורות, מותירים אותנו, נוער שמנסה להגשים ולתרום לבניין העם והארץ, מבולבל חסר מעש ותוהה. למה, אם כן, הפער קיים? האם אפשר אחרת?

חדשות כיפה אילן פרידמן 15/12/02 00:00 י בטבת התשסג

מטרות הפעולה:
1. לאבחן את מצבו של הנוער בבנ"ע, האם הוא מגשים בחייו את מטרת תו"ע?
2. להבין שאנחנו, כיחיד וכשבט, יכולים לתרום להגשמת ערכי תו"ע.

אמצעים:
1. צילום דף של יומן ריק.
2. פלסטלינה לכל חניך.
3. השיר "שיעור חשבון" (מקור)
4. המכתב של רווית (מקור)
5. דפים, עטים ומעטפות.

מהלך הפעולה:

שלב א' - בשבילי "תורה ועבודה זה…


כל חניך יעצב דגם מפלסטלינה של "תורה ועבודה" (תורה בצבע אחד, עבודה צבע שני),ויסביר אח"כ את יצירתו.
החניכים ימלאו דף יומן של פעולותיהם במשך היום. אפשר לתת לכל אחד עיגול שמחולק ל-24 חלקים, וכל פעילות של חניך תוגדר בשעות.
כל חניך ימיין את פעולותיו במשך היום (מתוך דף היומן), כמה זמן ביום הוא "תורה"וכמה "עבודה" (חול)? האם הוא איש תורה רק שעה ורבע ביום (זמן תפילות + ברכות)?

הערה:
אפשר להיעזר בשיר "שיעור חשבון" (מקור) כדי לברר מהם יחסי הגומלין בחיים שלנו בין תורה על כל רבדיה ובין עבודה לסוגיה.
למה אנו נדרשים יותר, לחיי תורה, משמע, לימוד תורה? או לחיים של עבודת כפיים וחול?
האם אנו בכלל מבינים מה זה לחיות חיי תו"ע?

שלב ב' - ומה נשאר לנו מכל זה?


נקריא את המכתב של רווית (מקור).

שאלות לדיון:
1.מה מפריע לרווית?
3.מה נשאר היום מהתורה ומהערכים? מה נשאר מהמרד, מהחלוציות, מהגאווה ומהעשייה?
2.תורה ועבודה שאיפת בנ"ע – האם זאת רק שאיפה? איך אנחנו באמת ביום-יום?
3.איזה מטרות שהוצבו אמנם הושגו? מה אנו מגשימים כראוי בחיים שלנו, כפרטים וכשבט?

רצוי לבסס את טענותיך בדיון על סמך מקרים שאירעו בסניף בכלל ובשבט בפרט.

שלב ג' – המכתב


כל חניך יקבל דף, עט ומעטפה וירשום מה הוא רוצה לעשות בשנה הזאת, מהיום, כדי להגשים את המטרות, מה הוא רוצה שהשבט יעשה ומה הוא רוצה להיות בעוד כמה שנים
ובכלל, מה הוא עושה בשביל זה היום.
המדריך ייקח מהחניכים את המכתבים ויחלק להם אותם בעוד שנה…

סיכום

על כל אדם מוטלות בו בעת שתי משימות שמסתכמות בפסוק "לתקן עולם במלכות שדי", לתקן עולם גם ברמה הפרטית וגם ברמה הציבורית. וכל זאת עפ"י דרכי התורה.
ברמה הפרטית, לשאוף להיות טוב יותר בכל תחומי החיים – בן אדם
למקום, בן אדם לחברו, להיות מוסרי, ובכל התנהגות שמשפיעה על הסביבה ועל הכלל כולו.
וברמה הציבורית, עם השבט ככלי מצוין, לחשוב מה אפשר לעשות, כל גיל ויכולותיו, כי החינוך לזה מתחיל מגיל צעיר, בשביל לבנות חברה שמגשימה את האידיאל של תורה ועבודה.
ברור שהאידיאל הכי נשגב בעם ישראל הוא, שכל אחד יוכל לעסוק בלימוד התורה בלי טרדות פרנסה וכיוצ', כמו דור המדבר. אך הדור הזה התקשה לקבל את החיים החדשים בארץ, כי היה רגיל לחיי האידיאל, שהעבודה נעשית בדרך נסית, הם לא דאגו במדבר לכלכלה ולביטחון (מן, עמוד האש), בעוד שהחיים בארץ חייבו אותם לחיות גם חיי עבודה, כמובן, עבודה הנגזרת מחיי תורה, לעבוד עבודת אדמה, לפתח את הסביבה ואת התעשיה ולחנך דורות לחיי תורה ועבודה.
ואלה החיים שאנו נדרשים היום לחיות בארץ, להגשים תורה גם בדרכי עבודה, וכל אחד צריך לשאוף בכל התחומים לטוב ביותר, להצליח גם ללמוד תורה וגם לעבוד, ותמיד תמיד להיות איש מוסרי וערכי שמעורה בחיי העם ועוזר לזולת. ברור שאדם אחד לא יכול להגשים בכל התחומים, ובכל זאת, יש מי שמצליח לשלב, והוא לומד תורה ברוב שעות היום ועובד בזמן הנותר (ויש הרבה כאלה, וחייהם טובים כל צורכם), אך יש מי שעובד אדמה (כן, גם היום זה מקצוע) ויש מי שעוסק בהיי-טק ותורם לפיתוח התעשייה בארץ, ויש מי ש"רק" לומד תורה ומעמיד תלמידים הרבה, וכך כל אחד תורם לבניין חברה של "תורה ועבודה".
ואלה הם בעצם מטרות התנועה: "חינוך דור נאמן לעמו, לתורתו ולארצו, החי על עבודתו ברוח התורה, ולחנך להגשמה אישית של רעיון 'תורה ועבודה' ולחתור להקים בארץ חברה של 'תורה ועבודה'.