בס"ד
אלימות!!!
הקדמה חשובה!
אנחנו מדברים הרבה על ערכים של זהות ישראלית, בנ"ע ויהדות אבל מהם באמת אותם ערכים?
פעולה זו נועדה ללמד את החניך ערך מסוים אחד ולהדגישו בתוך כלל הערכים, להבהיר לו שאותו ערך הוא בהכרח חלק מתוך עולם הערכים שלנו.
אפשר בקלות לבחור ערך אחר המתאים יותר לסניף או לשבט הספציפי ולבנות עליו את אותה הפעולה בשינויים קלים. ( מהלך פעולה בסיסי ניתן למצוא בסוף הפעולה ).
מטרה:
בפעולה זו נעסוק באלימות הנוגדת את האידיאל הישראלי.
החניך ילמד על האלימות, יכיר בכך שהיא אינה הפתרון לבעיות ויראה שהאלימות נשללת בעולם הערכים של הזהות הישראלית.
חשוב שהחניך יצא בסוף הפעולה עם מוטיבציה והבנה שיש לו אישית מה לעשות נגד האלימות כחלק מהיותו שייך לעם ישראל.
המהלך הכללי של הפעולה!!!
שלב א':
החניך ילמד על אותו הערך או שלילת ערך בו תתמקד הפעולה.
שלב ב':
החניך יבין למה בעצם אנחנו מדברים איתו על הנושא הספציפי הזה (אקטואליה לשבט, לסניף, לארץ, לעולם).
שלב ג':
החניך יתמודד עם השאלה האם הערך או חסרונו הוא נכון, וכמובן יגיע לתשובה שאתם רוצים להגיע איתו.
בנוסף חשוב בשלב הזה לעורר את החניך לפעילות ואכפתיות עצמית בנושא.
שלב ד':
החניך יבין וילמד שאותו ערך מסויים הוא חלק מהזהות הישראלית/ יהודית שלו.
שלב א':
מטרה: החניך ילמד על סוגי האלימות הקיימים ועל ההבדלים הקיימים ביניהם.
הקדמה למדריך:
קריטריונים להבחנת אלימות:
פגיעה מכוונת של קבוצה בפרט, פגיעה ברכוש, פגיעה פיזית או מילולית בזולת.
קיימת אבחנה לגבי בריונות והיא הטלת אימה, אכזריות מתוך כוח וזדון.
התגרות חוזרת: קבוצת ילדים מתגרה בקבוצה אחרת, בגמר משחק כדורגל.
קללות, מכל סוג ובשפות שונות, גניבה מרכוש ציבורי, חבלה ברכוש ציבורי או פרטי.
כדאי לשים לב להבחנה בין שובבות, אלימות ובריונות.
שובבות: מעשה תעלולים, מעשה קונדס או הפרעת סדר שאין עמה כוונת פגיעה.
(מתוך דגם למניעת אלימות במערכת החינוך עמ' 35)
להרחבה- ממה נובעת האלימות.
אלימות אינסטרומנטלית - פירושה התערבות העינייני הזולת במטרה להשיג מטרות כמו סיפוק צורך מיידי, מתוך חוסר יכולת לדחות סיפוקים.
אלימות תגובתית: מופיעה כאשר התוקף מפרש את המצב כמזמין תגובה.
אלימות לשמה: ונדליזם.
(מתוך דגם למניעת אלימות במערכת החינוך עמ' 35)
מהלך:
אלימות פיזית: מטרה: שהחניכים ילמדו שגם צ'פחות וכפות הם סוג של אלימות.
* נותנים לשני חניכים להציג פגישה מקרית בין שני חברים ותיקים.(ניתן
להזכיר גם מערכון מפלטפוס).
אלימות מילולית: מטרה: שהחניכים ילמדו שגם בדיבור יש אלימות (דוג': קללות,
איומים וכו'...).
* מעמידים חניך ואומרים לו להיות אלים/ לנסות ולפגוע בכם- בלי להזיז את
גופו.
פגיעה ברכוש: מטרה: שהחניכים ילמדו שגם הדברים הקטנים שהם עושים כגון:
כתוב כתובות של שמות וכו' בכל פינה ולהדביק מסטיקים בכל מקום זו פגיעה ברכוש.
* סיפור הספסל והמסטיק בפגישת מחזור בסניף.
שלב ב':
מטרה: שהחניך יראה את כמות האלימות המסתובבת בחוץ ויבין שהאלימות היא אקטואלית לכולנו.
מהלך:
במהלך הפעילות אנו נבקש מהחניכים לעשות דברים שיקשרו אותנו לשלב הבא.
החבא לפני הפעולה את חלקי הפאזל.
בקש מ3- חניכים לשמש כצופים - חלק להם דף צפייה. אל תאפשר לאחרים להציץ בו.
דף תצפית!
1. כמה מהילדים נרתמו להרכיב את הפאזל? בהתחלה? בסוף?
2. מה עושים בינתיים השאר כשאינם עוזרים?
3. מדוע לדעתכם לא כולם נרתמו למשימת ההרכבה?
החניכים צריכים להסתובב ולחפש את החתיכות של הפאזל ולהרכיבו. ניתן להקציב לכך זמן.
סיכום השלב: החניכים היו צריכים לחפש את חלקי הפאזל אבל את האלימות עצמה לא צריך לחפש היא מתרחשת לנגד עינינו בכל יום. היא לא דבר חד- פעמי אלא דבר שחוזר על עצמו.
שלב ג':
מטרה: שהחניך יתמודד עם השאלה האם האלימות היא דבר נכון ואזי לא צריך לפעול על מנת לעצור אותה או באמת חובה לצאת נגדה ולמנוע אותה בכל דרך אפשרית. ויגיע לכך שהאלימות היא שלילית. ויתעורר לאכפתניקיות ועשיה בנושא.
מהלך:
בקש מהצופים לתאר לקבוצה את תהליך ההרכבה עפ"י דף התצפית.
למדריך - בד"כ בפאזל המתחלק בקבוצה גדולה - ישנם "המשוגעים" לדבר שירכיבו אותו במוערבות מלאה מההתחלה ועד הסוף. השאר יפרשו מיד בהתחלה כאילו זה לא עניינם נקדים את המאוחר ונשאל מדוע? האם הם חושבים שהפאזל יורכב מעצמו? ודאי שלא! אנו מניחים שהם פשוט סומכים על כך שיהיו כבר "פריירים" מתוך הקבוצה שיעשו את העבודה בשבילם ועל כן הם פותרים את עצמם מאחריות להרכבת הפאזל ולהצלחת המשימה הקבוצתית.
את המסקנה הזו - אל תאמר לחניכיך בשלב זה הסתפק בקריאת תאור ההרכבה מפי הצופים ללא הסקת מסקנות.
קח אחד מחלקי הפאזל המדבר על אלימות בין ילדים ועורר בחניכים את השאלות:
1. האם כך הם היו פותרים את המצב?
2. האם זו דרך להתמודד?
3. איזה תועלת צמחה לאנשים מהאלימות?
4. האם האלימות מצדיקה עצמה?
המקרה ארע בניו יורק ברובע קווינס - ובו נמנעו עדים מלדווח על מקרה הרצח שארע לקייט ז'נובז - קייט חזרה מעבודתה בבאר המקומי ב3:20- לפנות בוקר. היא החנתה את הפיאט האדומה שלה מול ביתה ופנתה לדירתה. לפתע הגיח איש ממחבוא והתנפל עליה, האיש ניסה גם לדקור אותה. קייט זעקה לעזרה, אור נדלק בכמה חלונות בדירות הפונות לרחוב. קייט נאבקה כדי להשתחרר מאחיזתו של התוקף והצליחה לברוח לפינת הרחוב שם ראוה ושמעוה שכנים נוספים, האיש לא הרפה ממנה, היא זעקה "אני מתה" , "אני מתה" וכעבור שניות הייתה קייט מוטלת מתה ברחוב. 38 שכנים צפו באירוע ושמעו את צעקותיה במשך מחצית השעה.
עיתונאים שראיינו את השכנים שהיו עדי ראייה למקרה או עדי שמיעה גילו כי אף אחד מהם לא חש לעזרתה של קייט ואפילו לא טרח להרים טלפון למשטרה או לשירותי הצלה אחרים.
שיחת טלפון אחת ויחידה הייתה מצילה את חייה של קייט...
(מתוך החוברת לא לבדו בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה)
עתה ספר לחניכיך את הקטע הבא:
במקרה זה היו הרבה עדים למעשה האלימות אבל אף אחד לא חשב להגיב או לעזור.
תשאל את החניכים מדוע בעצם אף אחד לא בא לעזרת קייט?
תשובות בשליף להתחכמויות של החניכים!!!
1. כי הם פחדו להסתבך עם התוקף.
תשובה זו נבדקה אך התברר שבין 38 האנשים היו 3 שוטרים ועוד 4 אנשי ביטחון בדרגות גבוהות. אנשים שעושים עבודות של עצירת חשודים ותוקפים מדי יום. גם הם לא חשו לעזרת קייט.
2. כי הם לא שמעו טוב או לא ראו טוב.
תשובה זו נבדקה אך התברר כי בשחזור האירוע נערכו לאנשים אלו בדיקות עיניים ושמיעה וכמו כן - בעת שחזור האירוע ע"י המשטרה בדקו את זוויות ההסתכלות דרך החלונות ואת יכולת שמיעת הקול מהבתים הסמוכים והתברר שהדבר אפשרי ויותר מזאת היו כאלה שראו ושמעו את קייט בטווח של מטרים ספורים. אף הם לא דווחו על האירוע או ניגשו לעזרתה.
3. לא היה אכפת להם כי זה לא קרה להם.
תשובה זו נבדקה אך בריאיון לאחר האירוע התברר כי האנשים היו מזועזעים ממקרה הרצח וכי כמה מהם אף לקו בתופעות של רעידה והלם לאחר ששמעו על תוצאות האירוע מפי החוקרים. בשאלון שהועבר בין הצופים התברר שהם אכפתיים מאוד כלפי התופעה של רצח ברחוב שסמוך לביתם.
4. הם חשבו שזה משהו אחר או שהם פשוט מדמיינים או חולמים שזה קורה.
תשובה זו נבדקה אך לשאלת החוקרים בשאלון שהועבר לעדי הראיה לאחר המעשה הסתבר כי כל מי שראה או שמע הבין שמדובר במציאות ולא בחלום וכמו כן הניח שמדובר באירוע קשה ואלים במיוחד. רק שלושה אנשים טענו שהם אכן חשבו שהם מדמיינים.
עתה חזור להפעלת הפאזל ושאל את הצופים מדוע לדעתם היו כאלה (בהנחה שהיו) שלא השתתפו בהרכבה - הגע עמם למסקנה כי כאשר ישנם משתתפים רבים בחברה (וככל שהיא גדולה יותר והמשימה מורכבת יותר) ישנה נטייה לסמוך שמישהו אחר כבר ידאג שהעסק יתבצע...
גם החוקרים הגיעו למסקנה לאחר חקירה מעמיקה של העדים, על פי תגובתם למעשה ןלכך שלא דווחו, שכל אחד היה משוכנע שמישהו אחר כבר דווח למשטרה או אחר יבוא לעזרת קייט הלא לא יתכן שלא יהיה אחד כזה מתוך כל כך הרבה בתים שבהם נדלק האור.
התוצאה היתה - שלא היה אפילו אחד כי כל אחד סמך על שכנו שסמך אף הוא על שכן אחר...
מסקנה: כל אחד צריך לפעול ולעשות. האחריות לגבי האלימות סביבנו תלויה בנו!!!
חשוב להדגיש לחניכים שלא צריך לחכות למקרי רצח על מנת לפעול, צריך להתחיל לקבל על עצמנו לא להיות אלימים, לא לקלל ולנסות למנוע אלימות גם בסביבתנו הקרובה.
לחבר'ה הגדולים:
ניתן לקשר את עניין האחריות הקולקטיבית לפרשת עגלה ערופה.
לפי שיטת רבינו בחיי הזקנים לוקחים אחריות בשם כל העם. להרחבה ניתן לעיין בפרשנות לפסוקים.
|
|
שלב ד':
מטרה: שהחניך יבין וילמד שהיהדות אינה דוגלת באלימות ואף להפך.
מהלך:
למדריך - הזהות הישראלית דוגלת בחברה מתוקנת ולכן כל אחד שמגדיר עצמו כשייך וכבעל אותה הזהות מיסודו חייב להתנגד לאלימות ולפעול נגדה.
שאל את החניכים שאלה:
למה אנחנו עוסקים פעולה שלמה באלימות מה הקשר של האלימות לנושא חודש אירגון שהוא "זהות ישראלית"?
בהצלחה!!!
דף תצפית!!!
1. כמה מהילדים נרתמו להרכיב את הפאזל?________.
בהתחלה?________.
בסוף?________.
2. מה עושים בינתיים שאר הילדים שאינם עוזרים?
__________________________________________________
__________________________________________________.
3. מדוע לדעתך לא כולם נרתמו למשימת ההרכבה?
__________________________________________________
__________________________________________________.
בהצלחה!
___________________________________________________________
דף תצפית!!!
1. כמה מהילדים נרתמו להרכיב את הפאזל?________.
בהתחלה?________.
בסוף?________.
2. מה עושים בינתיים שאר הילדים שאינם עוזרים?
__________________________________________________
__________________________________________________.
3. מדוע לדעתך לא כולם נרתמו למשימת ההרכבה?
__________________________________________________
__________________________________________________.
בהצלחה!