חג פורים אמנם חג פופולארי בקרב ילדי ישראל, אבל העיסוק המרכזי של ההורים בפורים הוא בעיקר להתפלל. להתפלל שהחג יעבור בשלום: שהבן או הבת לא ישתו עד אבדן עשתונות ויפגעו חלילה בעצמם, באחרים או השד יודע מה. מדובר בסטטיסטיקה קבועה מידי שנה: פגיעות מנפצים או נערים שמפונים לבית החולים עקב שתיית יתר. למרבה הצער, נרשמת באופן קבוע עלייה במפלס תאונות הדרכים.
הילדים הקטנים, אלה שעוד מכירים את פורים כחג של מסכות, רעשנים, שירים וריקודים, להם אין מה לדאוג. אני כשלעצמי גם איני חושש לאלו מבין המבוגרים שעוד יוצאים לחגוג בליל פורים. רובם, באופן טבעי מבינים היטב את הגבולות. אולם, הנפגעים העיקריים הם בני הנוער. כידוע, בשנים האחרונות, המסכות התמימות נעלמו והרעשנים דומים יותר לנפצים רבי עוצמה, כאלה המדמים יותר לבנת דינאמיט. שירים וריקודים אמנם יש, אך רק למי שנוהג לכנות טראנסים כשיר נעים לשמיעה.
כאנשי חינוך, לפעמים אנו חשים בתסכול כיצד חודשים ארוכים של עמל חינוכי מתנפצים בלילה אחד של טירוף חושים, שכרות ויצרים.
אין עוררין, מקצוע החינוך, מקצוע קשה אך מאתגר במיוחד. במהלך השנה, אנו עמלים על מגוון תוכניות חינוכיות על מנת להטמיע אידאלים, ערכים ומידות טובות בתלמידי בית הספר. לא מדובר במשימה קלה: עלינו למלא את זמנם של הנערים מקומם בבוקר, ועד השעות הקטנות של הלילה. אין דבר משמח יותר מלראות כיצד ההשקעה נותנת פירות טובים, לראות את ההתקדמות, את ההצלחה של נערים שלפעמים לא היה אף מישהו אחר שהאמין בהם מלבדך.
בפורים, הגבולות נפרצים. התלמידים נעדרים מבית הספר ומהתיכונים ולמורים אין שום שליטה על המתרחש. לצערנו, ההורים שמופקדים על ילדיהם בזמן החופשה חסרי אונים מול הפיתויים שמחכים לילדינו באתרי הבילוי, המסיבות והמועדונים בליל פורים.
אולי כבר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. חכמים אמנם אמרו שיש להרבות בשמחה באדר ובמיוחד בפורים, אך משום מה נדמה שלא היתה כונתם למסיבת רוק אנד רול. מכאן, שקיימת אפשרות לשמחה אחרת, שמחה שלא תהפוך לסיוט של כל הורה ומורה.
שיתוף פעולה של כולנו, אנשי החינוך, ההורים ומחלקות התרבות בעיריות ובמועצות המקומיות יכול לחולל שינוי שיהפוך את פורים לחג גדול לילדים, וגם לשאר. יוזמות חינוכיות הנן בגדר הכרח בתקופה זו של השנה. כך לדוגמא, יציאה של בני נוער לשמח מאושפזים בבתי חולים תלמד אותם מהי שמחה של נתינה. ניתן גם ליזום אירועים קהילתיים, למשל, שוק פורים עבור בעלי מוגבלויות ולתרום עבורם את הרווחים, אין חינוכי מזה. אלו רק דוגמאות קטנות לשפע של רעיונות שיהפכו את החג, כמו גם את שאר ימי החופשה שפזורים במהלך השנה למשמעותיים יותר, איכותיים וגם שמחים הרבה יותר.
הכותב הוא מורה בכפר הנוער הודיות שבגליל התחתון